בלעדי ל"כלכליסט" - רשות ני"ע: שלמה איזנברג קיבל מ־2005 שכר שלא כדין
איזנברג הפסיק לכהן כיו"ר ישרס ב־2005, אך חוזה העסקתו לא שונה, הוא המשיך לקבל שכר תחת התואר "מנהל עסקים ראשי" ולמרות צמצום תפקידו לא הובא החוזה לאישור אסיפת בעלי המניות. ישרס: "איזנברג המשיך לספק לנו שירותים, פעלנו בשקיפות"
שלמה איזנברג, בעל השליטה בישרס ובחברות בורסאיות אחרות, קיבל מישרס שכר שלא כדין במשך יותר מחמש שנים, כך לפי רשות ניירות ערך, בראשותו של פרופ' שמואל האוזר, ומחלקת התאגידים בראשותם של שיראל גוטמן־עמירה ואמיר הלמר. בדיקת "כלכליסט" מעלה כי מצב דומה קיים, לכאורה, גם בחברת מלם־תים שאף היא משלמת שכר לאיזנברג.
בעלי המניות של ישרס ייאלצו להתמודד עם הטענות כבר מחרתיים, אז תתכנס אסיפת בעלי המניות של החברה, שבה יוחלט האם "להאריך" את חוזהו של איזנברג בשלוש שנים נוספות. האסיפה היתה אמורה להתקיים לפני ה־15 בנובמבר, אך נדחתה שוב ושוב בהנחיית רשות ני"ע. מי שתהה למה נדחתה, קיבל את הסיבה בסוף השבוע בדיווח של ישרס לבורסה. מהדיווח עולה נתון מפתיע: מ־2005 מקבל איזנברג שכר שלא כדין, לכאורה, מישרס.
באחד העמודים האחרונים של הדיווח נכתב בהדגשה כי "בניגוד לעמדת החברה, סגל הרשות סבור שעם הפסקת כהונתו של מר איזנברג כיו"ר דירקטוריון החברה ביוני 2005, למרות המשך כהונתו כמנהל עסקים ראשי, היה על החברה להביא את תנאי כהונתו לאישור האסיפה הכללית ברוב מיוחד, עקב השינוי במהות השירותים להם התחייב שלמה איזנברג על פי הסכם ההעסקה".
האסיפה שלא כונסה
קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
איזנברג כיהן כיו"ר דירקטוריון פעיל של ישרס וכמנהל עסקים ראשי לפי הסכם העסקה מ־1989, כשב־1994 אושרר חוזהו. ביוני 2005 הפסיק איזנברג לכהן כיו"ר ונשאר מנהל עסקים ראשי באותו שכר. ביולי 2010 חזר איזנברג לכהן גם כיו"ר עד ספטמבר 2011. מדוע הפסיק איזנברג לכהן כיו"ר ב־2005? החברה לא מפרטת, אך ברור כי הדבר קשור בהרשעתו. בספטמבר 2004 הורשע איזנברג בשלוש עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שתי עבירות של הכללת פרט מטעה בדו"ח, עבירה על פי חוק ני"ע, הכללת פרט מטעה בתשקיף ושתי עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד והדחה בחקירה.
איזנברג נידון ל־12 חודשי מאסר, בהם ריצה שבעה חודשים, אותם החל לרצות ביולי 2005, תקופה קצרה לאחר שחדל לכהן כיו"ר. בשל העובדה כי חוק החברות אינו מאפשר למי שהורשע בעבירות כאלה לכהן כדירקטור בחברות, נשאר איזנברג בתפקיד מנהל עסקים ראשי (שאינו דירקטור) בישרס וכך המשיך לקבל את אותו התגמול שקיבל עד אז בגין שני התפקידים. איזנברג קיבל שכר הן ב־2005 והן ב־2006 (הוא שוחרר בפברואר מהכלא). לטענת ישרס, בחודשים שבהם היה בכלא הוא שהה בחופשה ללא תשלום, אולם פורמלית הוא נשאר בעל תפקיד מנהל עסקים ראשי גם בתקופה זו.
כך או כך, היות שפורמלית הפסיק איזנברג לכהן כיו"ר ב־2005, הרי שמאותו רגע כל שכר שקיבל חייב למעשה אישור של האסיפה הכללית של בעלי המניות - כמתחייב מחוק החברות, אך אסיפה כזו לא כונסה מעולם.
יצויין כי לאחרונה דווח על שני מקרים דומים: ביולי 2011 הודיעה רשות ני"ע כי בעל השליטה באילקס מדיקל, משה בן־שאול, קיבל שכר מ־2005 שלא כדין וקיבל מאז 31 מיליון שקל תוך חריגה מהותית מהסכם ההעסקה שלו, לאחר שבאוגוסט 2005 חדל לכהן כיו"ר (עד אז כיהן כיו"ר ומנכ"ל) ונשאר לכהן כמנכ"ל בלבד. אילקס חלקה על עמדת הרשות אבל בעלי מניות הגישו נגדה תביעה בטענה כי השכר אושר שלא כדין.
מקרה נוסף אירע בחברת הביטוח איילון, אז הודיעה הרשות כי בהתאם להוראת המפקח על הביטוח, החל מ־2005 נאסר על נגה ולוי רחמני לכהן בתפקיד כלשהו בחברת ביטוח בשל הרשעתם בפרשת קרטל הביטוח, ולכן חייבה הסכם שכר חדש שיובל לאישור בעלי המניות. השניים קיבלו מאז יחד שכר בעלות של כ־70 מיליון שקל. ישרס טוענת כי אין דמיון בין המקרים.
במקרה של איזנברג, החבילה שאושרה לו בישרס התייחסה למילוי שני התפקידים - יו"ר פעיל ומנהל עסקים ראשי. ברגע שהפסיק לכהן כיו"ר פעיל, הרי שיש להוריד חלק מהשכר שקיבל, מאחר שהוא פעיל פחות.
מקורבים לישרס טוענים עוד כי בשנים האחרונות פרסמה החברה שלושה תשקיפים שאישרה רשות ני"ע, ואלה כללו את תנאי השכר וההעסקה של איזנברג. עם זאת, יש לציין שחוק ני"ע קובע כי מתן היתר על ידי הרשות לתשקיף אינו מהווה אישור לעובדות הכתובות בו.
מבט בדיווחים של ישרס מעלה כי עלות השכר החודשית של איזנברג בישרס עומדת על כ־162 אלף שקל, למרות שההסכם שאושרר בידי בעלי המניות ב־1994 דיבר על שכר של 23 אלף שקל בלבד. מ־2005 הסתכמה עלות שכרו של איזנברג בישרס בכ־14 מיליון שקל.
החברה אף מציינת כי אם ההסכם לא יאושר, הרי שיהיה בכך להפסיק את עבודתו של איזנברג, הפסקה שמשמעותה, על פי החוזה של איזנברג, תשלום שכר עבור 18 חודשי עבודה מרגע שמסתיים החוזה, כלומר, סכום של יותר מ־3 מיליון שקל.
לא רק בישרס
בדיקת "כלכליסט" מעלה כי הסיפור חמור אף יותר, לכאורה, בחברת התוכנה מלם־תים, שגם שם מנסה איזנברג לאשר את תנאי שכרו לשלוש השנים הבאות. אסיפת בעלי המניות של מלם־תים זומנה ל־2 בינואר 2012, אך "לכלכליסט" נודע כי גם בנושא מלם מתנהלים דיונים בין רשות ני"ע לחברה ובעל השליטה, תחת אותה טענה, שלפיה השכר שולם שלא כדין.
מדיווחי מלם־תים עולה כי בחברת התוכנה כיהן איזנברג כיו"ר פעיל בלבד, על סמך הסכם מ־1989, הסכם שאושרר ב־1994. איזנברג הורשע, כאמור, בספטמבר 2004, וסיים את תפקידו כיו"ר דירקטוריון לאחר דחיית ערעורו ב־2 ביוני 2005. אך איזנברג המשיך לקבל שכר מ־2005 ועד 2010 בחברה, כמנהל עסקים ראשי, זאת כשההסכם מ־1994 מעניק לו שכר כיו"ר דירקטוריון פעיל.
ממלם־תים נמסר כי השינוי נבע משינוי מבני כתוצאה מההתנתקות מהחברה־הבת טי.טי.איי. דירקטוריון החברה אישר את אותו השכר כמנהל עסקים ראשי לאחר התפטרותו מתפקיד היו"ר, עם זאת החוק קובע כי הדירקטוריון איננו מוסמך לאשר שינוי תנאי כהונה והעסקה של בעל שליטה, ורק האסיפה הכללית של בעלי המניות מוסמכת לאשר זאת וברוב מיוחד. אסיפה כזו לא כונסה.
יצויין כי ביולי 2010 חזר איזנברג לכהן כיו"ר מלם־תים (החוק קובע כי מורשע לא יוכל למלא תפקיד דירקטור במשך חמש שנים, ואלה חלפו). בזימון לאסיפה לאישור השכר מציינת מלם־תים כי היקף המשרה של איזנברג יירד מ־45% ל־35% משרה, אך תנאי העסקתו דווקא לא ישתנו, כך שלמעשה מדובר בשיפור תנאים: הוא ימשיך לקבל את אותו שכר קבוע ובונוס שקיבל בעבר עבור אחוזי משרה גבוהים יותר והחברה תשתתף גם בעלות של 35% מעלות רכב יוקרה (לקסוס 460) שבידיו, לרבות כל ההוצאות.
בדו"ח העיסקה מופיע גם לראשונה כי במקרה של הפסקת העסקתו יהיה זכאי איזנברג למענק הסתגלות של שישה חודשים שבמהלכם יקבל שכר ללא תנאים סוציאליים. החברה טוענת כי היא נתנה את כל הגילוי הנדרש לכך.
במידה שבעלי המניות לא יאשרו מחרתיים את שכרו של איזנברג, הרי שהחברה תיאלץ להחליט האם היא דורשת מאיזנברג להחזיר את מיליוני השקלים שקיבל מהחברה ולחילופין - עשויה להסלל הדרך לתביעה נגזרת של בעלי מניות נגד החברה והדירקטוריון שלה, כפי שקרה באילקס מדיקל. במקרה כזה עלול למצוא איזנברג עצמו במצב שבו בית המשפט יורה לו להחזיר חלק מהכספים שקיבל, אם לא את כולם. יש לזכור שהעמדה המשפטית של הרשות היא שהשכר לא שולם כדין. עם זאת, סביר להניח שהחברה תיאבק ותטען שאיזנברג בכל זאת סיפק לה שירותים.
יהיה מענין בימים הקרובים לראות כיצד יגיבו הציבור והמוסדיים לכל המידע שמתגלה להם רק עכשיו, והאם המידע החדש יביא להתנגדות של הציבור והמוסדיים לאישור קדימה של כל התגמולים לאיזנברג, לפחות עד לקבלת החלטה האם יאושר לו התגמול רטרואקטיבית לכל השנים משנת 2005, שאחרת ייתכן שבעוד שאייזנברג יימצא חייב בגין כספי העבר, תהיה מחוייבת החברה להמשיך ולשלם לו כספים קדימה.
"פעלנו מול הרשות"
מישרס נמסגר בתגובה כי "לא היה מקום להביא את תנאי כהונתו לאישור מחדש באסיפה הכללית הואיל שבמהלך התקופה האמורה סיפק מר איזנברג לישרס את כל השירותים על פי הסכם ההעסקה, למעט היקף זניח של תפקידי יו"ר הדירקטוריון הפרוצדוראליים המוגדרים בחוק החברות. ישרס פעלה בעניין זה בשקיפות מלאה הן בדיווחיה הפומביים בזמן אמת, והן מול רשות ני"ע בקשר עם תשקיף המדף של ישרס שפורסם בחודש פברואר 2011 במסגרתו נבדקה סוגיה זו על ידי הרשות 'ברחל בתך הקטנה', לרבות נייר עמדה מפורט שהתבקשה החברה להגיש בעניין זה.
כן הסתמכה ישרס על בדיקות שנערכו שנערכו על ידי הרשות בסוגיה דומה במסגרת תשקיף שפרסמה מלם־תים (גם שם כולל נייר עמדה מפורט) בחודש מאי 2007. על אף האמור לעיל וכפי שדיווחה ישרס, בכוונתה להביא הנושא לאשרור של האסיפה הכללית בקרוב וזאת למרות חוסר המהותיות. בכל דו"ח תקופתי מאז 2005 ובשני תשקיפים ב־2008 וב־2011 ניתן דיווח לציבור על האופן שבו מר איזנברג ממשיך לקבל תקבול קבוע בעוד הוא משנה את תפקידיו".