בייגה שוחט: "לא עשיתי שום קומבינות. יונס ידע שאתפטר"

תוצאות הרבעון השני של בנק מזרחי טפחות עשויות היו להוות סיבה לחגיגה למנכ"ל הבנק, אלי יונס. אולם התפטרותו של אברהם (בייגה) שוחט מדירקטוריון הבנק בעקבות מכתב חריף ששלח יונס לשוחט ולדירקטור נוסף, דב מישור, הטילה צל כבד על פרסום הדו"חות. יונס התייחס במכתבו לחברותם של השניים בדירקטוריון של יבואנית הרכב קרסו מוטורס, במקביל להיותם דירקטורים במזרחי טפחות וטען כי כפל התפקידים עשוי להעמיד אותם בניגוד עניינים, וכי בשל מעשיהם הבנק עלול לאבד לקוח חשוב וגדול כמו קרסו.

שוחט (75), שר האוצר לשעבר, התמנה לדירקטוריון בנק המזרחי ב־2006 על ידי סמי עופר, שלאחר מותו נכנס לנעליו בבנק בנו אייל עופר שנותן גיבוי מלא לפעולותיו של יונס. לפני כשנה מונו שוחט ומישור לדירקטורים חיצוניים (דח"צ) בקרסו מוטורס, לאחר הנפקת החברה בבורסה, ובנוסף שוחט מכהן כיום כחבר ב־9 דירקטוריונים נוספים.

"הקומבינות של שוחט"

במכתב ששלח יונס לשוחט ולמישור הוא תקף את התנהלותם תוך שימוש בשפה בוטה ותוך שהוא מאשים אותם בעשיית "קומבינות" שעלולות להסב נזק לבנק. עיקר הבעיה עליה הצביע יונס במכתבו נסובה סביב חברותם של שוחט ומישור בוועדת הביקורת של הבנק. יוסי שחק, השמש כיועץ לקרסו, מכהן במקביל בוועדת האשראי של הבנק, עובדה שבגללה כל בקשת אשראי של קרסו צריכה לעבור לוועדת ביקורת שבה חברים שוחט ומישור. במצב עניינים זה השניים לא יכולים להשתתף בדיוני האשראי שנוגעים לקבוצת קרסו בשל היותם חברי דירקטוריון בחברה.

מה דעתך על מניית קרסו מוטורס:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

"המכתב הזה עדיף היה שהוא לא ייכתב", אמר אתמול שוחט ל"כלכליסט". "אני לא חושב שמנכ"ל יכול לכתוב מכתב כזה בסגנון הזה לדירקטורים, מה גם שבזמן כתיבת המכתב הוא ידע כבר שאני מתכונן להודיע שאני מוריד את עצמי מרשימת המועמדים לדירקטוריון במזרחי טפחות מכיוון שיש בעיה. אני לא מתכחש לבעיה אבל טוען שהיא לא כל כך דרמטית. לא עשינו שום קומבינות ועובדה שזה עבד שנה. הוא ידע מהדברים והיה אפשר לפתור את זה.

"היו שלושה דירקטורים בבנק שהיו קשורים בקרסו - שני דירקטורים ויועץ. אני יכול להגיד בוודאות שלא נגרם לבנק שום נזק כספי במשך השנה הזאת וכל מה שאושר אושר כדת, כדין וכחוק. כך שכל המכתב הזה הוא בעיניי מכתב בלתי ראוי גם בסגנונו וגם בתוכנו ואם אני אוסיף לזה שהוא ידע שתוך חודש אני לא אהיה בדירקטוריון של הבנק ואז הבעיה של שלושה חברים בוועדת הביקורת תיעלם ולכן מוטב היה שלא היה נכתב".

בייגה שוחט צילום: גיא אסיאג

אתה חושב שהוא ידע בודאות, איך אתה יודע את זה?

"הוא ידע בוודאות. לפני שבועיים שליח שיצא מטעם אייל עופר דיבר איתי בצהריים והודיע לי שמי ששירתתי מטעמו כנראה לא רוצה את המשך שירותיי. השליח דיבר גם עם יונס, עם יעקב פרי (יו"ר מזרחי טפחות, ה"ש ור"ח) ועם היועץ המשפטי של משפחת עופר. הוא ידע שאני לא הולך להיאחז בקרנות המזבח ושאני עומד להודיע בדירקטוריון שאני מסיר את שמי מרשימת המועמדים. לכן אני לא מבין למה הוא כתב את המכתב".

אז למה הוא כתב את זה?

"אין לי מושג זו שאלה שצריך לשאול אותו".

אחת הסברות שהועלתה לאחרונה תולה את הקרע במערכת היחסים בין יונס לשוחט, ובכך ששוחט התנגד לשינוי במדיניות תגמול הבכירים של הבנק בה תמך יונס, ועל הרקע הזה שלח את המכתב. "אני לא יודע אם זה קשור להתנגדות שלי", אומר שוחט. "הוא יושב אתי בוועדת תגמול והוא ידע לגבי ההתנגדות שלי מחודש מרץ. בעיניי זו הצעה מגזימה מאוד בכלל ובתקופה הזאת בפרט".

העסקים עם קרסו נפגעו

ממזרחי טפחות נמסר בתגובה: "המנכ"ל אלי יונס התריע בשנה האחרונה מספר פעמים על הבעייתיות שיוצרת לבנק החברות של שני בייגה שוחט ודב מישור, בדירקטוריון קרסו. העובדה ששניהם חברים בוועדת הביקורת של הבנק - אליה מובאות לאישור עסקאות עם קבוצת קרסו, גרמה לכך שלא ניתן היה לדון בהן וממילא הבנק הפסיד עסקאות לא מעטות עם הקבוצה. חרף הבטחותיהם לפעול לתיקון המצב, שום דבר לא קרה בפועל, וביום שני האחרון שוב נפלה עסקה עם קבוצת קרסו. בעקבותיה שלח המנכ"ל את המכתב".

מה דעתך על מניית מזרחי טפחות:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

במקביל לסערה זו, פורסמו אתמול דו"חות הרבעון השני של בנק המזרחי טפחות, שממשיך להציג תוצאות חזקות בעיקר בזכות שמירה על יכולת צמיחה בהכנסות תוך שמירה קפדנית על רמת ההוצאות. הרווח הנקי ברבעון עמד על 295 מיליון שקל, מעל לתחזיות האנליסטים שצפו לו רווח שנע בין 258 מיליון שקל ל־266 מיליון שקל. הרווח משקף תשואה על ההון של 15.4%.

החוזקה המרכזית של הבנק באה לידי ביטוי בהכנסות הריבית שלו שצמחו ב־11% ל־882 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל וב־15% לעומת הרבעון הקודם. גם ההכנסות מגביית ריבית בגין חובות בעייתיים שבגינם נרשמה בעבר הפרשה, ממשיכה להיות גבוהה, וזאת חרף ההרעה במצב במשק עקב המצב הכלכלי.

הכנסות המימון השוטפות שהסתכמו ב־815 מיליון שקל צמיחה בשיעור של 14% לעומת הרבעון המקביל של 11% לעומת הרבעון הקודם. יחסית לשנים קודמות נרשם הפסד גבוה יחסית של 57 מיליון שקל בגין השקעות בנגזרים, הפסד שהתמתן בגין רווח של 31 בגין מימוש אג"ח, ככל הנראה של מדינת ישראל.

עיקר הגידול בהכנסות המימון מקורו בבנקאות העסקית, שכוללת את הלווים הגדולים במשק בה הסתכמו ההכנסות ב־366 מיליון שקל מתחילת שנה, ב־48% יותר מהתקופה המקבילה. היקף האשראי בבנקאות העסקית צמח אמנם רק ב־15% מתחילת 2012 לרמה של 23.3 מיליארד שקל, כאשר לדברי מאיר סלייטר, אנליסט הבנקים של בית ההשקעות דש, ההסבר לכך טמון בעלייה במרווחי הריבית עקב העלייה בסיכון של אשראים אלו.

היקף האשראי צמח ב־3 מיליארד שקל במהלך הרבעון, מתוכו 73% נבע ממגזר המשכנתאות, שצמח בשיעור של 3.2% ל־2.2 מיליארד שקל. לדברי סלייטר פעילות המשכנתאות של מזרחי ממשיכה לצמוח בקצב גבוה וממשיכה להיות מקור הצמיחה העיקרי של הבנק. סלייטר מעריך, כי נכון למצב הנוכחי, החשיפה הגבוהה לשוק זה אינה מהווה אלמנט סיכון לבנק, אם לשפוט מכך שההפרשה השוטפת להפסדי אשראי בגין אשראי למשכנתאות עמדה על 4 מיליון שקל בלבד מתחילת השנה.

החוזקה של מזרחי טפחות

החוזקה של מזרחי מוצאת את ביטויה גם בשמירה על יעילות תפעולית של 56.1%. לשם השוואה, נכון לשנת 2011 עמד שיעור היעילות התפעולית של לאומי, דיסקונט והבינלאומי על שיעור הגבוה מ־75%.

הלימות הון הליבה של הבנק הסתכמה בסוף הרבעון על 8.03% לעומת 7.94% בסוף הרבעון הקודם. לדברי סלייטר, הבנק בוחר בצמיחה על חשבון שיפור הלימות ההון בקצב מהיר יותר כשלדבריו "אם הבנק היה מוותר על צמיחה, הלימות ההון שלו היתה יכולה להגיע בסוף הרבעון ל־8.25%". סלייטר מציין כי התוצאות של הבנקים המתחרים צפויות להיות טובות אף הן, אך לדבריו קשה להסיק מתוצאות מזרחי על התוצאות של המתחרים.

לדברי אלון גלזר, מנהל מחלקת המחקר של לידר שוקי הון: "כל עוד שוק הדיור לא נופל מזרחי ימשיך להציג תוצאות טובות. נראה שאם היה חשש לנפילות בשוק הדיור, הרי שבחודשיים האחרונים הציבור חזר להסתער על דירות כך שמצבו של מזרחי השתפר. תחילת מגמה שלילית ברורה בשוק הדיור עם זאת, תהיה סיבה טובה להקטין אחזקות במזרחי אולם בינתיים מגמה זו לא קרובה".