ראיון "כלכליסט": חיים אסיאג: "אני מוכן למכור את לוטראקי – אבל לא בנזיד עדשים"
פחות משנה לאחר שהחליף את יגאל זילכה בתפקיד יו"ר קווינקו, מכריז אסיאג על הרצון לצאת מהשותפות עמוסת הסכסוכים בקזינו שביוון. בינתיים, הוא מבקש להרגיע את בעלי האג"ח ומסמן את העתיד בקמבודיה
אחד הסכסוכים העסקיים המתוקשרים ביותר בשוק ההון המקומי בשנים האחרונות ניטש בין שני שותפים באחד הנכסים שבעבר נחשב לפנינה של יזמי הנדל"ן הישראלים באירופה – מלון הקזינו קלאב הוטל לוטראקי שביוון.
השותפים, משני עברי המתרס, יגאל זילכה' בעל השליטה בקווינקו מצד אחד, ומשה בובליל, בעל השליטה בקלאב הוטל מנגד, מתגוששים ביניהם בין כותלי בית המשפט בעוד שהנכס היוקרתי, שעליו הם נלחמים, הולך ומאבד מזוהרו.
אל תוך הקלחת הזו נכנס לפני תשעה חודשים חיים אסיאג, שמונה ליו"ר קווינקו במקומו של יגאל זילכה. אסיאג, רואה חשבון, יועץ עסקי ואיש אקדמיה, ייעץ לחברה חודשים ספורים לפני כן ולמרות המצב הבעייתי לא נרתע מלקבל על עצמו את התפקיד. כעת, בראיון ראשון לעיתונות, הוא אומר ל"כלכליסט" כי לדעתו, אין מנוס אלא לפרק את החבילה, כדי "להציל את קלאב הוטל לוטראקי".
"אני לא מאמין שככה אפשר להמשיך את השותפות. חייבים להיפרד", הוא אומר בנחרצות ואף מצהיר, כי מבחינתו במחיר הנכון, מניות קלאב הוטל לוטראקי נמצאות על המדף.
"לצערי יגאל (זילכה - ר"ב וע"צ) נגרר לתוך המאבק הזה", אומר אסיאג בהתייחסות לסכסוך בין השותפים בלוטראקי. "אנשים כבר לא מבינים על מה הסכסוך בכלל, ובאילו חלקים בחברה בובליל שותף. חלק מהציבור חושב שהסכסוך הוא על כל קווינקו, אבל למעשה מדובר רק על חלק מסוים. נכון שהוא מהותי, אבל הוא הולך ונשחק. התפקיד שלנו הוא לשכנע את המשקיעים שיש לנו הרבה מאוד פעילויות אחרות שהן בשליטה מלאה שלנו, ויש את לוטראקי וקזינו בלגרד, שהם בשליטה משותפת עם בובליל".
"לא מדובר בפיזיקה גרעינית"
כיום עומדות ותלויות שש תובענות שעניינן הסכסוך העסקי בין בובליל וזילכה, ולדברי אסיאג הפתרון רחוק מסיום ומי שסובלים בינתיים הם המשקיעים. "למשקיעים נמאס ובסוף הם יצביעו ברגליים", הוא אומר. "המשקיעים כבר לא נכנסים לעובי הקורה. זה כאב ראש גדול מאוד. לכן, גם אם יש בקווינקו פוטנציאל אדיר, ויש בה, הם לא יודעים מתי זה יסתיים. למאבק הזה אין סוף. אנשים בורחים מסכסוכים כאלה. זה לא סכסוך נקודתי, הוא מהותי, ולכן אנשים מאבדים עניין.
"במצב הנוכחי בקזינו לוטראקי יש סכסוך בין בעלי המניות. המשקיעים והעובדים בחברה מודעים לכך, וזה משליך על הרבה מאוד תחומים. לדוגמה, במצב של משבר עולמי, שני הצדדים דווקא היו צריכים להתאחד ולהעביר תוכנית ליציאה מהמשבר, אבל דווקא ההפך קרה".
אתה יכול לכמת את הסכסוך הזה בכסף?
"בתחילת הסכסוך, בשנת 2007, ההכנסות בקזינו לוטראקי היו 284 מיליון יורו. הקזינו רשם EBITDA (רווח לפני הוצאות ריבית, מס, פחת והפחתות) של 94 מיליון יורו ורווח נקי של 48 מיליון יורו. מאז קרו שני דברים: המשבר הכלכלי ביוון, והסכסוך העסקי. בשורה התחתונה ב־2011 עמדו ההכנסות של לוטראקי על 143 מיליון יורו והוא רשם הפסד של 17 מיליון יורו. ובשביל להפסיד בקזינו צריך להיות מוכשר. פעילות הקזינו מורכבת מתשתיות ובית מלון, וההוצאות הן על הפעלת המלון ועובדים. זה לא מוצר מסובך, לא מדובר בפיזיקה גרעינית.
"בהשוואה בין השנים רואים קודם כל שההכנסות נחתכו בחצי, אבל ההוצאות לא השתנו. אז אם ההכנסות נחתכו בחצי, מדוע ההוצאות לא נחתכו? זה אומר שיש בעיית ניהול. אני חושב שהסכסוך הזה פוגע ניהולית בתוצאות הכספיות".
"קלאב הוטל לוטראקי הולך ונעלם"
על מנת לתקף את הטיעון מציג אסיאג את נתוני הקזינו המתחרה, קזינו מון־פארנס, הפועל באתונה. "ב־2007 מון פארנס רשם הכנסות של 193 מיליון יורו, EBITDA של 59 מיליון יורו ורווח נקי של 39 מיליון יורו. ב־2010 (תוצאות 2011 של מון־פארנס עדיין לא פורסמו - ר"ב וע"ת) הוא עשה הכנסות של 155 מיליון יורו, EBITDA של 33 מיליון יורו ורווח נקי של 14 מיליון יורו. משני הנתונים האלה אני יכול לגזור כמה עלה לנו הסכסוך, כי מהנתונים של מון פארנס אפשר לראות את ההשפעה של המשבר ביוון, והוא עדיין הרוויח".
איפה זה ייגמר?
"אחת הבעיות העיקריות של הסכסוך הזה היא שעוד מעט לא יהיה על מה לריב. הנכס, לצערי הולך ונעלם. חד וחלק. אני לא נביא, אבל עובדתית עד עכשיו, מרוב מאבק ותביעות, אנשים איבדו את הידיים והרגליים והנכס איבד מהערך שלו כ־200 מיליון יורו".
איך פותרים את זה?
"אפשרות אחת היא להוציא את לוטראקי לניהול חיצוני. ניתן גם לעשות התמחרות או למכור את האחזקות שלנו בלוטראקי במכרז. אני לא מאמין שככה אפשר להמשיך את השותפות. חייבים להיפרד".
אין בהסכם השותפות מנגנון להפרדת כוחות?
"בהסכם אין הסכמי יציאה. אנחנו מוכנים ללכת לבוררות, שבורר יחליט מה שיחליט. נלך לכל תהליך ואנחנו מוכנים כמעט לכל דבר, אבל מכיוון שזו חברה ציבורית יש גבול למה שאנחנו מוכנים לעשות - וזה לא למכור בנזיד עדשים.
"אין לי שום דבר אישי נגד משה בובליל, אבל ברמה העסקית השותפות הזו לא יכולה להימשך, וחייבים לדעתי להיפרד לפני שלא יהיה נכס לריב עליו. התקופה הקשה הזו היתה צריכה את בעלי המניות מלוכדים יחד, וזה משתקף בתוצאות. קזינו שעושה הכנסות של 150 מיליון יורו לא יכול להפסיד כסף. אנחנו לא רוצים להתעסק בהריסה, אנחנו רוצים להתעסק בבנייה. אנרגיות שליליות לא עושות לנו טוב".
בינואר 2011 גייסה קווינקו 54 מיליון שקל באמצעות הנפקת אג"ח בבורסה בתל אביב. התשואה לפדיון על האג"ח, הנושאת ריבית של 6.5%, נסקה במהלך השנה וחצי האחרונות לרמה של 30% כיום, והיא משקפת את חששם של המשקיעים מיכולת הפירעון של החברה. "ייתכן שהמשקיעים בורחים מהמניה ומהאג"ח בגלל שהם לא רוצים להיכנס לתוך הסכסוך", אומר אסיאג בהקשר זה. "מבחינת המשקיעים אני אומר בצורה ברורה שיש קשר בין הירידה במחיר המניה לסכסוך. קזינו לוטראקי הוא נכס מהותי מאוד של קווינקו, והוא הניב הפסד של 17 מיליון יורו בשנת 2011. זה משליך על מחירי המניה ואיגרות החוב. לכן, ברגע שהסכסוך פוגע בלוטראקי ומכאן בתוצאות הכספיות שלו ושל קווינקו, יש בעיה".
ובכל זאת, עם הפסד של 300 מיליון שקל בשלוש שנים, האם למשקיעי האג"ח אין סיבה אמיתית לדאוג? בדו"ח התזרים החזוי אתם מציינים כי אחד המקורות שאתם רואים לנגד עיניכם תלוי בגיוס הון או חוב. האם הנפקת זכויות על הפרק?
"למשקיעים אין סיבה לדאוג. הנפקת זכויות אכן עומדת על הפרק, ואנחנו נביא את זה לדיון, אבל כרגע לא ברור מתי. יש לנו נכסים בקמבודיה, שהם מנוע הצמיחה העתידי שלנו. בחברת האחזקה למעלה יש 10 מליון יורו במזומן, וישנה גם את אופציית הפוט על קזינו אוסטריה בהיקף של 50 מליון יורו.
"למרות שעד היום הכסף הזה רק מתרחק, אסור לשכוח שהוא קיים. גיוס חוב נוסף בכל מקרה לא צפוי לפני 2013. אני לא מתווכח על כך שתזרים המזומנים שלנו קצת צפוף. אבל אני לא חושב שישנה בעיה משמעותית עבורנו, כי יש לנו הרבה יכולות להביא תזרים מזומנים. בכל מקרה, יש לנו את השלייקס שלנו".
"קשה להתגבר על ירידה בהכנסות"
עיון בדו"ח תזרים המזומנים החזוי של קווינקו לשנים 2013-2012 מראה כי גם לאחר גיוס הון או חוב מתוכנן של 20 מיליון שקל יתרת הסגירה של החברה לשנת 2013 עומד על עודף של כ־21 מיליון שקל בלבד. המשמעות היא, שאם החברה לא תצליח לגייס את הכסף בשוק, היא עלולה להיוותר עם קופת מזומנים מצומצמת.
בשבוע שעבר, ימים ספורים לאחר קיום הריאיון, דיווחה קווינקו על מגעים ראשוניים להכנסת משקיע חיצוני לחברה. המשקיע החיצוני, ככל הנראה משקיע זר, צפוי להזרים לקווינקו סכום מהותי ולחתום עם זילכה על הסכם שליטה משותפת בחברה.
כיום שואבת קווינקו את מרבית הכנסותיה מבתי הקזינו ברודוס ובלוטראקי שביוון, בבלגרד בירת סרביה וממסעדת יוקרה שהיא מפעילה בפראג בירת צ'כיה. כחלק מתוכנית הרה־ארגון שמנהיג אסיאג, קיבלה קווינקו בינואר השנה החלטה לחסל את חשיפתה לשוק ההימורים הרומני.
"החלפנו את האנשים, שלדעתנו הערכים המוספים שלהם היו צריכים להתבטא במקום אחר", מספר אסיאג על השינוי בחברה. "גייסנו מנכ"ל חדש (טל טרגן, ר"ב וע"צ) שהתחיל את דרכו בתחילת השנה. יש לו סמכויות מלאות והוא מקבל מאיתנו את מלוא מרחב הפעולה שהוא צריך. בינתיים, תודה לאל, כל התהליכים הללו מראים סימנים של נפט".
למה החלטתם לסגת מהשוק הרומני?
"ההחלטה התקבלה לאחר ניתוח מעמיק של הפעילות במדינה. הקזינו נסגר לאחרונה ונפתח שוב בעקבות מגבלה רגולטורית, אולם יש לו רישיון הפעלה עד יוני 2012. אין ספק שבנושא הזה, קווינקו קיבלה החלטה רציונלית, שמבוססת על מספרים. מכיוון שנקודת האיזון של הקזינו נמוכה, וההכנסות שהוא מייצר אינן מאפשרות להרוויח כסף, עדיף לסגור אותו. מדובר בהחלטה קשה מאוד, כי רומניה היא פעילות מסורתית שלא פשוט להיפרד ממנה כי מתאהבים בה. גיליתי שגם את המבחן הזה יגאל (זילכה - ר"ב וע"צ) עבר בהצלחה".
איך אתם מתמודדים עם המשבר ביתר מדינות אירופה?
"על ירידה בהכנסות לעתים קשה להתגבר כי מדובר בשוק שסובל ממשבר החוב האירופי ולנו אין השפעה על כך. יחד עם זאת, ברור לי שירידה בהכנסות אפשר לצמצם. על מה שאין חולק הוא שעל הוצאות אפשר לשלוט, כך שברודוס עשינו את ההתאמה למצב הנוכחי בשווקים, וה־EBITDA שם עלה בשנת 2011 ב־22% ל־1.67 מיליון יורו, כשבלוטראקי ה־EBITDA בשנת 2011 היה שלילי בגובה של 634 אלף יורו, לעומת EBITDA חיובי של 12.9 מיליון יורו בשנת 2010. אין לי ספק שמדובר בתהליכים שלוקחים זמן, ואין תרופת פלא".
אחד המהלכים שמוביל כעת אסיאג הוא הצעת רכש למניות החברה־הבת QLI, הנסחרת בונדון, וזאת חמש שנים בלבד לאחר שהונפקה. ביולי 2007 גייסה QLI כ־55 מיליון יורו, לפי שווי של 275 מיליון יורו, אחרי הכסף. מאז איבדה QLI כ־86% מערכה, וכעת מקדמת קווינקו הצעת רכש למניות החברה־הבת באמצעות החלפת מניות, לפי יחס המרה של 0.325 מניות קווינקו על כל מניה של QLI. ההצעה משקפת ל־QLI שווי של כ־33 מיליון יורו (לפי שווייה הנוכחי של קווינקו בת"א) - כמחצית משווי השוק של QLI.
למרות פרק הזמן הקצר וההפסד למשקיעי QLI, אסיאג לא רואה בהנפקה בלונדון טעות. "זו ממש לא טעות מכיוון שגייסנו כסף. הכוונות היו אז טובות והחברה רצתה להשביח את ערך המניה. את מה שקרה בשווקים אי אפשר היה לדעת מראש. אף אחד לא צפה ב־2007 את המשבר העולמי וגם את ההשלכות הקשות של הסכסוך. בלי שני אלה, ערך המניה לא היה נפגע".
"העתיד של קווינקו נמצא בקמבודיה"
אף על פי שעיקר פעילותה הנוכחי של קווינקו כיום נמצא באירופה, העתיד של החברה, לדברי אסיאג, נמצא בקמבודיה. בתחילת השנה פתחה קווינקו את השלב הראשון של מיזם התיירות שלה במדינה, שבו היא מחזיקה כ־70%. המיזם כולו כולל מלון בעל 3,000 חדרים ו־200 סוויטות, מסעדות וקזינו הכולל 350 מכונות ו־50 שולחנות משחק. השלב הראשון שאותו חנכה קווינקו מסתכם ב־60 חדרים ו־130 מכונות משחק ושולחנות.
"קמבודיה זה החלום שלנו", אומר אסיאג, "בעיקר מכיוון ששוק ההימורים בקמבודיה נמצא בחיתולים, ומה שקורה שם עכשיו הוא עדיין הכסף הקטן. באזור דרום מזרח אסיה יש חמישה שווקים עיקריים לקזינו להימורים וקמבודיה היא אחד מהם. שיעור הצמיחה בתחום ההימורים בקמבודיה הסתכם בשנת 2011 ב־20%.
"עתודות הקרקע שלנו נמצאות במקום מצוין, ולזילכה יש את הידע הדרוש ומערכת קשרים טובה מאוד בשוק המקומי. בינתיים אנחנו בשלב הראשון מתוך שלושה שלבי פיתוח, ולמרות שפתחנו את המשחקים רק לפני חודשיים ואת השולחנות רק לפני שלושה שבועות, אנחנו מאוד מרוצים.
"באזור הזה יש פוטנציאל אדיר. כבר עכשיו נמצאים באזור שלנו 26 בתי קזינו בתהליך של הקמה. יגאל צופה שקמבודיה תהיה לאס וגאס, כמו מקאו. אני אומר שיגאל יודע מה הוא אומר. הוא כבר הוכיח את זה כמה פעמים בחיים שלו".
לא בכדי אסיאג תומך בבעל השליטה בחברה, שנתן לו את המושכות כיו"ר. "אני מאמין ביגאל קודם כל כבן אדם, ואחרי זה אני מאמין בחזון שלו", הוא אומר. "יגאל ידע לפתח את לוטראקי, והוא גם יצליח בקמבודיה, שזה פרוייקט הדגל של קווינקו. ההיסטוריה שלו מוכיחה שהוא יצליח".
אתה חושב לפעמים על למה היית צריך את כאב הראש הזה של ניהול חברה שנמצאת בסכסוך עסקי?
"אני לא מצטער לרגע שהגעתי לכאן. אחרי שבחנתי את החברה במשך כעשרה חודשים כיועץ החלטתי שאני נכנס כיו"ר דירקטוריון. במקביל, למדתי להכיר את הבן אדם (זילכה, ר"ב וע"צ), והוא רכש את אמוני".