"היום אף אחד לא ממש מאמין לליבור. הכוח שלה ייעלם"
ברקע הסערה התורנית בסיטי של לונדון - במקרה זה בנוגע למניפולציה בליבור - אומר בכיר במערכת הבנקאות בישראל ל"כלכליסט": "הבנקים בבריטניה הם קופסה שחורה". להערכת אנליסטים, מניפולציה כזו אינה יכולה לקרות בישראל: "כאן, אם מישהו נותן ציטוט נמוך, אפשר להתלבש עליו"
השערורייה התורנית במערכת הבנקאות העולמית - הפעם בעניין מעורבות ברקליס במניפולציית הליבור בבריטניה - מעלה חששות רבים לגבי השפעה אפשרית על משקיעים בישראל. בתוך כך הפנה הבנק אצבע מאשימה כלפי הבנק המרכזי של בריטניה שלטענתו הורה לו לבצע את המניפולציה, כך שתיראה פחות חלש בתקופה שלאחר קריסת ליהמן. במקביל, היום (ג') הותר לפרסום כי 16 בנקים פנו ביום שישי האחרון לבית המשפט בניו יורק במטרה לפטור אותם מתביעה שתגדיר אותם ככאלה שפעלו יחד למניפולציה בשער הליבור.
"הכוח של הליבור ייעלם", מעריך בכיר במערכת הבנקאות בישראל בשיחה עם "כלכליסט". "היום אף אחד לא ממש מאמין למספר הזה, אף שכולנו יודעים כבר שנים שחייבים טיפול שורש באופן שבו הוא נקבע. אין שם אכיפה ואין גם אחריות של הבנקים על המספר שהם מעניקים. אם העקשנות הבריטית תשאיר את אופן קביעת הליבור כמו שהוא - הוא יעבור מן העולם", הוא אומר.
בנק ברקליס, לונדון צילום: בלומברג
כיצד בדיוק התנהלה הונאת הליבור?
ריבית הליבור והיוריבור נקבעות על ידי שני גורמים. ריבית הליבור (הריבית הבין־בנקאית על הדולר) נקבעת על ידי איגוד הבנקים הבריטי (BBA), כאשר כמה בנקים נותנים את המחיר שאותו הם צופים שבנקים אחרים מוכנים להלוות בו כספים לבנקים אחרים. ריבית היוריבור (הריבית הבין־בנקאית על היורו) נקבעת על ידי הפדרציה של הבנקים באירופה.
כל בנק מעביר את הריבית אשר לפי הערכתו היא המחיר הנכון להלוואות לבנקים אחרים. המחלקה שעושה זאת היא מחלקת ניהול הנזילות בבנק (חלק מאגף ניהול נכסים והתחייבויות). במקביל לפעילות הזו, הבנקים מקיימים מסחר בנגזרים על פעילות זו ויש להם פוזיציות בתחום. על פי ממצאי החקירה של ה־FSA (רשות השירותים הפיננסיים הבריטית), סוחרים של ברקליס פנו לאנשי ניהול הנזילות (תורמים) במטרה שהריבית שאותה הם יציעו תתאים לפוזיציות שבהן ירוויח הבנק. על פי ממצאי ה־FSA, בין ינואר 2005 ליוני 2009 התערבויות אלה היו כה נפוצות בבנק עד שהסוחרים נהגו לצעוק בחדרי המסחר את הריבית שאותה יציע הבנק.
דו"ח שהוציא ה־FSA מגלה כמה תעבורות מיילים, מסרונים ושיחות. הנה דוגמה אחת ממיילים שהיו בברקליס:
סוחר: היום הגדול הגיע. אני צריך ריבית ליבור לשלושה חודשים ללא שינוי. מה אתה תציע?
תורם: אני הולך להציע 90 או 91.
סוחר: כשאני אפרוש אני אכתוב ספר על מה שאנחנו עושים כאן, והשם שלך יופיע שם באותיות מוזהבות.
תורם: אני מעדיף שלא להיות בשום ספר!
הריביות נקבעות על פי נוסחאות שמסירות את ההצעות הגבוהות והנמוכות ביותר. לעתים הסוחרים של ברקליס ביקשו להציע בכוונה הצעות שיצאו אוטומטית כדי להטות את הממוצע לכיוון שמתאים להם. חשוב להבהיר שכל שינוי קל בריבית משמעותו מיליוני דולרים. על פי נתוני ה־BIS (בנק המשרת את הבנקים המרכזיים בעולם), במחצית הראשונה בלבד של 2011 היקף נגזרי האשראי שנסחרו בין הבנקים וגופי ההשקעות באופן ישיר (OTC) עמד על 554 טריליון דולר.
האם ריבית הליבור היתה שקרית לאורך זמן?
חלק מהחקירה של ה־FSA מגלה כי ברקליס ניסה לבצע הטיות בבנקים אחרים. הניסיונות גם הצליחו, בעיקר בקרב נותני הציטוטים של היוריבור. מלבד זאת עדיין לא נמצאו הוכחות למקרים דומים בבנקים אחרים, אבל כבר החלו לצוץ סוחרים בעילום שם שאמרו שמנהג זה היה נפוץ גם בבנקים שלהם.
עם זאת, גורמים במגזר הבנקאות טוענים כי לא היתה פגיעה בכלכלה, מכיוון שמדובר בשינויים זעירים שהמרוויחים והמפסידים הגדולים שלהם הם גופי השקעות ולאו דווקא משקיעים פרטיים.
"מה זה משנה לרוב האנשים אם שער הדולר הוא 3.998 שקלים או 3.999 שקלים - לבנקים שסוחרים בתחום זה המון. אותו הדבר גם בליבור - בסוף היום זה משחק סכום אפס בין הגדולים", מסביר גורם בענף הבנקאות בישראל.
האם צפוי עתה גל של תביעות נגד בנקים?
כיום עומדות נגד הבנקים הגדולים באירופה תביעות בהיקף 3.5 טריליון יורו, וההערכות הן שגם הלקוחות של ברקליס יתבעו אותו. על הבנק הוטל כרגע קנס מינהלתי מה־FSA בגובה 290 מיליון ליש"ט, וסביר להניח שלא מדובר בסוף פסוק מבחינת הנזקים התדמיתיים שהבנק עלול לספוג. השאלה המרכזית היא האם התביעות הללו יגיעו לפיצויים, וגורמים בישראל מעריכים כי בתביעה מסוג זה הסיכוי לכך נמוך.
"מדובר בעוד נפט למדורה סביב הבנקים. אין היום אדם במערכת הבנקאית שמבין באמת מה קורה בבנקים האלה - הם קופסה שחורה", אומר גורם בנקאי בכיר בישראל המכיר היטב את פעילות ברקליס בלונדון. "הבנקים האנגליים גדולים פי חמישה מהתמ"ג, ורבים מהם חייבים את חייהם למשלם המסים הבריטי; לכן הכעס הגדול יתורגם לעוד שנאה ולרפורמה שתפשט את מערכת הבנקאות הסבוכה שם", הוא מעריך.
האם תופעה כזו יכולה לקרות גם בישראל?
בישראל קיימת בשנים האחרונות ריבית התלבור שהיא המקבילה לריבית הליבור. היא נקבעת על ידי תשעה בנקים בישראל (לאומי, דויטשה בנק, הפועלים, ברקליס, סיטי, מזרחי טפחות, דיסקונט, הבינלאומי ו־HSBC). בישראל מדובר בנושא חדש יחסית שהוקם לאחר ועדה מ־2007. הריבית מחושבת על ממוצע של כלל הבנקים, להוציא ההצעה הגבוהה והנמוכה ביותר.
מי שמפקח על הנתונים הוא בנק ישראל שמהווה חלק מוועדת התלבור. בניגוד למערכת הבנקאית בלונדון, בישראל ציטוטים אלו הם מחייבים ולכן המקום למניפולציות הרבה פחות רחב. שוק זה מנסה להחליף את הריבית הבין־בנקאית שמתבססת על ריבית בנק ישראל. "כאן, אם מישהו נותן ציטוט נמוך אפשר להתלבש עליו, ולכן הסבירות שמשהו דומה יקרה פה היא נמוכה", אומר גורם הבקיא בנושא בישראל.
מה היקף הפגיעה הכלכלית מהמניפולציה?
גורמים שעמם שוחחנו מעריכים כי ההשפעה הכלכלית הישירה בנושא תהיה זניחה. הבעיה העיקרית היא האמון במערכת הבנקאית, שבלעדיו המערכת הפיננסית לא תוכל להתקיים כסדרה. "אלה ימים של שנאת בנקים בעולם ובייחוד בבריטניה. ובצדק, מפני שהרגולציה שם נמוכה מדי", אומר הגורם הבנקאי.
הפתרון המיידי עבור גורמים שמאבדים אמון בליבור הוא מעבר לאלטרנטיבה כדוגמת הפד־פאנד (Fund־Fed) שבו
נקבעת הריבית בין הבנקים בארה"ב. גורמים בישראל מעריכים כי יהיה מעבר מהליבור למקומות אחרים עד שבלונדון יתעשתו וישנו את שיטת חישוב הליבור, שנסמכת כיום על סקרים שלא מחייבים את הבנקים וללא בדיקה של גורמי הפיקוח הבריטיים.
ריבית הליבור משמשת נכס בסיס לעסקאות רבות בעולם. ניתן לראות זאת גם באמצעות משקיעים ישראלים: אפריקה ישראל נטלה הלוואה של 626 מיליון דולר ברוסיה בריבית של ליבור ועוד 6.7% לפיתוח אפימול במוסקבה; כנפיים של האחים בורוביץ' נטלה הלוואה צמודה לליבור של 17.5 מיליון דולר לרכישת מטוס מאיירבוס האירופית; אל על, השייכת לכנפיים, קיבלה באחרונה מימון של 40 מיליון דולר מבואינג האמריקאית בריבית הצמודה לליבור.
