הקרב על גלולת הזהב
אחרי תרדמת ארוכה, שוק התרופות מתעורר: ניסויים קליניים מסמנים פריצות דרך בטיפול במחלות קשות ותסמינים נפוצים, ופותחים את הדלת לשוקי ענק בטריליוני דולרים. כלכליסט מסמן חמש מחלות שהמדע עומד לפצח - והמשקיעים יוכלו לעשות מהן הרבה כסף
10:1706.03.12
ב־20 השנים האחרונות נראה היה ששוק התרופות נקלע לבעיה. למרות השקעה של מיליארדי דולרים בפיתוח תרופות חדשות, מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה־FDA) אישר למעשה פחות או יותר חומר אחד בשנה, ונראה כי תחום התרופות איבד שני עשורים של פיתוח.
הסטטיסטיקה הלא מחמיאה הזו מצטרפת למשבר הכלכלי העמוק שפקד את הכלכלה הגלובלית, ולעלות הטיפול באוכלוסייה ההולכת וגדלה. התוצאה: ממשלות המערב הולכות ומתקשות לעמוד בהוצאות הבריאות הצומחות. מצב זה הביא את הגופים המשלמים ללחוץ על חברות התרופות שיוזילו את מחיר התרופות.
אלא שלאחרונה מסתמן מפנה בתחום, ונוצר סיכוי ממשי לכך שקצב פיתוח התרופות ילך ויואץ. ניסויים קליניים שבוצעו בתרופות לטיפול במחלות קשות כמו אלצהיימר וסרטן מצביעים על מהפכה של ממש, וענקיות הפארמה שצלחו את המשבר הכלכלי יושבות על הררי מזומנים שיוכלו לתמוך בהמשך הפיתוח היקר, עד להשקת התרופה.
הפריצה המדעית המסתמנת, והעובדה שענקיות הפארמה מוכנות להשקיע כסף רב כדי לתמוך בפוטנציאל הצמיחה העתידי שלהן, מהווה הזדמנות גם למשקיע הקטן במירוץ לפיתוח התרופה. למעשה, ברגע שענקית פארמה מסמנת תחום מסוים ומבצעת בו רכישה, הוא הופך למרקחה של ממש: כמעט כל חברה מתחרה המנסה לפתח תרופה לאותה מחלה הופכת למועמדת לרכישה. אז מה יהיה התחום הבא שעשוי לעניין את ענקיות התרופות? "כלכליסט" מסמן חמש מחלות שעשויות להפוך לגלולת זהב עבור המשקיעים.
אלצהיימר
מניקוי חלבונים ועד מניעת חמצון
מחלת האלצהיימר מתאפיינת בניוון אטי ומתמשך של תאי העצב במוח: תחילה נרשמת בקרב החולים פגיעה בזיכרון ובתפקודים אחרים של המוח, ובשלבים מאוחרים יותר נפגעת הפעילות המוטורית עד שהחולה הופך למעשה לחסר ישע ואף מת כתוצאה מסיבוכים שונים של המחלה. אחד מכל 62 ישראלים מת מאלצהיימר או מסיבוכיה - אבל בגלל המהלך האטי של האלצהיימר ואופייה הניווני, ההוצאה על הטיפול בחולים היא אדירה יחסית למחלות אחרות. מנתוני עמותת האלצהיימר האמריקאית עולה כי בארצות הברית בלבד חיים כיום 5.4 מיליון חולי אלצהיימר, והעלויות השנתיות הקשורות בטיפול במחלה הסתכמו ב־183 מיליארד דולר. על פי הערכות, אם לא תמצא תרופה מהפכנית לטיפול במחלה, ההוצאה הזאת צפויה לזנק ל־1.1 טריליון דולר עד שנת 2050.
חולת אלצהיימר (ארכיון) צילום: בלומברג
אלאן
הגישה המדעית של אלאן (Élan) האירית לתקיפת האלצהיימר מתמקדת בקשר בין המחלה לבין החלבון בטא עמילואיד. בטא עמילואיד הוא תוצר של התפרקות של חלבון גדול יותר, בשם APP (ראשי תיבות של "חלבון מקדים לעמילואיד"), שנמצא בתאי הגוף והמוח. בדרך כלל, כשה־APP מתפרק אחד התוצרים שלו הוא בטא עמילואיד, שמורכב מ־40 חומצות אמינו (אבני הבניין של החלבונים), ואחת מתכונותיו היא שהוא מסיס. אבל בחולי אלצהיימר, תהליך הביקוע משתבש ונוצר בטא עמילואיד המכיל 42 חומצות אמינו שאינו מסיס. שקיעת החלבון הפגום יוצרת משקעים רעלנים בחומר האפור של המוח. הרבדים הללו חוסמים תקשורת בין־תאית וגורמים להפעלת תאים חיסוניים, כך שנוצרת דלקת שמשמידה תאי עצב סמוכים.
לצורך תקיפת המחלה פיתחה אלאן שלושה מוצרים שיפעלו לניקוי הבטא עמילואיד במוח: התרופה המובילה, Bapineuzumab, פותחה בשיתוף פעולה עם פייזר; היא ניתנת בהזרקה לחולה אחת לשלושה חודשים, ונמצאת כעת בניסוי קליני שלב 3, שתוצאותיו צפויות להתפרסם בסוף השנה. התרופה השנייה היא AAB-002, הנמצאת כעת בניסוי קליני שלב 2. זוהי למעשה פורמולציה אחרת של ה־Bapineuzumab, שנועדה לבחון את יעילותה של התרופה בזריקה אחת לשבוע. התרופה השלישית היא ACC-001, שנועדה גם היא לנקות את משקעי הבטא עמילואיד הפגומים, ונמצאת גם היא בניסוי קליני שלב 2.
בספטמבר 2009 רכשה ג'נסן אלצהיימר (Janssen Alzheimer), חברה־בת של ג'ונסון אנד ג'ונסון, את הזכויות של אלאן בשלושת המוצרים. בהסכם נקבע כי ג'ונסון אנד ג'ונסון תשקיע באלאן 885 מיליון דולר תמורת 18.4% ממניות החברה, ואלאן תחזיק ב־49% מג'נסן אלצהיימר. עוד נקבע כי ג'ונסון אנד ג'ונסון תשתתף במימון המשך פיתוח המוצרים בהיקף של עד חצי מיליארד דולר.
נוסף על אסטרטגיית ניקוי משקעי הבטא עמילואיד במוח, אלאן מנסה לתקוף את המחלה גם על ידי מניעת הצטברותם של המשקעים מלכתחילה. לשם כך אלאן שיתפה פעולה עם חברת טרנזישן (Transition Therapeutics) ופיתחה ביחד איתה את ה־ELND005, מולקולה קטנה שאותה בחנו השתיים בניסוי קליני שלב 2 בשלושה מינונים שונים. המולקולה לא עמדה במטרות הניסוי, אך תגובה ביולוגית בנוזל המוח נמצאה בחולים שטופלו פעמיים ביום במינון של 250 מיליגרם. בימים אלו בוחנות השתיים את המשך פיתוח התרופה.
אלאן מפתחת בשלבים פרה־קליניים מולקולות נוספות שמתערבות בביקוע חלבון ה־APP. לביקוע החלבון אחראית משפחה של שלושה אנזימים המכונים סקרטאזות (Secretases). כשהביקוע מתחיל כתגובה לאלפא סקרטאזה נוצר בטא עמילואיד תקין, וכאשר הביקוע נוצר כתגובה לבטא סקרטאזה נוצר בטא עמילואיד מזיק. האנזים השלישי, גמא סקרטאזה, משלים את הביקוע וחשוד כאחראי לרמות הבטא עמילואיד במוח. אלאן מקווה שעל ידי פיתוח מעכבי בטא וגמא סקרטאזה היא תוכל למנוע ייצור של בטא עמילואיד פגום ולהפחית את כמותו במוח.
איסאי
איסאי (Eisai) היפנית, שפיתחה את תרופת הטרגרטין (Targretin) שאושרה לטיפול בסרטן, מבצעת בתרופה ניסוי פרה־קליני שעשוי לסמן פריצת דרך בטיפול בחולי אלצהיימר. בניסוי, שתוצאתיות פורסמו בחודש שעבר, מצאו החוקרים ירידה דרמטית ברמות הבטא עמילואיד בקרב עכברים שטופלו בטרגרטין. במקביל נרשם שיפור ביכולת הזיכרון של העכברים שטופלו בתרופה. על מנת שהטרגרטין תאושר לשיווק גם בהתוויה של אלצהיימר, איסאי תידרש לבצע ניסויים קליניים שיאשררו כי התרופה יעילה גם בבני אדם, ולהתאים את המינון הנדרש של החומר הפעיל.
למרות זאת, לא מן הנמנע שחולי האלצהיימר יוכלו ליהנות מטיפול בטרגרטין עוד טרם יאשר ה־FDA את התרופה לשיווק או שייקבע המינון האידיאלי לטיפול. הסיבה: הרשויות הרגולטוריות בארצות הברית מאפשרים לרופאים לנפק לחולים מרשמים לתרופה מאושרת לשיווק, גם אם לא להתוויה הספציפית. לכן, תסמיני המחלה הקשים והעובדה שה־FDA כבר אישר את בטיחות התרופה (כשאישר את התרופה לטיפול בחולי סרטן) עשויים לאפשר את הטיפול בתרופה עבור חולי אצלהיימר כבר בעתיד הקרוב.
פראנה
התרופה שפיתחה פראנה (Prana) האוסטרלית מתמקדת גם היא בבטא עמילואיד, אך מנסה לתקוף את האלצהיימר בדרך שונה. פראנה מאמינה שיונים מתכתיים, כגון נחושת ואבץ, במוח מגבירים את הפקתו של בטא עמילואיד רעיל. התרופה שפיתחה החברה, PBT2, יוצרת תרכובות מסיסות עם יונים מתכתיים ומאפשרת בקרה על כמות היונים המתכתיים במוח.
בטקטיקה זו התרופה מנסה למנוע הצטברות של חלבונים רעילים, ואף מאפשרת לשחזר פעילות נוירולוגית ובכך להילחם באלצהיימר. בדצמבר האחרון הודיעה פראנה כי החלה לגייס חולים לניסוי קליני שלב 2 שהיא עורכת בתרופה, והוא ייארך כ־12 חודשים. ניסויים קודמים שערכה החברה בתרופה הוכיחו שיפור בפעילות נוירולוגית הדרושה לזיכרון.
מוצר אחר שמפתחת פראנה, 4E10, נמצא בשלב הניסויים הפרה־קליניים, ומנסה לתקוף את הבטא עמילואיד הרעיל באמצעות נוגדנים. בדו"חותיה הכספיים ל־2011 עדכנה החברה כי הפרויקט נתקל במכשולים טכניים, וכי היא מקווה לחדש את פיתוחו בשנה הקרובה.
אנאווקס
בצנרת התרופות בפיתוח של חברת הביוטק אנאווקס לייף סיאנסס (Anavex) ישנן שתי תרופות לטיפול באלצהיימר. התרופה המובילה, ANAVEX 2-73, נועדה להקל על "פקקי תנועה" ברשתית התוך־פלזמטית - רשת של צינוריות מיקרוסקופיות שנמצאות בכל תאי הגוף, ומשחקות תפקיד חשוב בוויסות הקשרים בין תאי עצב, כלומר בתהליכי למידה וזיכרון. לתרופה זו יש גם פוטנציאל להפחתת עקה חמצונית - חוסר איזון בין רדיקלים חופשיים לנוגדי חמצון העלולה להוביל להרג התא.
מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות מצביעים על עקה חמצונית כגורם להצטברות רבדים דחוסים של בטא עמילואיד, כך שמניעת עקה חמצונית עשויה למנוע או להאט את מחלת האלצהיימר. נכון להיום, Anavex 2-73 השלימה ניסוי קליני שלב 1 שבדק את בטיחות השימוש בה במתנדבים בריאים. במהלך השנה החברה צפויה לבדוק את יעילות התרופה ואת הפרופיל הבטיחותי שלה בניסוי שלב 2.
אוואנקס מפתחת מולקולה נוספת, Anavex 1-41, למקרה של כישלון המוצר המוביל. נוסף על פוטנציאל שהפגינה התרופה במניעת עקה חמצונית, ניסויים שערכה אוואנקס הצביעו גם על פוטנציאל בעיכוב אנזים הגמא סקרטאזה, ובכך בהפחתת רמות הבטא עמילואיד הרעיל במוח. מוצר זה נמצא בשלבים פרה־קליניים מוקדמים וצפוי להתחיל בקרוב ניסויים בחיות גדולות. במקרה של הצלחה, אוואנקס תמשיך לניסויים קליניים בבני אדם.
השורה התחתונה
בשנים האחרונות נרשמה התקדמות משמעותית בפיתוח תרופה לטיפול באלצהיימר, אלא שדווקא התרופה שפיתחה איסאי וכבר מאושרת לשיווק בסרטן עשויה להתברר, ואפילו בקרוב יחסית, כמכונת מזומנים.
איך להשקיע
אלאן נסחרת בבורסת ניו יורק תחת הסימול ELN
איסאי נסחרת בבורסה טוקיו תחת הסימול 4523
פראנה נסחרת בבורסת נאסד"ק תחת הסימול PRAN
אנאווקס נסחרת בבורסה שמעבר לדלפק תחת הסימול AVXL
סרטן הלבלב
חונקים תאים ומפעילים את מערכת החיסון
מותם מסרטן הלבלב של מייסד אפל סטיב ג'ובס ושל זוכה פרס נובל לרפואה פרופ' ראלף שטיינמן (שלושה ימים לפני שזכייתו הוכרזה), הגבירו את המודעות לצורך בפיתוח תרופה יעילה למחלה הקטלנית. על פי הערכות, אחד מכל 66 ישראלים מת מסרטן הלבלב. בארה"ב מאובחנים מדי שנה 44 אלף חולים בסרטן הלבלב, ו־37.7 אלף אמריקאים מתים מהמחלה בכל שנה.
לבלב צילום: שאטרסטוק עד עתה, לא נראה כל פתרון רפואי למחלה באופק: סרטן הלבלב הוא אחד מסוגי הסרטן היחידים שסיכויי השרידות של החולים בו לא השתפרו ב־40 השנים האחרונות. העלות השנתית בטיפול במחלה מסתכמת בכמיליארד דולר בארה"ב. עלות זו מצומצמת יחסית, בשל היעדר טיפול יעיל במחלה ובשל כושר השרידות הנמוך של החולים. על פי הערכות, עד 2030 צפוי מספר החולים שיאובחנו בסרטן זה לזנק ב־55%, כך שמעבר לעלייה הצפויה בנטל הכלכלי, טיפול יעיל - כזה שיאריך את חיי המטופל - יגדיל את היקף השוק למיליארדי דולרים.
בינתיים, כמה תרופות חדשות בפיתוח מצליחות להראות בניסויים קליניים שהן עורכות שיפור ניכר בהארכת שרידות החולה. מי תהיה החברה שתשיק את התרופה היעילה ביותר לסרטן הלבלב ותזכה לשוק של מיליארדי דולרים, כמעט ללא מתחרים?
אמג'ן
ענקית הביוטכנולוגיה אמג'ן מפתחת את תרופת ה־Ganitumab (המכונה גם AMG 479) לטיפול בסרטן הלבלב. הגישה המדעית שעל בסיסה פותחה התרופה מתמקדת בהורמון IGF־1, שמשחק תפקיד חיוני בהתפשטות והישרדות התא. באמג'ן מקווים כי על ידי חסימת קולטני ההורמון בתאים המרכיבים גידולים של סרטן הלבלב, יהיה ניתן לעכב את פעילותו של ההורמון ובכך לעצור את התפשטות הגידול הסרטני ולפגוע בשרידותו.
בניסוי קליני שלב 2 שערכה אמג'ן בחולי סרטן הלבלב, נמצא ש־67% מהחולים שטופלו ב־AMG 479 בשילוב התרופה הכימותרפית הגנרית גמציטאבין נשארו בחיים לאחר שישה חודשים. לשם השוואה, רק מחצית מחולי סרטן הלבלב שטופלו בגמציטאבין ללא התרופה של אמג'ן נשארו בחיים יותר מחצי שנה. זמן השרידות החציוני בחולים שטופלו בתרופה של אמג'ן עמד על 7.3 חודשים, לעומת 6.2 חודשים בקרב חולים שטופלו בכימותרפיה בלבד.
אמג'ן כבר החלה אשתקד בניסוי קליני שלב 3 ב־825 חולי סרטן הלבלב, ותוצאות הניסוי צפויות להתפרסם בסוף 2013 או בתחילת 2014. ניסוי זה מתמקד בחולי סרטן לבלב גרורתי, כך שבקבוצת הביקורת בניסוי, זמן השרידות החציוני הוא 3–6 חודשים.
ב־2008 חתמה אמג'ן על הסכם לשיתוף פעולה עם ענקית התרופות היפנית טקאדה (Takeda), שבמסגרתו נקבע כי טקאדה תפתח ותמסחר בשוק היפני 12 מולקולות של אמג'ן ובהן ה־AMG 479, כך שגם השקעה במניותיה של טקאדה תאפשר למשקיעים ליהנות מרווחים אם תאושר התרופה לשיווק.
ניולינק ג'נטיקס
ניולינק ג'נטיקס (NewLink Genetics) מנסה להתמודד עם חוסר היכולת של המערכת החיסונית לזהות תאי סרטן כגוף זר ובלתי רצוי. המוצר המוביל של החברה, HyperAcute Pancreas, נוקט את גישת האימונותרפיה הממנפת תאים ששונו גנטית כדי לעודד את תאי מערכת החיסון של המטופל להתקיף את הגידול הסרטני. HyperAcute מכיל שורות תאים שהונדסו כך שהם מבטאים חלבוני אלפא־גלקטוזידאז, שאינם נמצאים בתאים בוגרים נורמליים. לשורות התאים הונדסו גם נוגדנים הנקשרים לחלבון, מנטרלים את פעולתו וחושפים את התא הסרטני למנגנוני התקיפה של מערכת החיסון. ניולינק מקווה שבהליך זה תירתם המערכת החיסונית גם לתקיפת תאי הסרטן שלא הונדסו גנטית.
במאי 2010 החלה ניולינק בגיוסם של 700 חולי סרטן הלבלב לניסוי קליני שלב 3, לאחר שניסויי שלב 2 שערכה בקרב 70 חולים שסבלו מסרטן הלבלב הניתן לניתוח הניבו תוצאות מרשימות: 86% מהחולים שטופלו במוצר נותרו בחיים לאחר שנה, זמן השרידות החציוני עמד על 14.2 חודשים ובקרב חולים שטופלו במינון גבוה יותר נרשם זמן שרידות חציוני של 15.3 חודשים.
בנובמבר נרשמה ניולינק למסחר בבורסת נאסד"ק, לאחר שביצעה הנפקה ראשונית לציבור (IPO). במסגרת ההנפקה גייסה החברה 43.4 מיליון דולר, לפי שווי של 144 מיליון דולר (אחרי הכסף).
סלג'ן
הנהלת חברת האונקולוגיה סלג'ן (Celgene) הבינה בשנים האחרונות שכדי להגדיל את צבר המוצרים שלה ולמקסם את פוטנציאל הצמיחה העתידי, ובמקביל לזכות באהדת המשקיעים, יהיה עליה לבצע רכישות. בארבע השנים האחרונות רכשה סלג'ן ארבע חברות - ובהן נרכשה ב־2010 אברקסיס ביוסיינס (Abraxis BioScience) תמורת 2.9 מיליארד דולר.
אברקסיס הביאה עמה לסלג'ן את תרחיף האברקסאן, המאושר לשיווק ולטיפול בחולות סרטן השד שטיפול כימותרפי בהן הפסיק להשפיע, או בחולות שהסרטן חזר אצלן בתוך חצי שנה של טיפול לאחר ניתוח. התרחיף פועל באמצעות טכנולוגיה של חלקיקים קשורי חלבון המאפשרים להוליך את התרופה בצורה ממוקדת אל התאים הסרטניים בלבד. כעת סלג'ן מנסה להשתמש בטכנולוגיה של האברקסאן, המאפשרת לעצור את התחלקות התאים הסרטניים עד להרג התאים גם בחולי סרטן לבלב גרורתי.
באוקטובר האחרון הציגה סלג'ן תוצאות ניסוי קליני שלב 2 בחולי סרטן לבלב מתקדם שטופלו באברקסאן בשילוב גמציטאבין. בקרב חולים שקיבלו את הטיפול המשולב, נרשם זמן שרידות חציוני של 12.2 חודשים, ו־48% מהחולים שרדו לאחר שנה. לשם השוואה, טיפול בגמציטאבין בלבד מאפשר זמן שרידות חציוני של 5.7 חודשים, ורק 18% מהחולים שרדו יותר משנה.
סלג'ן עורכת כעת ניסוי קליני שלב 3 באברקסאן בשילוב גמציטאבין בחולי סרטן לבלב גרורתי בלבד, ובו היא תנסה להציג תוצאות יעילות מאלה שהשיגה הגמציטאבין בלבד בחולים דומים - זמן שרידות חציוני של 3–6 חודשים.
נוברטיס
במאי האחרון אישר ה־FDA לענקית התרופות השוויצרית נוברטיס לשווק את תרופת האפיניטור (Afinitor), המיועדת לטיפול בחולי סרטן הלבלב שבהם הגידולים הם נוירו־אנדוקריניים - כלומר מתפתחים מתאי עצב מיוחדים המייצרים הורמונים. גידולים כאלה הם נדירים במיוחד: בכל שנה מתגלה גידול ב־2–4 מכל מיליון חולים.
התרופה שפיתחה נוברטיס היא הראשונה שזכתה לאישור ה־FDA לטיפול במחלה הנדירה זה 30 שנה. האישור ניתן לה לאחר שבניסוי שלב 3 שערכה נוברטיס, הזמן החציוני שבו הגידול בחולים לא התפשט עמד על 11 חודשים, לעומת 4.6 חודשים בחולים שלא טופלו בתרופה. אישור התרופה בהתוויה החדשה תרם לזינוק של 82% בהכנסות ממכירת התרופה לעומת 2010, ואלו הגיעו ל־443 מיליון דולר.
שבועיים לאחר שהתרופה של נוברטיס זכתה לאישור, קיבלה גם פייזר אישור לטפל במחלה באמצעות סוטנט (Sutent) - תרופה המאושרת לטיפול בסרטן במערכת העיכול ובסרטן הכליות, שהציגה תוצאות דומות לאלו של נוברטיס.
השורה התחתונה
ההצלחה של פייזר ונוברטיס בפיתוח תרופה יעילה לטיפול בסרטן הלבלב, העלתה את המודעות לפוטנציאל הגלום בהשקת תרופה לטיפול - גם אם הוא מסייע לקבוצת חולים קטנה יחסית בחולי סרטן לבלב. מי שתצליח להשיק תרופה יעילה יותר צפויה ליהנות משוק בלעדי של מאות מיליוני דולרים.
איך להשקיע
אמג'ן נסחרת בבורסת נאסד"ק תחת הסימול AMGN
ניולינק ג'נטיקס נסחרת בבורסת נאסד"ק תחת הסימול NLNK
סלג'ן נסחרת בבורסת נאסד"ק תחת הסימול CEGL
נוברטיס נסחרת בבורסת ניו יורק תחת הסימול NVS
השמנת יתר
משחקים עם מנגנוני הרעב
כ־500 מיליון בני אדם ברחבי העולם מוגדרים כסובלים מהשמנת יתר (Obesity). בשנים האחרונות עלתה המודעות להתפשטות המגפה, שהפכה לגורם המוות השני בשכיחותו בארצות הברית וגוררת מחלות נוספות ובהן סוכרת, מחלות לב ושבץ.
צילום: shutterstock הוצאות הבריאות השנתיות הקשורות להשמנת יתר בארצות הברית מסתכמות ב־150 מיליארד דולר - 9.1% מההוצאה השנתית הכוללת של מערכת הבריאות בכלכלה הגדולה בעולם. על פי הערכות, בעקבות התפשטות המגפה הוצאות הבריאות השנתיות בארצות הברית הקשורות להשמנת יתר יאמירו ב־2030 ל־956 מיליארד דולר - שישית מההוצאה השנתית הכוללת של מערכת הבריאות בשנה זו. המספרים מטרידים עוד יותר כשמדברים על מספר החולים הצפוי: על פי הערכות, ב־2030 יסבלו יותר מ־51% מהמבוגרים בארצות הברית מהשמנת יתר, ו־86.3% מהאוכלוסייה תסבול ממשקל עודף.
נתונים אלה מעלים את הדרישה לתרופה שתאפשר הורדה משמעותית במשקל ללא תופעות לוואי - אלא שמאז 1999, שבה הושקה תרופת הקסניקל שפיתחה רוש, ה־FDA נמנע מלאשר טיפול יעיל יותר מחשש שהסיכון בשימוש בתרופות החדשות גבוה מהתועלת. למרות זאת, בשנה הקרובה עשויות שלוש חברות לזכות באישור ה־FDA, וליהנות מתרופה שתניב להן הכנסות שנתיות של מאות מיליוני דולרים בשנים הקרובות. אז מי תגיע ראשונה לקו הגמר?
ויווס
החלטה תקדימית של הוועדה המייעצת של ה־FDA בקשר לתרופה Qnexa שפיתחה ויווס (Vivus) ממצבת את החברות שמפתחות תרופה להשמנה בחזית החברות המועמדות לרכישה.
Qnexa היא למעשה שילוב של שתי תרופות: פנטרמין המיועדת לטיפול בהשמנת יתר, וטופירמט שנועדה לטיפול באפילפסיה ונמצאה יעילה במגוון בעיות נוירולוגיות. בקרב חולים שטופלו ב־Qnexa בניסויים קליניים נרשמה ירידה של 10% במשקל לאחר שנה של טיפול.
ב־2010 דחה ה־FDA את בקשתה של ויווס לאישור התרופה, לאחר שהוועדה המייעצת שלו טענה כי הסיכון בשימוש בתרופה עולה על יתרונותיה. למרות זאת, בחודש שעבר הפכה הוועדה המייעצת את החלטתה, והמליצה ברוב של 20 נגד שניים לאשר את התרופה - אף שבניסויים הקליניים עלה החשש למחלות לב ולפגיעה בעוברים בקרב נשים שנכנסו להיריון בזמן שטופלו בתרופה. עם זאת, הוועדה המליצה כי תווית התרופה תכלול אזהרת שימוש לנשים הרות, ותיידע את נוטלי התרופה כי נדרש מידע נוסף כדי לשלול סיכון להתפתחות מחלות לב. בעקבות ההמלצה החיובית העדכנית זינקו מניות ויווס ב־78% ושוויה עלה ל־1.7 מיליארד דולר.
בחודש הבא צפוי ה־FDA להחליט אם לאשר את התרופה לשימוש. הרוב המוחץ שהיה לה בוועדה המייעצת, לצד העובדה שחלק מחברי הוועדה גרסו כי ניתן לערוך ניסויים קליניים גם לאחר אישור התרופה, מסמנים כי אישורה הוא התפתחות סבירה בהחלט.
אורקסיג'ן ת'רפיוטיקס
לפני כשנה הופתעו משקיעי אורקסיג'ן ת'רפיוטיקס (Orexigen Therapeutics) לגלות כי ה־FDA העלה חששות לגבי תופעות הלוואי שהציגה תרופת ה־Contrave שפיתחה לטיפול בהשמנת יתר. ה־FDA ביקש מהחברה לערוך ניסויים מקיפים נוספים באשר להשפעת ה־Contrave על קצב הלב, לפני שיסכים לשקול שוב את האפשרות לאישור התרופה. בתגובה, שווייה של אורקסיג'ן נחתך אז ב־72% ל־123 מיליון דולר בלבד.
דרישת הניסויים הנוספים שהעלה ה־FDA הפתיעה את הענף, שכן הוועדה המייעצת ל־FDA המליצה בעד אישור הגלולה ברוב של 13 מול 7. אותו פאנל יועצים אף קבע כי היתרונות בגלולה עולים על החסרונות, ובהם סיכון לדופק מואץ ועלייה בלחץ הדם. רשמית, ה־FDA אינו מחויב לעקוב אחר המלצות הפאנל, אולם נדירים המקרים שבהם הפאנל ממליץ על אישור תרופה וה־FDA לא פועל בהתאם.
ה־Contrave פועלת על מערכת העצבים המרכזית, ומנסה לשנות את האופן שבו השמנת יתר מטופלת באמצעות שלוש פעולות משולבות: הפחתת התיאבון והגברת קצב חילוף החומרים; קיזוז הנטייה הטבעית של הגוף להאט את תהליך ההרזיה; ומניעת התשוקה למזון.
בניסויים שנערכו בתרופה נמצא שכ־35% מהנבדקים איבדו לפחות 5% ממשקלם בתוך שנה. עם זאת, הניסויים הראו כי לחץ הדם והדופק של המשתתפים בניסוי עלו בצורה קלה, מה שהוביל את ה־FDA לבקש עוד ניסויים.
בחודש שעבר חל מפנה בהתקדמות הקלינית של אורקסיג'ן, כאשר החברה דיווחה שהגיעה להסכם עם הרגולטור על מתווה הניסוי שבמסגרתו תנסה להוכיח שהשימוש בתרופה אינו מגביר את הסיכון לאירועים לבביים.
אורקסיג'ן מפתחת תרופה נוספת לטיפול בהשמנת יתר, Emaptic, הנמצאת בניסוי קליני שלב 2. זהו למעשה שילוב של התרופות זוניסאמייד (Zonisamide) לטיפול בהתקפים אפילפטיים, ובופרופיון (Bupropion) שאושרה לטיפול בדיכאון ולהפסקת עישון.
נובו נורדיסק
ענקית התרופות הדנית נובו נורדיסק היא החברה המובילה בעולם בפיתוח וייצור אינסולין לחולי סוכרת מסוג 1 ו־2. בימים אלה נערכת החברה לניסוי קליני שלב 3 בתרופה ויקטוזה (Victoza), המאושרת לטיפול בחולי סוכרת 2, גם כטיפול בהשמנת יתר. התרופה היא למעשה הורמון 1־GLP הניתן בהזרקה חד־יומית. לרוב מפרישה מערכת העיכול את ההורמון באופן טבעי, אלא שבחולי סוכרת 2 מנגנון זה לקוי, כך שתגבורו מאותת ללבלב על הצורך להפריש אינסולין עוד בטרם עולה רמת הסוכר בדם.
במקביל לאיזון הסוכר בדם, ההורמון מסייע להאטת ספיגת המזון ולהפחתת תחושת הרעב, ובכך לירידה במשקל. לפיכך נובו נורדיסק מעריכה כי התרופה תימצא יעילה גם בטיפול בהשמנת יתר.
בניסוי שערכה החברה נמצא כי חולים שקיבלו טיפול משולב של ויקטוזה (במינון 1.2 מ"ג) ומטפורמין (Metformin), תרופה אחרת לסוכרת מסוג 2, למשך 26 שבועות, השילו ממשקלם 2.6 ק"ג בממוצע. בקבוצה אחרת של חולים שטופלו בטיפול המשולב אך קיבלו את הוויקטוזה במינון של 1.8 מ"ג, נרשמה הפחתה ממוצעת במשקל של 3.7 ק"ג.
ארנה
כמו ויווס ואורקסיג'ן, גם חברת התרופות האמריקאית ארֵנה נחלה אכזבה, לאחר שבאוקטובר 2010 סירב ה־FDA לאשר את הלורקסרין (Lorcaserin) שפיתחה לטיפול בהשמנת יתר לנוכח טענות לגבי בטיחות התרופה, ובהן העלאת הסיכון לסרטן. התרופה פועלת על הנוירו־טרנסמיטר סרטונין, המשפיע על תחושת התיאבון, מדכאת אותו ומביאה לירידה במשקל.
נוסף על החשש מבטיחות התרופה, תוצאות שני הניסויים הצביעו על ירידה ממוצעת של עד 3.6% ממשקל המטופלים בשנה של טיפול, לעומת דרישה מצד ה־FDA לירידה של לפחות 5% ממשקל הגוף לצורך אישור יעילות התרופה. חודש לאחר דחיית הבקשה פרסמה ארנה ניסוי נוסף בתרופה, הפעם במטופלים שסבלו מהשמנת יתר וסוכרת מסוג 2. בניסוי זה החברה עמדה ביעדים המינימליים, ולכן החליטה לנסות ולהגיש שוב את התרופה לאישור, במקביל להעברת נתונים נוספים לגבי בטיחותה. בחודש שעבר דיווח ה־FDA כי הוועדה המייעצת תבחן שוב את התרופה ברבעון השני של 2012.
לפני כשנתיים, איסאי היפנית רכשה את הזכויות לשיווק התרופה של ארנה בארצות הברית, כך שניתן להיחשף להשקעה בתרופה גם דרך החברה היפנית.
השורה התחתונה
בשנה הקרובה לא פחות משלוש חברות עשויות לזכות באישור שיווק של תרופה לטיפול בהשמנת יתר. עם זאת, כגודל הפוטנציאל כך גודל האכזבה: כישלון של אחת החברות לזכות באישור ה־FDA עלול להעיב על כל הסקטור
איך להשקיע
ויווס נסחרת בבורסת נאסד"ק תחת הסימול VVUS
אורקסיג'ן נסחרת בבורסת נאסד"ק תחת הסימול OREX
נובו נורדיסק נסחרת בבורסת ניו יורק תחת הסימול NVO
ארנה נסחרת בבורסת נאסד"ק תחת הסימול ARNA
צליאק
מפרקים את הגלוטן ומשנים את חדירות המעי
כיום יש בארצות הברית 3 מיליון חולי צליאק מאובחנים, אבל על פי הערכות כ־95% מהחולים במדינה טרם אובחנו. מחלת המעי הכרונית הזו נגרמת מרגישות לחלבון גלוטן, שקיים בחיטה ובדגנים אחרים; נוסף על הסבל שנגרם לחולי צליאק, המחלה עלולה להביא גם לירידה בפוריות ובצפיפות העצם, להפרעות נוירולוגיות, לסוגי סרטן שונים ולמחלות אוטואימוניות אחרות. בינתיים, המדענים מתקשים לפתח תרופה לטיפול במחלה, וחולי הצליאק נאלצים להקפיד על מזון נטול גלוטן - שוק שמכירותיו עמדו ב־2010 על 2.6 מיליארד דולר.
מוצרים ללא גלוטן לאנשים הסובלים מצליאק צילום: צביקה טישלר אלבה
המחקר שעל בסיסו מנסה אלבה (Alba) לתקוף את הצליאק מתמקד ב"צומתי חסימה" - חלבונים המחברים את תאי המעי הדק, ומווסתים מעבר של חומרים אל מחוץ לדופנותיו. החלבון זונולין, המופרש ברקמת המעי, שולט בצומתי החסימה הללו וכך משפיע על חדירות המעי, כך שנוזלים, תאי מערכת החיסון ומולקולות גדולות יכולים לצאת דרך דופן המעי אל מחוצה לו.
הגלוטן מגביר את הפרשת הזונולין, ובכך מאפשר דליפה של הגלוטן עצמו אל מחוץ למעי. בקרב אנשים בריאים דליפה כזו אינה מעוררת תגובה חיסונית משמעותית. אצל חולי צליאק, לעומת זאת, מערכת החיסון רגישה לגלוטן, וכשהוא דולף אל מחוץ למעי היא מפעילה תגובה דלקתית שפוגעת ברקמה בריאה. המוצר המוביל שפיתחה אלבה, לרזוטיד (Larazotide), הוא מעכב זונולין, כך שנטילת התרופה לפני האוכל תמנע את "פתיחת" צומתי המחלה ותמנע מעבר של גלוטן אל מחוץ למעי.
אלבה היא חברה פרטית, אך ניתן להיחשף להשקעה בה באמצעות רכישת מניותיה של טבע הישראלית. הסיבה: לפני כשנה אלבה העניקה לספאלון האמריקאית (שאותה רכשה טבע באוקטובר תמורת 6.5 מיליארד דולר) אופציה לרכישת הנכסים הקשורים לתרופה. אם תוצאות הניסויים של אלבה יצביעו על פוטנציאל לטיפול בצליאק, טבע תוכל לרכוש את הזכויות לתרופה תמורת 15 מיליון דולר.
כימוסנטריקס
כימוסנטריקס (Chemocentryx) מנסה לתקוף את הצליאק לאחר שהגלוטן כבר דלף אל מחוץ למעי. כשהגלוטן נתקל בתאי T מסייעים (השייכים למערכת החיסון) הוא מפעיל אותם, ואלה משחררים כימיקלים המעוררים פעילות חיסונית של ציטוקינים וכימוקינים, שפוגעת גם ברקמה הבריאה. תרופת הדגל שפיתחה כימוסנטריקס, Traficet-EN, חוסמת את פעולת שחרור הכימוקינים, ובכך מעכבת את פעילות המערכת החיסונית.
כימוסנטריקס נרשמה למסחר בנאסד"ק לפני כחודש, לאחר שהשלימה הנפקה ראשונית לציבור וגייסה 45 מיליון דולר לפי שווי שוק של 375 מיליון דולר (אחרי הכסף). בדצמבר 2009 רכשה ענקית התרופות גלקסו סמית' קליין (GSK) את הזכויות למסחור התרופה, כך שהמשך הפיתוח ימומן על ידה והיא זו שתיהנה מעיקר התמורה ממכירותיה, אם אכן תאושר. לכימוסנטריקס שמורה האופציה לשווק את התרופה לרופאים בארה"ב; אם תממש אופציה זו, יהיה עליה להחזיר 35% מעלויות פיתוח התרופה ל־GSK.
אישור התרופה, באחת מההתוויות השונות שבהן היא מטפלת, יעניק גושפנקה לטכנולוגיה של כימוסנטריקס, ויהפוך אותה למועמדת לרכישה בידי אחת מענקיות הפארמה. לכן, אף שכימוסנטריקס לא צפויה ליהנות מתגמול משמעותי בגין השקת התרופה, המשקיעים בה עדיין יוכלו ליהנות מתנופה במניה.
אלווין
חברת הביוטק אלווין (Alvine) מטפלת בצליאק מזווית שונה: התרופה המובילה שפיתחה, ALV003, תוקפת את חומצות האמינו גלוטמין ופרולין, המגנות על הגלוטן מפני מנגנוני חיתוך חלבונים; באופן זה, היא מנסה לרסק את חלקיקי החלבון לפני שאלה נתקלים במערכת החיסון.
מאחר ש־ALV003 צפויה להינתן במתן אוראלי, במקביל לאכילת מזון המכיל גלוטן, יש לה פוטנציאל להיכלל כבר במוצרי המזון עצמם. הממשל האמריקאי מעודד הכנסת חומצה פולית ללחמים, וייתכן שיאשר את הכללת ה־ALV003 בלחמים הנאפים בתחומו, כך שחולי צליאק יוכלו ליהנות ממזון רגיל מבלי ליטול תרופה.
אלווין היא חברה פרטית. הדרך היעילה להיחשף להשקעה בה היא באמצעות רכישת מניות ענקית התרופות אבוט, שזרוע ההשקעות שלה השתתפה בסבב גיוס שערכה אלווין במאי 2010. ההשקעה הזו מצביעה גם על אפשרות לשיתוף פעולה עתידי בין החברות, ואולי אף לרכישתה של אלווין בידי אבוט.
השורה התחתונה
הראשונה שתשיק את התרופה תפתח דלת לשוק פוטנציאלי של מאות מיליוני דולרים. הצלחתה של אלווין עשויה להביא למהפכה של ממש
איך להשקיע
לאלבה ניתן להיחשף דרך רכישת מניות טבע בבורסות תל אביב ונאסד"ק, תחת הסימול TEVA
כימוסנטריקס נסחרת בנאסד"ק תחת הסימול CCXI
לאלווין ניתן להיחשף דרך רכישת מניות אבוט, הנסחרת בבורסת ניו יורק תחת הסימול ABT
אין אונות נשית
חשק לשוק של 2 מיליארד דולר
בעיות שעדיין לא זכו לפתרון שאושר על ידי ה־FDA הן חוסר בחשק מיני (HSDD) וליקוי בתפקוד מיני (FSD) בנשים. על מנת לטפל בשתיהן פיתחה חברת הביומד האמריקאית ביוסנטה את הליביג'ל - ג'ל טסטוסטרון שנמרח על חלקה העליון של הזרוע.
הטסטוסטרון הוא הורמון מין דומיננטי, והוא אחראי לחשק המיני של הגברים ומעורר את הזקפה. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הוכיחו שמתן ההורמון לנשים המתלוננות על ירידה בחשק המיני תרם לשיפור ניכר בתפקוד המיני שלהן ולהגברת האורגזמות שחוו. אבל למרות ההיתכנות המדעית, חברות פארמה שניסו לתקוף את הבעיה כשלו עד עתה: גם פייזר, מפתחת הויאגרה לגברים, וגם חברת התרופות הפרטית בוהרינגר אינגלהיים, הפסיקו את הפיתוח של מעוררי חשק מיני לנשים, לאחר שהניסויים בהם כשלו.
כישלונות אלו הותירו את ביוסנטה לבדה במערכה, אך נתונים ראשוניים שפרסמה בדצמבר האחרון, משני ניסויים קליניים בשלב 3 שערכה, מעלים ספקות בדבר יכולתה לזכות באישור FDA על הליביג'ל. הניסויים הללו הראו עלייה ברמות הטסטוסטרון בדמן של הנבדקות, אבל השיפור בחשק המיני שלהן לא היה מובהק מספיק לעומת קבוצת הביקורת.
ביונסטה מקווה שניתוח התוצאות יאפשר לאתר תת־קבוצה של נשים שבהן נרשמה תגובה משמעותית יותר, לפני שתגיש את תיק התרופה לאישור. בחברה מעריכים שלתרופה יש פוטנציאל אדיר: ב־2009 רופאים בארצות הברית רשמו לנשים יותר מ־4 מיליון מרשמי טסטוסטרון במטרה לעורר את החשק המיני. במונחים כספיים, הפוטנציאל בהחלפת מרשמי הטסטוסטרון בליביג'ל יפתח בפני ביוסנטה שוק של 2 מיליארד דולר.
בחודש שעבר זכתה ביוסנטה באישור FDA לשיווק תרופת ה־Bio-T-Gel שפיתחה כתחליף טסטוסטרון לגבר. ביוסנטה מעריכה את היקף השוק בארצות הברית בכ־1.2 מיליארד דולר. ההכנסות ממכירות התרופה יאפשרו לביוסנטה לתמוך במימון ניסויים נוספים בתרופה לנשים, אם ה־FDA ידרוש ניסויים כאלו.
איך להשקיע
ביוסנטה נסחרת בבורסת נאסד"ק תחת הסימול BPAX.
