הקרנות הזרות במסר לחברות הישראליות: "תצטרכו לדאוג שהמוסדיים הזרים יכירו אתכם"

לאורחים שביקשו להתאכסן במלון הייאט ריג'נסי בלונדון בשבוע שעבר ציפתה הפתעה. בית המלון היה עמוס ברובו באנשי עסקים טורקים, יוונים וישראלים, שהגיעו ללונדון לכנס שארגן בית ההשקעות אקסלנס נשואה. מטרת הכנס - Hidden Riches of the Eastern Mediterranean - היתה להפגיש "אחד על אחד" משקיעים מוסדיים זרים עם חברות בורסאיות מובילות משלוש המדינות השוכנות בחלקו המזרחי של אגן הים התיכון.

מהצד הישראלי השתתפו בכנס מנכ"לים, סמנכ"לי כספים או נציגים אחרים של 16 חברות ישראליות הנסחרות במדד ת"א־25: לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט, הפועלים, אלביט מערכות, שטראוס, בזן, דלק, כיל, סלקום, פרטנר, אורמת, מכתשים אגן, שופרסל, בזק וגזית גלוב. נוסף להן השתתפו בכנס כמה עשרות חברות מהמובילות בתחומיהן ביוון ובטורקיה, בהן IS bank הטורקי ו־Pireaus Bank היווני. נציגות משמעותית במיוחד היתה למגזר הפיננסים. בסך הכל התקיימו כ־420 פגישות בין החברות לגופים המוסדיים הזרים שהגיעו מארצות הברית ומאירופה. עם הגופים שהגיעו לכנס נמנות חלק מהקרנות הגדולות בעולם, כגון קפיטל, פידליטי, Ochziff, Alliance Bernstein ו־Marshall Wace, שנציגים של חלקן אף הגיעו לכנס ישירות משדה התעופה, נכנסו לרצף של פגישות שנקבעו מראש עם החברות השונות, ומיד בסיומן טסו חזרה.

הכנס עורר עניין רב במיוחד על רקע כניסתה של ישראל למדד MSCI של המדינות המפותחות, שתתבצע במאי 2010. עד עתה היוותה ישראל 2.8% ממדד המדינות המתפתחות, ואילו עתה היא תהווה 0.4% מהמדד החדש. חלק מהחברות הישראליות אכן הודו שישנם גופים מוסדיים זרים, המשקיעים בשווקים מתעוררים, שלא יוכלו להשקיע בישראל בעוד שנה, אבל התחושה היא שלמרות השינוי בסיווג, לחלקם תהיה די גמישות כדי להשאיר את ההשקעה שלהם בישראל, בין היתר כחלק מהשקעה סקטוריאלית, ולא במסגרת חלוקה גיאוגרפית.

להערכת שחר פלורנס, סמנכ"ל הכספים של קבוצת שטראוס, ויפה יפרח־כהן, מנהלת קשרי משקיעים של החברה, "המעבר למדד מורגן סטנלי של המדינות המפותחות עוד לא מורגש, כי המוסדיים הזרים עדיין מרגישים שהם משקיעים בישראל כחלק מהשקעה בשווקים המתעוררים. צפוי להתרחש תהליך הדרגתי של יציאת השקעות זרות, הנעשות בישראל מתוקף היותה שוק מתעורר", הם אומרים.

"אחרי שישראל תצטרף למדד המדינות המפותחות, היא עדיין לא תהיה גדולה מספיק בשביל למשוך תשומת לב", אומר משקיע מוסדי זר, המנהל נכסים בהיקף של כמיליארד דולר.

"הגדולות לא יושפעו"

נציג מוסדי של קרן גידור בריטית המנהלת נכסים בהיקף של 7 מיליארד דולר, מעריך כי בעקבות שינוי הסיווג ייאלצו קרנות רבות למכור בטווח הקצר את אחזקותיהן בישראל. "עם זאת", הוסיף הנציג, "אני לא חושב שתהיה השפעה על החברות הישראליות הגדולות, דוגמת טבע, כיל או אלביט מערכות, אבל צפויה השפעה שלילית על החברות הבינוניות; הן צריכות לדאוג שיכירו אותן". לדברי המשקיע, ישראל תערוך בעתיד כנסים בינלאומיים בהשתתפות מדינות כמו גרמניה, בריטניה וארה"ב - כחלק מהשווקים המפותחים. "ישראל תשחק במגרש של המבוגרים, לא של הילדים".

מה רוצים הזרים? זאב נהרי: "יש ביקוש גדול למניות הבנקים" הזרים הביאו התעניינות רבה במגזר הבנקאות הישראלי. זאב נהרי, המשנה למנכ"ל בנק לאומי: "ברור למשקיעים הזרים שסקטור הבנקאות בישראל לא נפגע כמו המגזר בעולם" ענת ציפקין, לונדון לכתבה המלאה 

יוסף גספר, סמנכ"ל הכספים של אלביט מערכות, סבור שלמעבר למדד המדינות המפותחות יכול להיות פוטנציאל אדיר. "אלביט מערכות עשויה להימצא בשורה אחת עם החברות המקבילות לה במגזר הביטחוני בשווקים המפותחים. מעבר לכך, כמות הכסף שמושקע במדינות המתפתחות גדולה בסדרי גודל רבים מכמות הכסף המושקע בשווקים המתעוררים".

"הרושם הוא כי המשקיעים הזרים עשו הרבה מאוד שיעורי בית, וכי הם מעורים מאוד בנבכי הכלכלה הישראלית", אומר אחד מהמנהלים הבכירים בחברה ישראלית. "הם יודעים שישראל עוברת לסיווג המדינות המפותחות, ולכן הם ינסו למצוא את קווי הדמיון בין כלכלת ישראל לכלכלות ה־OECD, או במילים אחרות - עד כמה גדול הפער".

"ישנם כמה סוגים של משקיעים מוסדיים זרים שמגיעים לפגישות כאלו", אומר אחד הנציגים הישראלים. "הסוג הראשון הם המוסדיים הזרים שמכירים את החברה או את התחום, או מושקעים בהם, ובאים לקבל עדכון. בקבוצה השנייה נמצאים אלה שמתחילים מאפס, לא מכירים את התחום ולא מכירים את החברה, ומעוניינים ללמוד. בקבוצה האחרונה ישנם גופים שכבר מכירים את החברה, אבל האדם הספציפי שאחראי על ביצוע ההשקעה בפועל לא מכיר אותך; יש חשיבות אדירה לקשר האישי בין המשקיע הזר לחברה עצמה, כי בקרנות ההשקעה הזרות יש תחלופה גדולה מאוד של כוח אדם, ובמצב הזה, יש צורך בתהליך חשיפה ארוך מאוד".

להערכת משתתף אחר בכנס, התוצאות של מפגשים מהסוג הזה מגוונות מאוד. "ברוב המקרים לא יוצאים עם עסקת קנייה בפועל, אבל אם מכרת את החברה שלך היטב למוסדי הזר, יכול להיות שאחרי הכנס הוא יקנה את המניות של החברה שלך. עם זאת, יש מוסדיים זרים שמעדיפים לשבת על הגדר ולחכות להזדמנות הנכונה. בכל מקרה, הרווח ברור, כי המטרה העיקרית היא הרחבת קהל המשקיעים הזרים בחברה והגדלת ההכרה הבינלאומית. לפעמים רואים משקיעים מוסדיים זרים ממליצים על מניה לעמיתים שלהם, ומספרים להם איך השקעה בחברה החדשה היתה מוצלחת. זה ערך מוסף אדיר".

הזרים בישראל צילום: איי פי

"אף שהנתונים הבסיסיים של הכלכלה הישראלית טובים מאוד, אני סבור שהדגש הוא על הסיפור המעניין של מניה ספציפית, בחתך סקטוריאלי, לאו דווקא גיאוגרפי. כלומר, אחפש אם הסיפור של כיל מעניין אם ארצה להשקיע בחברות דשנים. אשקיע בטבע אם חברות הפרמה מעניינות אותי. אלו הם שחקנים גלובליים, ואין כאן חשיבות לשיוך הגיאוגרפי שלהם", אומר משקיע מוסדי המנהל כמיליארד דולר. לדבריו, הקרן שהוא מייצג התעניינה מאוד בפגישות עם הבנקים הישראליים. "קיבלנו את הרושם שישראל מתמודדת עם המשבר יפה. הבנו שהבנקים נמצאים במצב טוב יחסית לסקטור הבנקאות העולמי. בנק לאומי משדר יציבות גדולה. הוא מנוהל בצורה שמרנית, וזה טוב. לבנק דיסקונט יש סיפור מעניין. לבנק מזרחי טפחות יש פוטנציאל לשיעור גבוה מאוד של תשואה על ההון, וגם את הסיפור שלו אני אוהב".

הרבה מהחברות הישראליות שהשתתפו הודו כי העובדה שהכנס היה אזורי העניקה למשקיעים הזרים הזדמנות לראות שחקנים סקטוריאליים משמעותיים בו־זמנית, ויצרה לחברות הישראליות חשיפה שלא מהתחום הטבעי שלהן. "נפגשנו גם עם משקיעים מוסדיים ועם אנליסטים שלא מכסים בהכרח את תחום האנרגיה", אומר רוני סולוניקוף, הכלכלן הראשי של בזן ומנהל קשרי המשקיעים של החברה. "זה שם אותנו בקבוצת ייחוס גדולה יותר, אף שבמקרים כאלה אנחנו צריכים להסביר על עצמנו מהתחלה".

סולוניקוף מסביר שהקשר עם המשקיעים המוסדיים הזרים דורש תחזוקה שוטפת - הוצאת הודעות מיידיות בתרגום מיידי גם לחו"ל, ומחויבות של ההנהלה לדיווחים שוטפים גם באנגלית.

"האם נסגרות עסקאות לגבי היקפי השקעות עתידיים מצד הזרים?

סולוניקוף: "לא. מוכרים את הביצועים של המניה שלנו, נותנים למשקיעים המוסדיים הזרים רושם ראשוני, מציגים בפניהם את התוצאות שלנו ואת המדיניות של החברה, והם מחליטים מאוחר יותר. הקרנות הגדולות שלחו כמה נציגים. לא רק אנליסטים, אלא גם מנהלי פורטפוליו. המשקיעים המוסדיים הזרים מכינים שיעורי בית אחרי הפגישות אצלנו. הם מנסים לאתר סיפור שונה. בזן מתכננת הקמת פצחן מימני גדול, שיופעל עד סוף 2012, בהשקעה של חצי מיליארד דולר. זה מעניין מבחינתם".

אותה דעה נשמעה גם מכיוונם של הזרים. "אני אומר לחברות ישראליות בואו ותמכרו את הסיפורים שלכן בניו יורק, בלונדון, אצל בנקי ההשקעות, בקרב המוסדיים הזרים; תעוררו עניין בכן, חלקכן עדיין לא מספיק מושכות בשביל לקבל מספיק תשומת לב עולמית", אמר אחד מהמוסדיים הזרים שהשתתפו בכנס.

כנס אקסלנס בלונדון צילום: ויקטור טסה

"המשקיעים הזרים מעריכים אותנו, כי המניה אינה אופורטוניסטית ואינה סובלת מתנודתיות גבוהה. העסקים שלנו הם לטווח הארוך, והם נעשים עם ממשלות ועם מוסדות ביטחוניים. במניותינו לא מחזיקים גופים שמחפשים סיבוב קצר ורווח גדול, אלא כאלה שמחזיקים אותנו לטווח הארוך", מסביר יוסף גספר, סמנכ"ל הכספים של אלביט מערכות.

"הפעם האחרונה שביקרנו בישראל היתה במרץ האחרון, ורצינו לדעת מה השתנה מאז, מה קרה מבחינה רגולטורית במגזרים השונים. האם חלה עלייה בהפרשה לחובות מסופקים, מה שולי הרווח, מה מצבם של העסקים הבינוניים והקטנים ועוד", אומר אחד ממנהליה של קרן גידור בריטית, המנהלת נכסים בהיקף של 7 מיליארד דולר.

"ישראל עמידה למשבר"

לדברי אותו מנהל, קרן הגידור שהוא מייצג אינה מושקעת כיום בישראל. "כעת, אחרי שנפגשתי עם החברות, אני נוטה יותר להשקיע בחברות ישראליות מאשר קודם - בין היתר כי קיבלתי את הרושם שהכלכלה הישראלית עמידה בפני המשבר העולמי יותר מהכלכלות של מדינות אחרות".

גיל דויטש, יו"ר משותף באקסלנס וממייסדיו של בית ההשקעות, אומר כי "רוב המוסדיים הזרים תלויים מאוד בסיקור אנליטי של חברות ושל מניות שאינם מכירים. הם צריכים את המידע מישראל כדי לקבל החלטות קנייה או מכירה. המחויבות שלנו כבית השקעות היא ברמת התחזוקה היומיומית של הקשר עם המשקיעים הזרים".

דויטש מסביר ששיתוף הפעולה בין אקסלנס למשקיעים הזרים נמשך כבר שנים ארוכות: "השורה התחתונה היא שהם רוצים להרוויח כסף, והאיכות של המחקר שלנו מאפשרת להם להשקיע בפוזיציות". לדבריו, רמת התחכום של המשקיעים המוסדיים הזרים גבוהה הרבה מזו של המוסדיים הישראליים. "המוסדיים הישראליים מאוד country biased, כלומר משקיעים אחוז גבוה יחסית מתיק הנכסים בישראל, לעומת הזרים שמשקיעים אחוז גבוה מחוץ לגבולות המדינה שלהם".