מלאנוקס לא לבד: האם מניות הטכנולוגיה יצילו את הבורסה בת"א?

מדד ת"א 25 זינק אתמול ב-2.1%, אבל מי שהסתכל על מסכי הבורסה הופתע לגלות כי הרוב המוחלט של המניות המרכיבות אותו דווקא ירדו. איך זה קרה? ההסבר פשוט - שתי מניות בלבד משכו אחריהן את העגלה הכבדה של הבנקים וחברות האחזקה - מלאנוקס ואיזיצ'יפ שקפצו ב-47.5% ו-5.7% בהתאמה. בעקבות העלייה החדה נושק שוויה של מלאנוקס ל-15 מיליארד שקל והוא כבר גבוה יותר מזה של בנק לאומי ובזק.

המקרה הזה ממחיש היטב את המגמה שנרשמה באחרונה ואשר עשויה לצבור תאוצה בעתיד - מניות הטכנולוגיה משתלטות על תל אביב ואולי יהיו אלה שייחלצו את הבורסה מהקיפאון בו היא שרויה.

על אף שאנחנו ב-2012, ולא ב-99', נראה שאם קניתם מניות טכנולוגיה או קרן נאמנות שתכליתה להשקיע במדד הבלו טק 50, עליתם על הסוס הנכון. התשואות במרבית השווקים בעולם שליליות מתחילת השנה, וכך, די במפתיע, מי שרכש מניות כמו מלאנוקס, בבילון, לייבפרסון ואיזיצ'יפ עשה את הצעד הנכון בדרך אל התשואה החיובית. שאלת מיליון הדולר מבחינת הפעילים בשוק היא האם המשקל של מגזר הטכנולוגיה במדדים יוסיף לעלות.

עובדה שעוזרת מאוד למגזר הטכנולוגיה המקומי היא היחלשות השקל מול הדולר. כך, חברות הטכנולוגיה שמרבית ההכנסות שלהן נקובות במטבע חוץ, רואות בפועל ירידה בשכר המשולם לעובדים בשקלים, המהווה מרכיב משמעותי מההוצאה. התחזקות הדולר טובה לחברות גם עקב שיפור התחרותיות בתקופה שבה אנו רואים פגיעה אנושה בשוק היצוא לאירופה.

השד הטכנולוגי שהתחבא כאן מאז תחילת השנה, יצא לפתע פתאום מהבקבוק ועורר סערה אחרי ששלשום פרסמה מלאנוקס את הדו"חות לרבעון השני והדהימה את השוק  עם תחזיות גבוהות להמשך השנה. כאמור, המניה הגיבה בזינוק. גופי השקעה מקומיים וזרים המסקרים את מניית מלאנוקס כל כך הופתעו למשמע התחזית שסיפקה, עד שיש כאלה שסיפרו כי את הלילה האחרון הם בילו ללא שינה, בעדכון המודלים הכלכליים לצורך קביעת שווי החברה.

מתאם עולה עם מדד נאסד"ק

ואולם נראה שמלאנוקס אינה היחידה בבורסה בתל אביב. אחרי שבעדכון המדדים האחרון בבורסה הייתה זו איזיצ'יפ שנכנסה למדד ת"א 25, כעת עולה השאלה האם הפריחה המחודשת של ההייטק תביא עימה עוד חברות טכנולוגיה שיתפסו את מקומן של חברות התעשייה וחברות ההחזקה שנחבטו קשות מרפורמת הסלולר.

"צריך לזכור שעד לעדכון הבא של ת"א 25 יש עוד חמישה חודשים. פרטנר וסלקום נסחרות כיום בשווי שוק נמוך משמעותית (2.2 מיליארד שקל ו-2.3 מיליארד שקל בהתאמה) מלייבפרסון ואלוט - שיש להן פוטנציאל להיכלל במדד", אומר רמי רוזן, מנהל המחקר בהראל פיננסים.

בחודשים האחרונים היו אלה הרפורמות האגרסיביות בשוק התקשורת הישראלי שהורידו את שווי השוק של פרטנר וסלקום, אך רק בעוד חצי שנה נדע אם המפץ הטכנולוגי שפוקד את הבורסה בתל אביב יושלם עם כניסת אלוט ולייבפרסון למדד ת"א 25.

המשמעות מבחינת מדד ת"א 25 היא מהפכה כבר היום. אם בעבר בחדרי המסחר בבורסה נהגו לדבר על הקורלציה הגבוהה בין מדד ת"א 25 למדד דאקס, הרי שכיום התשואה של המדד כבר קרובה יותר לזו של מדד נאסד"ק.

 יחד עם טבע ופריגו, מונות מניות הטכנולוגיה 34% ממדד ת"א 25, ויחד עם גזית גלוב שנסחרת בבורסת ניו יורק ושמשקלה במדד ת"א עומד על כ-2%, המשקל של המניות הדואליות עומד על 36%. העובדה הזו מעניקה לפערי הארביטראז' משמעות גדולה יותר בכל יום מסחר.

יונתן קרייזמן, אנליסט בכלל פיננסים, מעודד מהעלייה המחודשת של חברות הטכנולוגיה, אך אומר שלמעשה, ההבטחה ארוכת השנים היתה הרבה יותר גדולה. "הזינוק בחברות הטכנולוגיה מטיל צל גדול על חברות אחרות שקורסות במדדי ת"א 25 ות"א 100", הוא אומר. "ההתלהבות המחודשת לא נובעת מהצמיחה המהירה של חברות הטכנולוגיה. יש התעוררות מחדש של כמה חברות.

"ואולם אם משווים את מגזר הטכנולוגיה כיום לעומת התקופה של לפני חמש שנים - התמונה עגומה. ההבטחה שעמדה מאחורי עשרות חברות שהיו כאן הרבה שנים ורצו לשנות את השוק - ירדה לטימיון. חברות כמו צורן, אלדין, קומברס ורדוויז'ן היו כאן ונרכשו (לא כי נחשבו לסיפור הצלחה מסחרר - ש"ל). כשמסתכלים על המגזר לעומת ההבטחה שהיתה לפני חמש שנים, יש שמחה מהולה בעצב. כמותית ואיכותית מספר החברות הרלוונטיות מצטמצם ולא גדל".

אייל וולדמן, מנכ"ל מלאנוקס. החברה שהקים שווה כבר 15 מיליארד שקל צילום: אוראל כהן

עבור מנהלי ההשקעות ולאור הכוונה של הבורסה בתל אביב להיכלל במדד MSCI האירופי, המומנטום של חברות הטכנולוגיה הוא בשורה טובה שיכולה להגדיל את מחזורי המסחר. "כיום יש שתי נציגות משמעותיות במדד ת"א 25, איזיצ'יפ ומלאנוקס. ההיבט הוא טוב ובריא לאור הפיזור הגדל של המדד", אומר יניב אהרון, מנהל השקעות בכיר בתמיר פישמן.

לדברי אהרון, "בעבר, המדד היה מאוד מוטה פיננסים, פארמה, כימיה וגז. חברות הטכנולוגיה נותנות עוד רגל. מלאנוקס ואיזיצ'יפ הן חברות שהצמיחה שלהן עוד לפניהן. זה מאוד משמעותי - ומגדיל את הקורלציה בין ישראל לנאסד"ק. אם לוקחים את התרומה של המניות הללו למדד מתחילת השנה, ברור שבניטרול מלאנוקס התשואה של מדד ת"א 25 הרבה יותר גרועה.

"הכניסה של חברות טכנולוגיה למדד ת"א 25 יוצרת לבורסה המקומית אוריינטציה טכנולוגית וזה הולך יחד עם כלכלה טכנולוגית. השאלה שעולה כעת היא האם יש כדאיות לחברות טכנולוגיה להיסחר בשוק הישראלי כמכשיר לגיוס הון, או שרובן יוסיפו לפנות ישירות לבורסת נאסד"ק".

המוסדיים מתעניינים יותר

בתקופות האטה ומיתון נוטות מניות הטכנולוגיה להפגין ביצועי חסר לעומת יתר השוק. כך קרה שמניות הטכנולוגיה אמנם לא מוגדרות כדפנסיביות על ידי משקיעים, אך בהחלט יכולות לספק איזון קל לתשואה השלילית באחד העם.

"העניין שחברות הטכנולוגיה מושכות מהמשקיעים המוסדיים הוא גדול יותר. המשקיעים מתעניינים בחברות שמועמדות להצטרף למדד ת"א 25 - ויש להם עניין גדול יותר בחברות שכבר הצטרפו", אומר קרייזמן.

לדברי רוזן, "יש כאן שני אלמנטים שנכנסים לתמונה: כשחברה נכנסת למדד ת"א 25, זה לא קורה סתם, זה מעיד שהחברה גדלה וצמחה באופן משמעותי. השלב השני הוא עניין גובר מצד המוסדיים - והסטה של כספים לאותן המניות. הכל קורה בצורה מדודה. המעבר מלמד שמשקיעים מוסדיים מגדילים את החשיפה שלהם לאותן מניות. מגזר הטכנולוגיה נותן בתשואת התיק את הערך המוסף. זה המגזר שנותן את הטון".

"מצליחים בתחומי נישה"

לדברי קרייזמן, "התחום שבו חברות ישראליות מצליחות בחו"ל הוא בקהלי יעד שהם מספיק נישתיים. זה קורה רק כשהחברות הקטנות לא מפריעות לחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם. כיום יש ארבע-חמש חברות כאלה: צ'ק פוינט, אמדוקס נייס וגם מלאנוקס. אלה חברות שהצליחו בשווקים גלובליים. יש חברות שהצליחו בתחומי נישה - ואפשר להזכיר את אלוט ואיזיצ'יפ. כאן מדובר על מימדים הרבה יותר קטנים".

רוזן מסכם: "כלכלני מאקרו סבורים שכשיש עלייה בטכנולוגיה, הכלכלה הולכת להשתפר. יש מקרים, כמו של מלאנוקס, שבהם החברה חוסכת הוצאות להרבה מאוד ארגונים. אם ניקח את הדוגמה של מחשוב ענן - החברות יכולות לחסוך בעלויות המחשוב. השיפורים הטכנולוגיים הם אחת הסיבות להנעה של הצמיחה בכלכלה".