פרופ' אמיר ברנע: "ההסדר של אפריקה הוא לא תספורת הוא השתלת שיער"
ברנע שייצג את אפריקה בהסדר החוב דיבר בכנס DC Finance והסביר כי "השווי של אגרות החוב הרבה יותר גבוה משווי השוק ערב ההסדר". אלפרד אקירוב: "אסור להסתמך על חברות הדירוג"
הסדר החוב ירתיע מנפיקים אחרים
ברנע: "לבייב מרגיש את המחיר הכבד שהוא משלם כבעלים. ההליך היה יקר ומסובך, אני לא יודע אם ראיתם בעיתון את התשלום ליועצים. החברה לקחה על עצמה תשלומים לא רק ליועצים שלה אלא גם ליועצים של הצד השני. לדעתי התהליך הקשה ירתיע מנפיקים אחרים מלהגיע להסדר חוב אבל הוא לא יפתור את הבעיה אלא רק ידחה אותה ויצור מצב שהקצרים יקבלו יותר ממה שמגיע להם כי הכרזת החברה על הסדר חוב תידחה. הסדר חוב לא אופטימילי בהכרח לנושים כ"פול".
לדבריו הכרעת בית המשפט לגבי הנושים הקרובים תהיה משמעותית גם להסדרים הבאים. "לכאורה מחינו כפיים למשקיעים המוסדיים שהתעקשו על זכויותינו. קחו בחשבון שמדיניות אנטי בעל שליטה והסדר ולוחצת לפירוק היא אולי היא לטובת משקיעים מסוימים ובמקרים מסוימים אבל היא פוגעת בצורה חדה מאוד בתפקוד השוק החוץ בנקאי ובסוף נחזור כולנו לבנקים וכנראה שהסדר חוב יותר קל מול הבנקאי בלי עיתונות בלי נאמנים".
אקירוב שוב מאשים את חברות הדירוג
אלפרד אקירוב בעל השליטה בחברת אלרוב שב הבוקר והפנה אצבע מאשימה כלפי חברות הדירוג ותפקודן במשבר ותולה בהן גם אשמה מסוימת במקרה של אפריקה ישראל. "חברות הדירוג כשלו הן הורידו דירוג באופן גורף בכל הענף ללא בדיקה פרטנית ללא התייחסות לתזרים המזומנים. פנינו לחברות הדירוג והזהרנו מבעוד מועד אבל הם לא הקשיבו. המהלך גרם נזק למחזיקי אגרות החוב ואפשרה לחברה להרוויח על חשבון מחזיקי אגרות החוב ברכישה חוזרת עשרות עד מאות מיליוני שקלים. גם במקרה של אפריקה ישראל היה כשל של חברות הדירוג. 9 מיליארד שקל של אפריקה ישראל קיבלו דירוג A סכום זה שימש את אפריקה כהון עצמי והיא מינפה אותו, הדרך למשבר פיננסי בחברה היתה בלתי נמנעת. אפריקה ישראל היא רק דוגמה קיימות חברות נוספות במצב דומה. חברות כמו אפריקה היו באופנה הציבור אהב אותן, חברות הדירוג והמוסדיים אהבו אותן היא הגיעה להיות החברה השלישית בגודלה במדד ת"א 25".
אקירוב הוסיף "ניהול נכון ואסטרטגיה נכונה מאפשרים לצלוח כל משבר, לצערי הזיכרון קצר המשבר הזה יחזיק 3-4 שנים ובעוד עשור כולם ישכחו ויעשו את אותן טעויות וניכנס למשבר חדש. צריך להתכונן כבר עכשיו למשבר הבא, לא להסתמך על חברות הדירוג, צריך להקים מחלקות אשראי בכל החברות שנותנות כסף ולבדוק את יכולת ההחזר של כל חברה ואת גובה המינוף ברגע שמסתמכים רק על חברות הדירוג מגיעים לתוצאות אותן ראינו. הסוד הוא ניהול נכון ואסטרטגיה נכונה".
מודל הגיוס של הביו-טק שונה מזה של ההיי-טק
"בשביל לגייס הון בענף הביוטכנולוגיה חייבים לחשוב באופן יצירתי" אמר ראובן קרופיק מנכ"ל כלל ביוטכנולוגיה (שפירסמה את דוחותיה לרבעון השלישי היום) "אנחנו לא דומים לענף הנדל"ן אצלנו בכל עסקה חייבים למצוא דרך ייחודית לגיוס ההון המתאים. צריך גם לפעמים להחליף את החלום של מאות מיליוני דולרים בעתיד כדי להרוויח כמה עשרות מיליונים בהווה וגם בשביל לקרב את המוסדיים אל התעשייה שלנו".
"בישראל ניסינו לתקוף את התחום של מדעי החיים על פי מודל של קרנות הון סיכון שהיה מוכר לנו מההיי טק, זה לא מודל שמתאים לשוק התרופות" הוסיף קרופניק "התעשייה רווית סיכון, עתירת הון זקוקה לתמיכה ניהולית מתמדת ולא מתאימה למודל של קרנות הון סיכון ובוודאי שלא מתאימה לכל מה שקרה כאן בשנה האחרונה כמו גיוס אג"חים, אנחנו תעשייה של אקוויטי ולכן המודל הכלכלי שלנו חייב להיות שונה".
היה עליהום על שוק האג"ח הקונצרני
"למזלנו ב-2006-2007 מכרנו את כל האחזקות במזרח אירופה והגענו למשבר בצורה מאוד לא ממונפת הגענו למשבר מוכנים. אמר אבי לוי מנכ"ל קבוצת אחים עופר נכסים. "הסתכלנו על קניון רמת אביב, התנהל משא ומתן קודם עם עזריאלי ובריטיש ישראלשלא צלח מה שאפשר לנו להגיע ולסכם ביתר קלות על העסקה. חשבנו בהתחלה לממן את הרכישה על ידי מינוף הקניון עצמו וזה לא צלח ואז החלטנו לשנות גישה, שיעבדנו את קניון רננים והבאנו הון עצמי, היום היינו מקבלים מימון לרכישת הקניון בריבית נמוכה יותר". לוי גם רמז שהחברה תשקול לבצע עסקאות נוספות בעתיד ואף תקף את המלצות ועדת חודק: "אי אפשר להתייחס לחברות של מו"פ כמו לחברות שעם קופות מזומנים מרשרשות. אם ההמלצות יאושרו יתפתח כאן שוק שלישי לגיוס הון דרך הנפקות פרטיות וכל מיני קרנות".
איליק רוז'נסקי לשעבר מנכ"ל דלק נדל"ן אמר בכנס כי "אם אני אגיד שלא היו טעויות כולם יצחקו כי ברור שהיו טעויות אבל המודל כמודל של נדל"ן מניב בחו"ל לא נכשל. יש דברים שצריך לעשות באופן שונה בהנחה שהנדל"ן המניב בחו"ל הוא איכותי".
יוני טל מנהל השקעות ראשי במנורה מבטחים: "היה עליהום כללי על שוק האג"ח הקונצרני שהיה במידה רבה לא מוצדק. אם בעל השליטה מביא כסף אפשר למצוא פתרונות להסדר. אם הוא לא מביא כסף אז השליטה עוברת לבעלי החוב".
