ניתוח "כלכליסט": הספינה מתייצבת? הרבעון השני של צים יהיה טוב מקודמו

תוצאות הרבעון הראשון של צים, מקבוצת החברה לישראלשל עידן עופר, מוכיחות כי למרות האופטימיות שמשדרים קברניטי צים, ועל אף שצלחה שני הסדרי חוב — אחד מול בעלי האג"ח לפני שלוש שנים ושני מול הבנקים לפני כחודשיים - יכולתה של החברה להתאושש מוטל בספק. לאחר שחוותה שנה מוצלחת ב־2010, שנת 2011 ניפצה את תוכניות ההנהלה וה"קארמה" השלילית התפרצה גם לתוך הרבעון הראשון של 2012.

לאן הולכת חברת הספנות מכאן? זו השאלה שאף אחד לא יודע לענות עליה ואפילו לא מוכן להמר על כיוון עתידי. לא מנהלי החברה ובעלי השליטה בה, לא בעלי האג"ח ולא המתחרים הגלובליים. ענף הספנות נחשב לתנודתי ביותר, בייחוד בארבע השנים האחרונות, והוא נחשב לאחד הקורבנות הראשונים שעוד מתקשים להתאושש מהמשבר העולמי מ־2008. אם לא די בכך, המשבר באירופה וההצהרות שלפיהן ספרד היא ה"ליהמן ברדרס החדשה" עוצרים כל משב רוח עבור ענפים בעלי קורלציה ישירה למשק הגלובלי, וביניהם כמובן ענף הספנות.

לאורך 2011 סבלה צים מתנועת מספריים של התייקרות מחירי הדלק מחד (בצד ההוצאות), וירידת מחירי התובלה הימית מאידך (בצד ההכנסות). החל מתחילת 2012 חלה התמתנות במגמות אלו, אך רק שיפור ארוך טווח יאפשר לצים לייצר תזרים מזומנים חיובי שנחוץ לה בכדי לפרוע את חובותיה, וכמובן על מנת לקטוע את רצף ההפסדים.

באוצר שומרים מרחק

מנכ"ל צים, רפי דניאלי ומנכ"ל החברה ישראל, ניר גלעד, הפנו לאחרונה ביקורת כנגד הרגולטורים שלא מאשרים בינתיים את פיצולה של צים – משרד הביטחון, משרד התחבורה ומשרד האוצר, שמוביל את העיכוב במהלך, בראשותו של המנכ"ל הנכנס דורון כהן. לאחר רצף פגישות מול גורמים אלו, שהאחרונה שבהן התקיימה לפני כשלושה שבועות, מגבשים הרגולטורים כעת את עמדתם שצפויה להימסר לצים בתוך מספר שבועות.

"באוצר חוששים מניר גלעד. ובכלל, הרבה רגולטורים מכהנים מעדיפים לצמצם מגע. הוא נתפס כסמל של המעבר מהשלטון אל ההון. חוץ מזה הוא עובד עבור משפחת עופר", אמר ל"כלכליסט" גורם בכיר בשוק המוסדי. "בתקופה הזו, עם כל העליהום של הריכוזיות ובעלי ההון, הרגולטורים מעדיפים להתרחק מאותם בעלי הון ואנשיהם, לבל תתפוס אותם איזו מצלמה או כותרת בעיתון. כבר אפשר לדמיין מה תהיה הכותרת, מי יופיע בה ובאיזה צבע ברגע שהרגולטור ייתן את אישורו לעסקה, שפועלת בבירור לטובת החברה לישראל".

על מנת להתמודד מול תנאי השוק הקשים ובסביבה שבה שוחים "לווייתנים" כגון מרסק ו־MSE שמובילות את השוק הספנות עולמי, בחברה לישראל מבקשים מזה תקופה ארוכה להפריד בין הפעילות הבינלאומית והפעילות הישראלית. זאת לטובת בחינת אופציות למיזוג הפעילות הבינלאומית עם חברה זרה - ובכך לנגוס בנתח שוק רחב יותר.

נתח הפעילות הישראלי מהווה כיום רק כ־15% מנפח הפעילות של צים, אולם הבעיה טמונה ב"מניית הזהב" שעומדת לרשות המדינה מאז הופרטה החברה ב־2004, ומטרתה לשמור על האינטרסים החיוניים של ישראל בשוק הספנות כדי להבטיח שהתובלה הימית לישראל תימשך גם בזמני חירום. צים מפעילה כ־100 אניות, מתוכן 30 בבעלות ועוד 70 מוחכרות. על פי תנאי שטר ההפרטה, חייבת צים להחזיק בכל עת צי של 11 אוניות שמשרתות את התובלה הימית של ישראל, והיא מתחייבת לשמור על תנאי זה גם אם תפוצל הפעילות.

ההתנגדות הראשונית היתה, כאמור, מצד משרד האוצר שמוביל את המהלך, אולם כעת מעריכים מקורבים לסוגיה כי משרד התחבורה הוא המתנגד המרכזי למהלך הפיצול. ברקע להתנגדות עשויה לעמוד העובדה כי עם ביצוע הפיצול, הרי שפעילותה הבינלאומית של החברה כבר לא תפוקח על ידי המשרד, דבר שיפחית את תחומי הפיקוח ואת נפח העבודה בו.

בעיית הפירעונות

ברבעון הראשון חתמה צים על הסדר חוב מול הבנקים הזרים המלווים לה, לגבי אמות המידה הפיננסיות שהוצמדו לחוב בהיקף של כ־2 מיליארד דולר. לוח הסילוקין של החברה נותר בעינו והיא נדרשת לפרוע חובות בהיקף כ־370 מיליון דולר בכל אחת מהשנים הבאות (קרן וריבית), כאשר מחצית מהחוב השנתי של 2012 כבר נפרע. מול חובות אלו, עומדת קופת מזומנים של 120 מיליון דולר.

לאור זאת, עולה השאלה מהיכן תשלם צים את החוב לאחר 2012? כבר בתום הרבעון הנוכחי תגדל הקופה ל־170 מיליון דולר, בעקבות הזרמה של 50 מיליון דולר נוספים מצד החברה לישראל. אלו הוגדרו כ"רזרבה" למקרי חירום עוד במסגרת הסדר החוב של 2009. סכום זה הינו סכום נוסף לרשת הביטחון, בהיקף של 100 מיליון דולר, שהוזרמו לצים ברבעון האחרון על ידי החברה לישראל ומשפחת עופר, בחלקים שווים. סכומים אלו מביאים את סכום ההזרמות הכולל לצים מאז 2008 לכמיליארד דולר: 200 מיליון דולר מטעם החברה לישראל וסכום זהה מחברות פרטיות של עידן עופר (כולל הפחתת דמי חכירה עבור חברות אלה).

ספינה של צים צילום: איי פי

צים אף פועלת על מנת לממש נכסים ברחבי העולם, כגון טרמינלים, ציוד עודף וחברות בת קטנות, על מנת לשפר את הנזילות. ל"כלכליסט" נודע כי סמנכ"ל הכספים של החברה, אלון רווה, מוביל בימים אלו שורה של עסקאות מימון שצפויות לסייע לחברה במחזור חובותיה.

מתזרים המזומנים החזוי של צים עולה כי ב־2016 יגיע מועד הפירעון של בעלי האג"ח, שהחוב עבורם עומד על כ־380 מיליון דולר. במסגרת המו"מ מול הבנקים, לא שונה לוח הסילוקין של האג"ח, אולם קיימת אופציה כי במידה ויחס המינוף של צים יהיה גבוה מ־3, יידחה פירעון הקרן ל־2020.

השוק הולך לכיוון חיובי

מתחילת 2011 ועד תום הרבעון הראשון של 2012 רשמה צים הפסד מצטבר של 560 מיליון דולר, וזאת במקביל להפסדים שרשמו גם המתחרות הגדולות בענף. לאור הנסיבות, קיים חשש שההזרמות שקיבלה החברה לאחרונה, בהיקף מצטבר של 50 מיליון דולר, אינן סוף פסוק. אלא שמול אותו חשש, שוק הספנות העולמי דווקא מראה סימני התאוששות מתחילת 2012.

הדבר אמנם לא בא לידי ביטוי בתוצאות הרבעון הראשון של 2012, שנחתם בהפסד עמוק של 163 מיליון דולר ואילץ את החברה לשרוף כמיליון דולר ביום במהלך הרבעון. זאת מכיוון שתוצאות אלו הושפעו ממכולות שנטענו עוד ב־2011 וכן ממחירי דלק שנרכש בשנה הקודמת במחיר גבוה יחסית.

נכון ליוני 2012, מחיר הדלק (מסוג מזוט סינגפור 380) עומד על כ־587 דולר לטונה, נמוך בכ־20% לעומת מחיר הדלק המוצע ברבעון הראשון של 2012. בנוסף, מחיר התובלה הממוצע מטפס במהלך הרבעון השני של 2012 בכ־15% אל מול הרבעון הראשון של השנה. שני השינויים הללו בפרמטרים המרכזיים שמכתיבים את הכיוון בענף הספנות, מאותתים כי הרבעון השני של צים יהיה טוב יותר מקודמו.

מה דעתך על מניית חברה לישראל:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

צים והחברה לישראל סירבו להגיב לידיעה.

ממשרד התחבורה נמסר: "הטענה כי משרד התחבורה מתנגד למהלך הפיצול של צים הינה שקרית ומשוללת כל יסוד. משרד התחבורה תומך בצעד אם יש באפשרותו לסייע להבראתה של צים. זאת כמובן בתנאי שיעשה בהתאם להחלטת הממשלה בנושא ובתנאים שיבטיחו את הספנות הישראלית".

ממשרד האוצר נמסר: "בין הצדדים מתקיימת הידברות פוריה, תיאום ושיתוף פעולה, לשביעות רצון שני הצדדים".