אבי טיומקין: "אירופה הולכת לקטסטרופה כלכלית"
לדברי יועץ קרנות הגידור בניו יורק, "באירופה יתרחש המיתון העמוק ביותר. המהומות ביוון משקפות את עוצמת המשבר הכלכלי שיתחולל שם"
07:1621.12.08
"משעשע לחשוב שעד לפני זמן קצר מאוד, קובעי המדיניות הילכו אימים על כולנו כשסברו שהאינפלציה או־טו־טו מתפרצת", אומר ל"כלכליסט" הכלכלן אבי טיומקין, המשמש יועץ לקרנות גידור ממקום מושבו בניו יורק.
אבי טיומקין
לדבריו, "עד לפני שלושה־ארבעה חודשים כל הבנקים המרכזיים עוד העלו ריביות, במיוחד הבנק המרכזי האירופי שנחשב הכי קיצוני במדיניות הנוקשה שלו. כעת, הסיוט של האינפלציה - שכל דור של מקבלי ההחלטות גדל עליו - מתהפך מול עינינו לסיוט הרבה יותר גרוע, סיוט הדפלציה". להערכתו של טיומקין, שזו אינה הפעם הראשונה שבה הוא מנבא שחורות, "המהלכים האחרונים של הבנקים המרכזיים להורדת ריבית מצביעים על פאניקה".
לדברי טיומקין, מנהל לשעבר של קרן הגידור Caxton, "העולם כולו הולך למדיניות מוניטרית שמביאה את הריביות לאזור האפס. לפי ההתבטאות של יו"ר הבונדס בנק הגרמני, זה יקרה גם באירופה. הרי רק בשבוע שעבר הודיע ראש ממשלת צרפת שאין מדינה אחת באירופה שלא תסבול ממיתון ב־2009. גם שר האוצר הגרמני אמר השבוע שכל הכלכלות בעולם, במיוחד באירופה ובפרט בגרמניה, נמצאות בחוסר שיווי משקל מוחלט".
אבי טיומקין
איך נלחמים בדפלציה?
בניגוד לדעה הרווחת, טיומקין סבור שאין שום חדש בהודעה של הבנק המרכזי מהשבוע שעבר על הורדת הריבית לטווח שבין 0% ל־0.25%. לדבריו, החידוש הוא בהחלטיות שבה הפד דיבר על כוונותיו לפעול בשוקי החוב האמריקאיים. "כאשר הדפלציה איימה על ארה"ב ב־2003 וברננקי עוד היה חבר בבנק המרכזי, הוא הציע כבר אז לרכוש ניירות ערך כדי להוסיף נזילות לשוק שבו הריבית עמדה על 1% בלבד. עוד ב־2002, כשברננקי נשאל כיצד אפשר להילחם בדפלציה, הוא הציע להטיס מסוקים שיפזרו כסף מעל ארה"ב. מאז, שם החיבה שלו הוא 'הליקופטר בן'.
"ריבית בגובה אפס לא מותירה לבנק המרכזי ברירה אלא להשתמש בכלים אחרים נגד התהליך הדפלציוני, כפי שעשה הבנק המרכזי של יפן ב־2001, כשהזרים כמויות כסף מסיביות למערכת הבנקאות", מסביר טיומקין. "הבנק המרכזי יגרום לבנקים להתחיל לתת אשראי, אך ההתחייבות של הפד היא למדיניות ארוכת טווח של ניהול החוב".
לדברי טיומקין, כאשר הפד יבצע קנייה מסיבית של ניירות ערך ממשלתיים, לצד אלה של סוכנויות המשכנתאות כדוגמת פרדי מק ופאני מיי, התוצאה תהיה ירידה של הריבית. "ארה"ב כבר עשתה דבר דומה בעבר, בין השנים 1942–1951. אז הבנק המרכזי הקפיא את הריבית על שיעור של 0.375%, וקבע תקרת ריבית של 2.5% לטווח ארוך".
מה הסיבה שהבנק המרכזי נמנע עד עכשיו מהדפסת כסף, וכנראה גם יימנע מכך בעתיד?
"הבנק המרכזי עדיין לא הגיע לשלב של הדפסת כסף ישירה, אף שהוא קרוב לשלב הזה. הדפסת כסף היא פעולה שהרבה פחות מתאימה לעידן המודרני. בעבר התמ"ג היה קטן יותר ומחזור הכסף גדול יותר, ולכן הגדלת היצע הכסף היתה אפקטיבית. בתקופה הנוכחית, היצע הכסף הוא כ־5% מהתמ"ג, וכדי שהדפסת כסף תשפיע יש צורך להדפיס כמויות אדירות, כך שהדפסת כסף במשקים גדולים לא עוזרת בכלל".
ייתכן שהבנק המרכזי מבצע את המהלך כדי להחליש את הדולר כחלק מאינטרס אמריקאי?
"תוצאת לוואי של הורדת הריבית המסיבית תביא בסיכומו של דבר להגדלת היצוא, אך לטעמי הגדלת היצוא חשובה יותר באירופה, כי ההתחזקות של היורו היא ברמות הרבה יותר משמעותיות מזו של הדולר. יש לזכור כי אירופה היא כלכלה הרבה יותר מוטת יצוא מאשר הכלכלה האמריקאית.
אירופה בדרך למיתון
"אירופה הולכת לכיוון של אסון. הפוקוס של העולם הוא על ארה"ב, אבל דווקא אירופה מתקרבת לקטסטרופה שתתפוצץ בחודשים הקרובים בצורת מיתון עמוק יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם. המערכת הפיננסית באירופה תעבור משבר עצום, וגם האבטלה תגדל. מה שהכי בולט בימים האחרונים זה המהומות ביוון, כי הן נובעות מעוצמת המשבר הכלכלי שם. המדינות הקטנות יותר בגוש היורו חוות לחץ כלכלי אדיר, ובחודשים הקרובים יגדל המתח הפנימי בין המדינות החברות בגוש היורו, בעיקר בין גרמניה לצרפת, פורטוגל, איטליה וספרד.
"האירועים ביוון הם אינדיקציה מצוינת לנזק של החברות של יוון בגוש היורו. עוד סממן הוא הפערים בין הריבית לתשואה של איגרות החוב לעשר שנים של ממשלות גרמניה ומדינות אחרות בגוש היורו. הפער הוא אדיר, אף שתיאורטית לא צריך להיות כל פער. עד לפני כמה חודשים המרווח בין התשואות של האג"ח בגרמניה לאיטליה היה 0.4%, ובין גרמניה ליוון 0.6%".
