בית המשפט דחה התביעה לפסול את אישור תנאי העסקתו של שלמה אייזנברג במלם־תים

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את תביעת מאיר ליפשס, בעל מניות המיעוט בחברת מלם־תים (7.2%), כנגד החברה ובעלת השליטה בה, ערד השקעות, שלפיה על ערד היה להעביר את החלטת ההצבעה שלה באשר לתנאי העסקתו של שלמה אייזנברג כמנהל עסקים ראשי במלם, דרך ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה

השופטת רונן התבקשה להכריע בשאלה הפרשנית – האם קבלת החלטה בחברת ערד ביחס לאופן הצבעתה בחברה־הבת לגבי מינויו של אייזנברג ותנאי ההעסקה שלו, מהווה "עסקה"? האם זו עסקה חריגה? ואם לא, האם נדרש אישור של ההחלטה במנגנון האישור המשולש בערד כ"פעולה מהותית", בהתאם להוראות חוק החברות?

ליפשס טען, באמצעות עורכי דינו, כי כל החלטה המתקבלת בערד ביחס לאחזקתה במלם טעונה אישור לפי חוק החברות מאחר שגיבוש עמדתה של ערד באשר לאופן הצבעתה באסיפה הכללית של מלם, הוא עסקה חריגה של ערד עם בעל השליטה בה, על כל המשתמע מכך. לדברי התובע, ערד אינה מוסמכת להצביע באסיפה הכללית של מלם כל עוד לא קיבלה את כל האישורים הנדרשים לכך על פי דין.

עוד טען ליפשס, כי קיים ניגוד עניינים מובנה בין אייזנברג לבין ערד ביחס לאופן ההצבעה של ערד במלם. לדבריו, לאייזנברג ישנו עניין אישי בהחלטות על מינויו שלו ויש לו גם עניין במינוי דירקטורים מומלצים מטעמו במלם. לטענתו, אייזנברג עושה שימוש בערד לצורך קידום האינטרס האישי שלו. עוד טען ליפשס, כי ההחלטה בערד בשאלה איך תצביע החברה באסיפת מלם היא "עסקה", מאחר שעסקה מוגדרת בין היתר כהחלטה חד־צדדית של חברה בדבר הענקת זכות. לדבריו, מדובר בעסקה חריגה הטעונה, לכן, אישור משולש בחברת ערד. בנוסף, נדרש אישור משולש גם במלם.

ערד ענתה בתגובה, כי בהחלטתה כיצד להצביע כבעל מניות במלם, היא אינה מעניקה זכות אלא מחליטה כיצד להצביע ביחס להחלטה בדבר הענקת זכות על ידי מלם. לדברי ערד, הפרשנות שלפיה הצבעת בעל מניות אינה "עסקה" היא גם הפרשנות המקובלת והנהוגה ועל כן לא נדרש אישור משולש בקשר עם החלטתה באיזה אופן עליה להצביע בערד. עוד טענה ערד כי אין זה סביר כי האחזקה העקיפה של אייזנברג במלם, דרך ערד, תביא להחמרה באישורים הנדרשים.

השופטת רונן ציינה בפסק דינה, כי החלטת ערד לגבי אופן הצבעתה באסיפה הכללית של מלם אינה עסקה מאחר ועסקה מוגדרת בחוק החברות כ"חוזה או התקשרות וכן החלטה חד צדדית של החברה בדבר הענקת זכות או טובת הנאה אחרת". במקרה הנדון, ערד איננה מתקשרת בכל חוזה עם אייזנברג והיא אף אינה מעניקה לו זכות או טובת הנאה אחרת. לדעת השופטת, החלטתה של ערד אף שיש בה כדי להשפיע בעקיפין על זכויות, אינה מהווה עסקה אלא פעולה משפטית.