דלתא - עסקה במידה הנכונה

דלתא, שציינה פעמים רבות את כוונתה לממש את אסטרטגיית הרכישות שלה, דיווחה בתחילת השנה על הפסקת המשא ומתן לרכישת פעילות הג'ינס של ג'ונס גרופ, שעליה דיווחה רק שלושה חודשים קודם לכן, וזה היה רק עניין של זמן עד שתדווח שוב על רכישה משמעותית.

העסקה לרכישת שייסר שונה

התמורה הכוללת שתשלם דלתא עבור רכישת כל מניותיה של שייסר תסתכם ב־90 מיליון דולר ותמומן ממקורותיה העצמיים של החברה, בעוד שרכישת פעילות הג'ינסים של ג'ונס גרופ היתה גובה מחיר יקר פי ארבעה - 350-400 מיליון דולר, והיתה מחייבת את דלתא להסדרי מימון בהיקפים משמעותיים עם בנקים בישראל ובארה"ב.

בנוסף, היקפי הפעילות של שייסר מהווים רק כ־27% מאלו של דלתא, לעומת הפעילות של ג'ונס גרופ שלגביה נוהל המשא ומתן, שהניבה הכנסות שנתיות של 818 מיליון דולר - גבוהות יותר מאלו שרשמה דלתא ב־2011.

בתחילת אפריל השלימה דלתא הנפקה של אג"ח שבמסגרתה גויסו 193 מיליון שקל. תמורת ההנפקה, כפי שצוין במפורש בתשקיף, יועדה במלואה לפירעון אשראי בנקאי לזמן קצר. גיוס החוב אמנם אפשר לדלתא למחזר את החוב שלה ולפרוס אותו לטווח ארוך, אך חייב אותה לעמוד באמות מידה פיננסיות.

על פי התשקיף, דלתא התחייבה להגדיל את הריבית המשולמת למחזיקי האג"ח ב־1% אם יחס החוב נטו לסך מקורות המימון של החברה (הלוואות והון) יעלה על 55%, ובתרחיש שבו היחס יעלה על 60%, למשקיעים תהיה עילה לדרוש פירעון מיידי. על פי ההערכות של דלתא, רכישת שייסר צפויה להעמיד את יחס החוב נטו ל־CAP לרמה של 34% בלבד, ולהותיר לה מרווח נשימה ולמשקיעים מרווח ביטחון.

רמת המינוף של דלתא, בהתחשב בגיוס האג"ח, נחשבת לנמוכה באופן אבסולוטי ומממנת יותר מ־40% מהמאזן. היות שדלתא מתכוונת לממן את הרכישה באמצעות מקורותיה העצמיים, הכוללים בעיקר פיקדונות בנקאיים לזמן קצר ומזומנים העומדים לרשותה, ניתן להעריך בזהירות שהעסקה לא תשפיע לרעה על דירוג האג"ח.

התמורה שתשלם דלתא עבור שייסר, שהיתה תחת מפרק בשנים 2009–2010, לא נקבעה על סמך הערך הכלכלי של הפעילות, אלא על פי הכספים הנדרשים כדי שתוכל לעמוד בהתחייבויותיה לנושיה, להזרים כספים לחברות־הבנות ולשלם את שכר טרחת המפרק. לכן הנושים והמפרק של שייסר היו למעשה אדישים לכל שווי שהוצמד לה, ובלבד שיעמוד לפחות על 90 מיליון דולר שיאפשרו את תשלום החוב ושכר טרחת המפרק.