ייעוץ פנסיוני: ארגז כלים לחתונה ולגירושים

חתונה, גירושים או חלילה התאלמנות — כל שינוי שכזה בתא המשפחתי הוא אירוע דרמטי בחייו של אדם; אך לא אחת, בסערת האירועים, נשכח ונזנח לזמן מה הצד הכלכלי — ובעיקר הטיפול בנושא הפנסיוני, שלו משמעות קריטית לעתיד. החלפת הסטטוס המשפחתי של אדם מחייבת בחינה מחודשת של הצרכים ושל תוכנית

"כלכליסט" מציג כתבה שלישית בסדרה על תפקידו של היועץ הפנסיוני ובחינת השיקולים המנחים את צעדיו לאורך צמתים מרכזיים בחייו של הלקוח. בטורים הקודמים עסקנו בהשלכות של שינוי מקום העבודה — והפעם בשינוי בחיים האישיים.

1. מתחתנים: ביטוח השארים נכנס לתמונה

רווק שקיבל ייעוץ פנסיוני נכון יחסוך, בדרך כלל, במסלול אשר יגדיל את רכיב החיסכון לפרישה על חשבון ההפרשה לביטוח שארים. הרציונל שמאחורי בחירה זו היא שלרווק אין שארים התלויים בו, ולכן יש לו הזדמנות במהלך שנות הרווקות להגדיל את ההפרשה לחיסכון.

ואז, "כאשר הרווק הופך לנשוי משתנים כמה דברים מרכזיים שמחייבים התייחסות מיוחדת מצד היועץ", אומרת אילנית גולדפרב, מנהלת היחידה לייעוץ פנסיוני בבנק הבינלאומי. "ההכנסה הכוללת משתנה, וכך גם הצרכים. בנוסף, יש בן זוג שצריך לדאוג לו".

כעת מסתכלים על החוסך כאל חלק מתא משפחתי ולא כיחיד, ולכן חשוב שהיועץ יאפיין את הצרכים בהתאם להכנסות ולהוצאות של התא המשפחתי. יש להביא בחשבון את הצרכים של בני הזוג במקרה של אובדן כושר עבודה, פרישה או חלילה מוות של אחד מהם, תוך התייחסות להוצאות המתווספות, אך גם אלו המתבטלות במקרה מוות — כמו למשל משכנתה מבוטחת.

עניין נוסף שיש לבדוק עם הלקוח לקראת החתונה הוא זהותם של המוטבים — כלומר אלו אשר יהיו זכאים לקבל את כספי החיסכון במקרה של מות המבוטח. בקרן פנסיה, באופן אוטומטי, בן או בת הזוג הופכים למוטבים כאשר הלקוח מוגדר "נשוי". בביטוח מנהלים החוסך חופשי להחליט מי יהיו המוטבים.

את הכיסוי על ביטוח אובדן כושר עבודה לא ניתן לשנות עם הכניסה לחיי הנישואים (אלא אם כן המבוטח לא נהנה מכיסוי מקסימלי), משום שהסכום נקבע ביחס להכנסה האישית. כיסויים ביטוחיים שלגביהם כן ניתן, ואף מומלץ, לבדוק שינוי הם הכיסויים למקרי פרישה ומוות.

"בנוגע לפרישה — צריך להביא בחשבון כיסוי שיכסה את הוצאות שני בני הזוג ביחד, תוך התייחסות לתאריך הפרישה של כל אחד מהם. בנוגע לכיסוי למקרה מוות, יש להתייחס לצרכים של בן הזוג הנותר, להוריד הוצאות שצפויות להתבטל — כמו המשכנתה — ולהתייחס לסך הנכסים של התא המשפחתי. בהתאם לכך יש לשקלל את מכלול הנתונים, ולקבוע את גובה הכיסוי המומלץ לביטוח חיים", מסבירה גולדפרב. בנוסף, על היועץ הפנסיוני לבצע בדיקה מחודשת של מסלול ההשקעה לקראת הכניסה לחיי הנישואים, ולהביא בחשבון את טעמי הסיכון האישי של החוסך, גילו והיקף נכסיו.

"יש הבדל מהותי בין מי שהופך מרווק לנשוי ויש לו ילדים, למי שהתחתן אך עדיין אין לו ילדים", מדגיש אייל גורן, מנכ"ל דוידוף ניהול הסדרים פנסיוניים. לדבריו, "הפערים בין מסלולי הביטוח והחיסכון השונים המותאמים לשני פרופילים אלה יכולים להסתכם באלפי שקלים בחודש. היועץ צריך לבדוק מהו גובה השכר המובטח, ולפי הצרכים והעדפות החוסך להתאים את המסלול שיחלק, בעת מקרה מוות, את החיסכון בין האלמנה והשארים הנוספים".

נתון חשוב נוסף הוא גילו של החוסך ומצבו הרפואי. ככל שהגיל מתקדם יותר, כך יש להגדיל את גובה הכיסוי הסיעודי. אם מדובר בחוסך מעל גיל 40, מומלץ להגדיל את הכיסוי הביטוחי על אובדן כושר עבודה.

2. מתגרשים: לדאוג לעדכון שמות המוטבים

חוסכים רבים אינם מודעים לחשיבות עדכון הסטטוס המשפחתי אצל הגוף שמנהל את כספי הפנסיה, ונזכרים לעשות זאת מאוחר. במקרים רבים, כתוצאה מכך, הגדרת המוטבים לא מתעדכנת — וכך לאחר מות מבוטח, מתברר פתאום שמי שזכאית לקבל את הכסף שחסך בחייו היא דווקא גרושתו. לעתים זה קורה אפילו אם החוסך הספיק, אחרי גירושיו, להינשא בשנית.

מניסיון היועצים, על פי רוב, מבוטחים הערים לחשיבות עדכון הסטטוס מבקשים לשנות עם גירושיהם את שמות המוטבים לילדיהם בלבד. שינוי זה אפשרי לביצוע בכל מוצר — גם בקרן פנסיה.

גורן מחדד נקודה נוספת: לדבריו, חשוב שהיועץ יתייחס להתחייבויות של המבוטח בהסכם הגירושים, למשל דמי מזונות, ובהתאם אליהן יבנה את ההגנות והכיסויים הדרושים לעתיד. "המבוטח צריך להביא בחשבון גם עמידה בתשלומים שהוא מחויב לגביהם במקרה של אובדן כושר עבודה, פיטורים או מוות", הוא מציין.

גולדפרב מציינת את בחינת מרכיב החיסכון: "לאחר גירושים, המבוטח יהיה זקוק להרבה פחות כסף בפרישה, אולם מצד שני עליו לשקול הגדלה של רכיב הביטוח לעת פטירה, בייחוד אם הוא מפרנס יחיד.

"כאשר מדובר בגרוש צעיר עם ילדים קטנים, ההמלצה בדרך כלל היא לשקול התאמת מסלול מיוחד בקרן הפנסיה, שמאפשר לדאוג לכלכלת הילדים עד הגיעם לגיל 18".

גורן מדגיש כי מבוטח לאחר גירושים חייב לנהל את הסיכונים שלו בצורה שונה, ולהביא בחשבון למשל מצב של אובדן כושר עבודה, שבו לא תהיה לו תמיכה של בן זוג.

"במקרה שכזה, במיוחד אם מדובר בעובד בעל שכר גבוה, הייתי ממליץ לו לשקול את הרחבת הכיסוי על אובדן כושר עבודה בביטוח המנהלים — שם ניתן להרחיב יותר כיסוי זה, תחת הגדרות ברורות", אומר גורן.

3. מתאלמנים: להביא בחשבון את הגיל

בתרחיש של מות בן הזוג, כאשר היועץ הפנסיוני בוחן את צורכי האלמן או האלמנה, עליו להתייחס בעיקר לגילו של הלקוח ולגיל ילדיו. "אם הלקוח בגיל עבודה צריך לבדוק את הכנסותיו והוצאותיו מחדש ולהביא בחשבון את הכנסתו מקצבת שארים, במידה שיש, ואת ההכנסה ממקום העבודה, ובהתאם לכך להעריך את גובה הקצבה שתתאים לו בגיל פרישה", אומרת גולדפרב.

לדבריה, "ייתכן שהמבוטח יוכל להוריד את רמת החיסכון לפרישה ולהגדיל, על חשבון החיסכון, את הכיסוי הביטוחי למקרה מוות. יש לשקול זאת, במיוחד אם מדובר בחוסך עם ילדים שעדיין אינם בגירים. בקרן פנסיה ניתן לשנות את המסלול למוטה שארים.

אולם, "אם מדובר בילדים בגירים — ההפך הוא הנכון, ויש להקטין את מסלול ביטוח השארים", מציינת גולדפרב. "באשר לחיסכון, כל עוד הילדים קטינים ותלויים בהוריהם, המלצתי להם היא להוריד את רמת הסיכון".

גורן מוסיף כי יש לבדוק את כל היבטי המס בתוכנית הפנסיונית של החוסך ושל בן הזוג שנפטר, ולבדוק אם כדאי לאלמן או לאלמנה להפקיד סכום חד־פעמי בתוכנית ביטוח, מתוך סכום ביטוח החיים שהתקבל במות בן הזוג, וזאת כדי להבטיח הכנסה חודשית קבועה בגיל הפרישה.

השורה התחתונה

ההסתכלות על התוכנית הפנסיונית משתנה לפי הסטטוס המשפחתי של הלקוח. בין אם מדובר ביחיד או בתא משפחתי, יש להעריך מחדש, לקראת חתונה או גירושים, את ההכנסות וההוצאות הצפויות לעת פרישה, אובדן כושר עבודה או מוות, ולבנות תוכנית בהתאם