עתודות והע"ל לבג"ץ: יש ליישם את כרית הביטחון על כל הקרנות

לאחר שהמאבק נגד משרד האוצר בכנסת לא הצליח עתרו אתמול קרנות הפנסיה הוותיקות המאוזנות, עתודות בבעלות כלל ביטוח וביטוח חקלאי והע"ל של פסגות לבג"ץ, בדרישה להחיל גם עליהן את "כרית הביטחון" - המלצות ועדת ברנע המיושמות על ידי משרד האוצר.

צמצום החשיפה לשוק ההון

בעתירה שהגישו באמצעות עורכי הדין אייל זליכה וד"ר גאי כרמי ממשרד ליפא מאיר, טענו הקרנות כי מדובר באפליה לרעה של עמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות המאוזנות בהשוואה לעמיתי הקרנות הוותיקות הגירעוניות "עמיתים". בשלושת החודשים האחרונים עלה הנושא לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לאחר שהתברר כי למאזן קרנות הפנסיה הוותיקות נוספו 11 מיליארד שקל בהסתמך על דו"ח ועדת ברנע, מבלי שהדבר הובא לאישור הממשלה והכנסת. בעתירה טוענות הקרנות הוותיקות כי התברר להן באקראי שמשרד האוצר העניק כרית ביטחון לקרנות הגירעוניות כבר ביוני 2009.

במסגרת הדיונים בכנסת נשמעה ביקורת על התנהלות משרד האוצר וסגן הממונה על התקציבים באוצר אייל אפשטיין, שהתחייב כי משרד האוצר יגבש עמדה לגבי החלת כרית הביטחון על כלל הקרנות הוותיקות. הרקע לעתירה הוא הצעדים שנקטה הממשלה החל ב־1995, כאשר הורתה לקרנות הוותיקות שלא לקלוט יותר עמיתים בשל גירעון אקטוארי חריף.

ב־2003, לאור החרפת הגירעון האקטוארי של חלק מקרנות הפנסיה הוותיקות, השלימה הממשלה את מהלך ההבראה על ידי הלאמתן של קרנות שהיו גירעוניות באותה העת, תוך הזרמת סיוע כספי מסיבי של 78 מיליארד שקל. קרנות פנסיה דוגמת עתודות והע"ל, שלא היו בגירעון, לא הולאמו.

באותה שנה הוקמה ועדה בראשות פרופ' אמיר ברנע, במטרה להעניק ביטחון מינימלי לעמיתי הקרנות הוותיקות לאור החשיפה שלהן לתנודתיות שוק ההון, שנבעה משינוי מדיניות של משרד האוצר. הסיכון המרכזי שאותו זיהתה הוועדה היה היווצרות של גרעון אקטוארי בשל השינוי בעקום הריבית חסרת הסיכון במשק. ב־2004 הגישה הוועדה את המלצתה — כרית ביטחון ממשלתית שתועמד לקרנות בכל עת שבה עקום הריבית חסרת הסיכון יפחת מ־4%. אלא שביוני 2009 החל משרד האוצר ליישם בפועל את המלצות ועדת ברנע רק על קרנות הפנסיה הגירעוניות.

לטענת העותרות, רפורמת אפיקי ההשקעה הפנסיונית שיזם משרד האוצר היא זו שפגעה בעמיתים, ולא הישגי הקרנות או צורת הניהול שלהן. "גם אם הקרנות משיגות תשואות מצוינות עבור עמיתיהן, עדיין למרבה האבסורד ייתכן שייפגעו העמיתים ויקטן תשלום הפנסיה שלהם".

האוצר שומר על חשאיות

כדי להמחיש את הפגיעה בעמיתי הקרנות צורפו לעתירה שני עמיתים, עודד בירן ובנימין האן, שנפגעו מהמהלך. הגמלה החודשית של בירן הופחתה ב־2008 ב־176 שקל מדי חודש (2,112 שקל בשנה), סכום שמהווה כ־5% מכלל הכנסותיו מהקצבה. הגמלה של האן הופחתה ב־2008 ב־284 שקל מדי חודש, ובסכום מצטבר של 3,408 שקל בשנה.

אחת הבעיות שעמן צריכות הקרנות הוותיקות להתמודד היא חשאיות דו"ח ועדת ברנע.

במסגרת העתירה תיארו קרנות הפנסיה את "הפינג פונג" בינן לבין משרד האוצר בדרישה לחשוף את הדו"ח. בספטמבר האחרון פנו הקרנות לפרופ' עודד שריג, הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, בבקשה להחיל עליהן את המלצות הוועדה. בפגישה שנערכה להן כחודשיים לאחר מכן עם רג'ואן גרייב, סגן בכיר לממונה על שוק ההון ומי שאחראי על תחום החיסכון הפנסיוני במשרד האוצר, סוכם כי הנושא ייבדק.

כחודש לאחר מכן, לאחר שהקרנות לא קיבלו מענה, הן פנו בשנית לפרופ' שריג. במקביל ניהלו הקרנות מאז סוף ינואר הליכים מול הממונה על חופש המידע במשרד האוצר כדי לנסות לקבל את המלצות ועדת ברנע. בסוף פברואר התברר לקרנות הפנסיה הוותיקות כי משרד האוצר אינו מוכן לחשוף את הדו"ח, בטענה כי טרם הוגש דו"ח סופי לשר האוצר.

תגובת משרד האוצר לא התקבלה עד לסגירת הגיליון.