שר האוצר נתן אור ירוק להנפקה של התעשייה האווירית ב־2011
דו"חות החברה ל־2010 חושפים כי האוצר הסכים להנפקה דו־שלבית, שבסיומה יימכרו 51% ממניות החברה לציבור. בשלב הראשון יימכרו 30%–40% מהמניות. יו"ר התעשייה האווירית יאיר שמיר: "בקרוב ניפגש עם הגופים הרלבנטיים"
התעשייה האווירית צפויה לצאת להנפקה בבורסה בשני שלבים, כפי שהוחלט בפגישה עם שר האוצר יובל שטייניץ שנערכה בסוף 2010 - כך עולה מהדו"חות הכספיים לסיכום 2010 שפרסמה החברה אתמול.
עוד עולה מהדו"חות כי בינואר 2011 התקבל בחברה מכתב ממשרד האוצר המתריע על קיום חריגות שכר לכאורה בחברה, וכולל פירוט של תנאי השכר וההעסקה הניתנים לעובדים, ונוגדים לכאורה את חוק יסודות התקציב. תנאים אלה כוללים בין היתר הוצאות אחזקת רכב, גמול אמהות עובדות, תשלומי פרישה לעובדים והשתתפות המעביד בארוחות עובדים. החברה התבקשה להתייחס לאפשרות לדרוש השבת סכומים בהתאם להוראות החוק.
הדיווח על כך שאחת החברות הביטחוניות הגדולות בישראל בדרך לבורסה, מסתתר היטב בין 424 עמודי הדו"ח של התעשייה האווירית. החברה כותבת כי בפגישה שנערכה ברבעון הרביעי של 2010 בין יו"ר הדירקטוריון יאיר שמיר לבין שר האוצר ומנהל רשות החברות הממשלתיות, נידונה האפשרות להפרטתה.
בפגישה זו הביע שר האוצר את עמדתו העקרונית, שלפיה הפרטה יכולה להתבצע כמהלך דו־שלבי: עד שנת 2012 החברה, שאיגרות החוב שלה כבר נסחרות בבורסה, תציע לציבור 30%–40% ממניותיה; ובחלקו השני של המהלך, שייפרס על פני שלוש שנים נוספות, תציע החברה לציבור מניות נוספות, כך שבתום המהלך יוחזקו על ידי הציבור 51% ממניות החברה. נכון למועד הדו"ח, טרם קיבלה ועדת השרים לענייני הפרטה החלטה בעניין.
"בשלב זה התעשייה האווירית בשלה להפרטה, גם שר הביטחון נתן ברכתו למהלך", אמר ל"כלכליסט" יו"ר התעשייה האווירית שמיר. "ההפרטה מורכבת מכמה רבדים: ראשית יש להגיע להסכם עם ארגון העובדים, אחר כך נידרש להגיע להסכם עם רשות החברות, וכמובן נדרשת הסכמתו של משרד הביטחון במישור של ביטחון שדה. רק אחרי שנשלים את כל אלו נוכל להתחיל בתהליכים רגילים של הנפקה. יש לנו פתרונות לכל אלו. שר האוצר הסמיך את דורון כהן, מנהל רשות החברות הממשלתיות, להתחיל להניע את המהלך, והוא מאוד נלהב מכך. בקרוב נתחיל להיפגש עם הגופים הרלבנטיים לקראת גיבוש הסכמות, ולאחר מכן נפנה לוועדת השרים לאישור ההפרטה".
להנפקה מגיעה התעשייה האווירית במצב מצוין, כפי שהוא משתקף מהדו"חות הכספיים שפרסמה ל־2010. החברה סיימה את השנה הקודמת עם צמיחה של 9% במחזור המכירות ל־3.1 מיליארד דולר, שמיוחסת לגידול בהיקף הפעילות השוטפת של החברה ולהתאוששות חלקית בפעילות האזרחית. לעומת זאת, הרווח התפעולי הסתכם ב־52 מיליון דולר בלבד, והוא משקף שיעורי רווח תפעולי מצומקים למדי של 1.6%. בשורה התחתונה הציגה החברה רווח נקי של 94 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של 61 מיליון דולר ב־2009.
מניתוח מגזרי הפעילות של החברה עולה כי הבעיה הגדולה שלה עדיין נותרה בתחום כלי הטיס האזרחיים, שבמסגרתו היא מייצרת בין היתר מטוסי מנהלים. מגזר זה, שייצר הפסד תפעולי של 36 מיליון דולר ב־2009, הפסיד ב־2010 כמעט כפול מכך - 70 מיליון דולר. החברה מציינת כי הענף עדיין מתקשה להתאושש מהמשבר שפקד אותו בשנים האחרונות, ומוסיפה כי הוא בעיקר נתקל בסירוב של הבנקים לממן פרויקטים מסוג כזה.
שמיר ציין כי ההפסדים נגרמים בעקבות מכירת מטוסי מנהלים מסוג G200 במחירי הפסד, שמבוצעת במטרה להיפטר מהמלאי וכן כתוצאה מהתחרות הרבה בענף. לעומת זאת, המגזר הרווחי ביותר של התעשייה האווירית הנו מגזר מערכות הטילים והחלל, שייצר ב־2010 רווח תפעולי של 84 מיליון דולר, בדומה לרווח התפעולי שייצר ב־2009.
כמה שווה תע"א?
שמיר התייחס כבר לפני שנתיים לאפשרות של הנפקת החברה בעתיד, והעריך אז כי ניתן יהיה להנפיק אותה בנאסד"ק לפי שווי של 4–5 מיליארד דולר, ולבצע רישום כפול בבורסה של תל אביב. מאז נחבטו תוצאות החברה, בעיקר במגזר האזרחי כתוצאה מירידה במכירות מטוסי המנהלים, ותוצאותיה כפי שפורסמו אתמול גוזרות לה שווי נמוך בהרבה משזה שעליו דיבר שמיר.
המתחרה הרלבנטית של התעשייה האווירית, שנסחרת בבורסת תל אביב ובנאסד"ק, היא חברת אלביט מערכות שבשליטת מיקי פדרמן. משווי השוק של אלביט מערכות, העומד על 8.2 מיליארד שקל, ניתן לנסות ולגזור בהתבסס על מכפיל הרווח הנקי (12.7) ועל מכפיל הרווח התפעולי (11) את השווי המתאים גם לתעשייה האווירית.
על בסיס המכפילים של אלביט מערכות והרווח הנקי של התעשייה האווירית, שהסתכם ב־2010 ב־94 מיליון דולר, ניתן לגזור לתעשייה האווירית שווי שוק של 4.2 מיליארד שקל. לעומת זאת, הפסד תפעולי של 4 מיליון דולר ברבעון האחרון מעמיד את הרווח התפעולי השנתי של התעשייה האווירית על 52 מיליון דולר בלבד - מה שגוזר לה על בסיס מכפיל השווי התפעולי של אלביט מערכות שווי נמוך יותר של 2 מיליארד שקל.
היקף המכירות של התעשייה האווירית עולה על זה של אלביט מערכות ב־21%, אולם זו, כחברת פרטית, מצליחה לנתב את המכירות בצורה יעילה יותר לשורת הרווח התפעולי והרווח הנקי - מה שמעניק לה גם את השווי הגבוה יותר ביחס לתעשייה האווירית.
