סכסוך באייס? ההנהלה דווקא הסכימה שהבעלים יקבלו עדיפות

רשת אייס פנתה היום (ג') לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן צו הקפאת הליכים בגין חובות בסך 452 מיליון שקל של החברה הציבורית והחברה הבת הפרטית שנמצאת בבעלותה, תוך הצגת פרטים לגבי סכסוך שפרץ בין הנהלת החברה שנכנסה לתפקידה רק בחודש האחרון לבין בעלי השליטה, משה גאון ושלמה זבידה. 

לפי הנטען הסכסוך מקורו בהתנערותם של הבעלים מהתחייבותם שניתנה כבר ב-30 בנובמבר להזרים לחברה 20 מיליון שקל באופן מיידי והרשת מבקשת למעשה מבית המשפט לחייב את הבעלים להעביר מיד את הכסף. 

אלא שבדיקת "כלכליסט" בנספחים שצורפו לבקשה, ובעיקר בהעתקי התכתובות שהוחלפו בימים האחרונים בין ההנהלה לבעלי השליטה, מעלה כי הנהלת הרשת פעלה בימים האחרונים להגיע להסכמות מול הבעלים והבנקים לפיו הזרמת 20 מיליון השקלים כהלוואת בעלים יקבלו מעמד של "הוצאות פירוק", כלומר יקבל קדימות לכל הנושים האחרים של הרשת למעט הבנקים, שהם הנושים המובטחים. 

להסכמה מסוג זה ישנה השפעה על יתר הנושים של הרשת, שכן משמעותה המעשית היא כי הכספים שיזרימו הבעלים לא ייחשבו כגביית חוב בגין מילוי התחייבות שניתנה כבר בנובמבר 2011, אלא ככספי מימון לצורך הפעלת החברה, אשר לאחר סיום הקפאת ההליכים אמורים להיפרע בעדיפות על הנושים האחרים.  

אילו הזרמת הכסף ע"י הבעלים היתה נחשבת כהעברת כספים שהיה עליהם להעביר כבר בעבר, המשמעות היא כי לא תהיה להם עדיפות על פני נושים אחרים לצורך פרעון ההלוואה, והם יוכלו לקבל רק את אחוז ההחזר היחסי של החוב כלפיהם, כפי שיקבלו כל הנושים האחרים. 

מכתב מהרשת לגאון אחזקות

בנספחים לבקשת הקפאת ההליכים מופיע בין היתר מכתב שנשלח אתמול מהרשת לגאון אחזקות, ובו נכתב כי "לאחר מאמצים רבים הצליחו נציגי החברה לקבל את הסכמת הבנקים להסדר", וכי לפי ההסדר, במסגרת מימוש התחייבות בעלי השליטה שניתנה ב-30 בנובמבר, הם יעמידו באמצעות הנאמנים שימונו להקפאת הליכים הלוואה בסך 20 מיליון שקל, וכי "ככל שהחברה בת תחוסל במסגרת ההליכים, תחשב הלוואת הבעלים כמימון אשר יקבל מעמד של 'הוצאות פירוק', אך בנחיתות לזכויות הנושים המובטחים". 

עוד נכתב במכתב כי ככל שהקפאת ההליכים תוביל להסדר נושים ובעלי מניות מוסכם, "ההלוואה תחשב כהזרמה מטעם הבעלים, במסגרת ההסדר המוסכם ובתנאים כפי שיוגדרו בהסדר הסופי". 

במהלכים אלה, כאמור, מביעה הנהלת אייס עמדה התומכת מאוד באינטרס של בעלי השליטה, אשר מעוניינים להבטיח כי 20 מיליון השקלים שיזרימו, אם יזרימו אותם, יחזרו אליהם בסופו של דבר.  

האם יתר הנושים יסכימו אף הם למהלך כזה?

הבעיה היא שכלל לא בטוח שיתר הנושים של הרשת יסכימו אף הם למהלך כזה, שכן ההתחייבות להעביר את 20 מיליון השקלים ניתנה כבר בסוף נובמבר במסגרת הדוחות הכספיים של החברה, ולא מדובר בהסכמה להזרים מימון ביניים שלא מבוסס על התחייבויות קודמות.  

מבדיקת "כלכליסט" עולה עוד כי התחייבות הבעלים להזרמת 20 מיליון שקל נחתמה ב-30 בנובמבר ונכתב בה כל אחד משני בעלי השליטה מתחייב להעמיד "סכום נוסף של 10 מיליון שקל עד לתום ינואר 2012 וזאת בדרך של הלוואת בעלים, שתהא נחותה לאשראים הבנקאיים ושתנאי פרעונה יסוכמו ביננו לבין חברת הבת בהתאם ובכפוף להוראות הדין".

בכתב ההתחייבות אין פירוט מה משמעות האמירה בדבר נחיתות ההלוואה לעומת האשראי הבנקאי, ואין התייחסות למעמד הלוואת הבעלים מול חוב לנושים אחרים שאינם הבנקים. 

עו"ד רונן מטרי, המייצג את בעלי השליטה מסר בתגובה: "זוהי התחייבות מותנית בקשר לניסיון הבראה מחוץ לכותלי בית המשפט, ולא התמלאו כלל התנאים, בין היתר כי החברה קרסה קודם למועד העברת הכסף (31.1.12) בניגוד לתוכנית שהציגה ההנהלה החדשה. הבעלים הם היחידים שמוכנים גם היום להעמיד כסף למרות שהם כלל לא חייבים לעשות זאת. ההנהלה קמה על יוצרה, מסרה נתונים שהתגלו כלא נכונים ורצה להקפאת הליכים נגד עמדת הבעלים. הקפאת ההליכים היתה טעות אבל משזה המצב נכונים הבעלים לתמוך גם כיום והם פרטו זאת במכתבם. גם במסמך המקורי ההזרמה היתה אמורה להיות נחותה רק למערכת הבנקאית ועדיפה על יתר הנושים".

החברה, המיוצגת ע"י עו"ד גיא גיסין, לא מסרה תגובה לידיעה.

עו"ד אופיר נאור, המתמחה בייצוג מחזיקי אגרות חוב במצב של חדלות פרעון אמר ל"כלכליסט", כי ההתנהלות "מריחה רע מאוד. הכלל הוא שבית המשפט לא נותן הקפאת הליכים בלא תרומת בעלים וכאן לא רק שאין תרומת בעלים אלא שהם רוצים לשים את עצמם בתור לפני כולם. לא למטרה הזאת אמור לשמש הליך של הקפאת הליכים".