פרשנות: המשחק הכפול של דמי הניהול

בית ההשקעות מיטב נוהג מאז ומתמיד בשקיפות מלאה מול לקוחותיו, וגם אתמול הוא נהג באופן דומה. בניגוד למתחריו, שממתינים לשעות הלילה המאוחרות בסוף השבוע כדי לשגר לבורסה דיווח לקוני על זינוק של 100% בדמי הניהול שהם גובים, דיווח מיטב על העלאת דמי הניהול בקרן הכספית שלו בבוקר

במיטב לא מתייפייפים ולא מספקים תירוצים. באופן אבסורדי, הקרן המגייסת ביותר שלהם מייצרת להם הפסדים כבדים שפשוט נמאס להם לספוג. לכן, הם למעשה אומרים ליועצים במילים אחרות: "הנה, העליתי את דמי הניהול. עכשיו תפסיקו לדחוף לי לקוחות הפסדיים, או לחלופין - שישלמו על העבודה שלי".

מדובר לכאורה בצעד לגיטימי. הטענה שהפכה לטרנד בקרב החברות היא שבתי ההשקעות לא אמורים לעבוד בחינם, ושזה אפילו לטובת הלקוח. יש בכך מן האמת, שהרי את הקרנות הכספיות ההפסדיות מסבסדים היום הגופים המנהלים בדמי ניהול מופקעים שהם גובים דווקא מלקוחות הליבה שלהם, שבאים אליהם בזכות ניהול ההשקעות המוצלח שלהם, ומשקיעים בקרנות המנייתיות ובקרנות האג"ח.

לכאורה, אם מנהלי הקרנות ירוויחו בהתאם לרמת ההשקעה והתשומות שלהם בכל קרן, ייצאו כל הלקוחות נשכרים. אלא שהחשש המרכזי הוא שזה לא באמת יעבוד ככה. החשש הוא שמנהלי הקרנות, שרוצים להציג שורת רווח מרשימה לבעלי הבית שלהם, יתפתו לנצל את תמימותם של הלקוחות וינסו ליהנות משני העולמות - גם לגבות דמי ניהול "סבירים" בקרנות הסולידיות שבהן דמי הניהול הוא פקטור מרכזי, וגם ליהנות מדמי הניהול המופקעים שהועלו מלכתחילה בתואנה של סבסוד הקרנות הסולידיות.