אללה או אג"ח
הטרנד החדש שכובש את לונדון כבר בן 1,400 שנה: פותחים חשבון בבנק אסלאמי, שמתנהל ומשקיע לפי חוקי והגבלות השריעה. מאז פרשת הליבור והמשבר העולמי, רבים נוהרים לבנקאות השמרנית הזו, שנחשבת לפחות מסוכנת ויותר חברתית
מחוץ למסגד הענק בשכונת וייטצ'אפל שבמזרח לונדון עומדת חבורה של גברים המשוחחים בערבית. לידם, קבוצה של נשים בכיסויי ראש וגוף יוצאות מתפילת הצהריים, כשגם הבנות הקטנות ביותר לבושות חג'אב.
פרט לעלי השלכת, שנופלים מהעצים, והקור הלונדוני המקפיא - התפאורה שמסביב אסלאמית לחלוטין: בחנויות ליד אפשר לקנות בשר חלאל (הכשר מוסלמי) בלבד, וספרי דת מקשטים את חלונות הראווה. מבלי להיכנס לוויכוח על עתידו ומעמדו של האסלאם באירופה, כדאי להביט גם אל מעבר לכביש. שם, מול המסגד הגדול, נמצא אחד מסניפי הבנק האסלאמי של בריטניה (IBB), הבנק הראשון בעולם המערבי שהחל לנהל את כל כספיו וכספי לקוחותיו לפי החוקים של השריעה.
בדומה להלכה היהודית, השריעה היא החוק המסדיר את חייהם של המוסלמים במגוון תחומים. ציות לשריעה הוא אתגר לא פשוט עבור בנקים מערביים, שכן החוק האסלאמי אוסר על עשיית כסף מכסף. במילים אחרות, אדם אינו יכול להלוות כסף ולצפות להרוויח מכך ישירות, ובנק שמציית לשריעה אינו יכול לגבות מהלקוח ריבית או לחייב אותו באחת. בנוסף על כך, השקעה בחברות הקשורות באלכוהול, הימורים, חזיר, טבק, נשק ופורנוגרפיה אסורה על פי חוקי האסלאם. לפיכך, המודל העסקי של בנקים אסלאמיים שונה לחלוטין מהמודל העסקי של בנקים "רגילים" - אף על פי שלרוב הם מספקים בדיוק את אותם שירותים, רק בדרכם.
IBB הוקם בשנת 2004 ואף על פי שהוא חדש יחסית, הוא זוכה להצלחה מפתיעה - גם בקרב לא מוסלמים. לפי הודעה של הבנק, מאז התפוצצה פרשת ברקליס (שבה נמצא כי עובדי ברקליס לא אמרו אמת ובכך השפיעו על ריבית הליבור, כלי חשוב בעולם הבנקאות), חל זינוק של פי עשרה במספר הבקשות לפתיחת חשבונות חיסכון ב־IBB. על פי הערכת הבנק, 55% מהחשבונות הללו נפתחו על ידי לקוחות שאינם מוסלמים כלל.
הסיבה לקפיצה בפופולריות של בנקאות אסאלמית בבריטניה נעוצה בדרך שבה היא עובדת. "אנחנו בנק צנוע ופשוט", מסביר לי הפקיד כאשר אני מגיע להתעניין בפתיחת חשבון. הסניף בשכונת וייטצ'אפל מרוהט בסגפנות ומלא בחוברות המסבירות על בנקאות אסלאמית ועל החשבונות השונים שאפשר לפתוח בבנק. "עם הכסף של החוסכים שלנו אנחנו רוכשים נדל"ן למגורים, והתשואה על הנדל"ן מתחלקת ביננו לבין החוסך".
הנדל"ן שהבנק מחזיק הוא למעשה של נוטלי "משכנתאות". כיוון שהשריעה אוסרת על גביית ריבית, הבנק רוכש את הדירה עבור הלקוח, והלקוח משלם לבנק דמי שכירות שמתחלקים לשניים: החלק הראשון הוא עבור הזכות לגור בנכס, והחלק השני הוא עבור רכישת הנכס בהדרגה מהבנק. בכל חודש מעביר הבנק חלק מהבעלות על הנכס ללקוח, עד שהנכס כולו עובר לרשותו. רכישת הדירה מתבצעת למעשה פעמיים: המוכר המקורי מוכר את הנכס לבנק, והבנק מוכר את הנכס לקונה. ההסדר הזה מכונה "תוכנית לרכישת בית", ועלותו דומה לעלות משכנתא, שכן הבנק מרוויח מדמי השכירות.
"הרבה ממשכנתאות השריעה נלקחות על ידי אנשים שאינם מוסלמים", מסביר פרופ' וואליד חג'אזי מבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת טורונטו בקנדה. "היתרון המרכזי של ה'תוכניות לרכישת בית' הוא הגמישות. הלקוח יכול לרכוש את החלק של הבנק בכל זמן, או למכור את הדירה ללא כל ענישה. אתה יכול ללכת לבנק ולקחת משכנתא בלי לדעת בכלל שהיא מתאימה לחוקי השריעה. כאן בקנדה יש חברות שמוכרות מוצרים פיננסיים המתאימים לשריעה. למוסלמים הם מוכרים את זה כמוצרי שריעה, אבל ללא־מוסלמים הם מוכרים את זה כ'השקעות אתיות', או 'השקעות אלטרנטיביות'".
ואכן, אחת הסיבות שתחום הבנקאות האסלאמית תפס תאוצה הוא קמפיין "העבירו את הכסף שלכם" (Move Your Money), המעודד אנשים להעביר את חסכונותיהם מהבנקים הגדולים, שהיו אחראים למשבר הכלכלי, למוסדות פיננסיים אתיים יותר. לפי יוזמי הקמפיין, יותר מחצי מיליון בני אדם העבירו בגללו עד היום את כספם, בין היתר לבנקים אסלאמיים. החסרון העיקרי באלה, לפחות מבחינת אנשי "העבירו את הכסף שלכם", הוא שהשקעות אסלאמיות אינן מתחשבות באיכות הסביבה. השקעה בחברות נפט, למשל, מותרת.
במקביל, גם גורדון בראון יכול להיחשב לאחד מאבות הבנקאות האסלאמית בבריטניה. מי שהיה ראש הממשלה ושר האוצר שינה לפני כמעט עשור את תקנות המס של הוד מלכותה, כך שימנעו תשלום מס בולים (מס שמשלמים בעת חתימה על חוזים ובעת לקיחת משכנתא) כפול בעת שימוש במשכנתאות אסלאמיות. לדברי פרופ' חג'אזי, מדינות כמו בריטניה, אוסטרליה וארצות הברית ידעו לבצע את שינויי החקיקה המתאימים על מנת למשוך השקעות מסוג זה. "למדינות המפרץ והמזרח התיכון יש עודפי נזילות של טריליון דולר", הוא מציין, "קנדה, לדוגמה, זקוקה למשקיעים זרים, וכדי שהיא תהיה אטרקטיבית היא צריכה לאפשר לכסף להיות מושקע בדרך שמתאימה לשריעה".
"זה לא דת, זה ביזנס"
כיום, יותר מ־20 בנקים בבריטניה, בהם גם הגדולים ביותר במדינה, מוכרים מוצרים פיננסים התואמים את השריעה, ומספר חשבונות הבנק האסלאמיים בבריטניה מוערך בכ־250 אלף. מתוכם, כ־10,000 שייכים לבריטים חילונים. על פי הערכות, היקף הנכסים הפיננסיים המנוהלים כיום על פי החוק האסלאמי נע בין 1 ל־1.6 טריליון דולר. TheCityUK, ארגון יחסי הציבור של הסיטי של לונדון, מעריך כי בחמש השנים האחרונות גדל היקף הנכסים המושקעים לפי חוקי השריעה ב־150%. כרגע, היקף הנכסים הללו מהווה 1% בלבד מהשוק הפיננסי העולמי, אולם לפי פרופ' חג'אזי, מדובר באחד התחומים בעלי הצמיחה המהירה ביותר בעולם.
"זה לא עניין של דת, זה עניין של ביזנס", הוא אומר ל"כלכליסט", "הצמיחה בתעשייה הזאת בכל העולם מראה לנו כמה אנשים מודאגים מהסיכונים שנלקחים בבנקאות הרגילה, סיכונים שבבנקאות אסלאמית לא מתאפשרים בגלל חוקי השריעה. עובדה שבזמן המשבר הפיננסי מצבם של בנקים איסלאמים היה הרבה יותר טוב מבנקים רגילים. בבסיס השריעה עומדים עקרונות שמרניים, כך שבאופן כללי הם הסתכנו פחות.
"ההבדל המהותי בין בנק אסלאמי לבנק רגיל הוא שאם אתה לווה מברקליס או מ־UBS לא מעניין את הבנק אם אתה עושה כסף או לא. אתה צריך לשלם את הקרן ואת הריבית, וזה סוף הסיפור. בבנקאות אסלאמית לבנק צריך להיות אינטרס מתמשך במיזם. אם אני הולך לבנק אסלאמי ללוות כסף הבנק צריך להאמין בהשקעה, כיוון שאנחנו נכנסים לשותפות".
ראוי לציין שלמרות רמת הסיכונים הנמוכה, בשנת 2010 נזקק IBB לחילוץ של משקיעים מקטאר, בעקבות הפסדים שנגרמו מהמשבר בשוק הנדל"ן.
גם שוק איגרות החוב האסלאמיות, שנקראות סוקוק, נהנה מפריחה בשנים האחרונות. הסוקוק מגובות בנכסים אמיתיים, כך שכל איגרת קשורה ישירות לנכס ריאלי - בין אם זה כביש, גשר או פרויקט כלשהו. במובן מסוים, סוקוק דומה יותר למניות מאשר לאיגרות חוב, כיוון שרוכש הנייר הופך לשותף של המנפיק במיזם ואינו רק מלווה לו כסף - הוא נהנה מהעלייה בשווי הנכס או מהכנסותיו. לפי נתונים של פירמת רואי החשבון ארסנט אנד יאנג, הביקוש העולמי לסוקוק צפוי לשלש את עצמו בשנים הקרובות, מ־300 מיליארד דולר כיום ל־900 מיליארד דולר בשנת 2017.
טכנולוגיה, בריאות, נפט וגז
את המשקיעים האסלאמיים מלווים גם המדדים של דאו ג'ונס ו־S&P. שתי החברות הללו, שהתמזגו בקיץ, מעסיקות ועדות של חכמי שריעה, הבודקות את הנתונים הפיננסיים ותחומי העיסוק של חברות שונות ויוצרות מדדים שלמים המורכבים מחברות המצייתות לחוקי האסלאם - אפילו אם לחברה עצמה אין כוונה כזו. "פנו אלינו משקיעים רבים מהמזרח התיכון ואמרו שהם צריכים מדד", מספר טאריק אל־ריפאי, מנהל תחום המדדים האסלאמיים ב־S&P דאו ג'ונס. "היתה להם נזילות גדולה, אבל לא היו להם הזדמנויות בבית. הם רצו להשקיע עוד, אבל לעשות זאת על פי חוקי האמונה האסלאמית". אל־ריפאי, כוויתי שעובד כיום בדובאי, עוסק בתחום הפיננסים האסלאמי ב־15 השנה האחרונות, בין היתר בבנקים ובקרנות השקעה פרטיות בבריטניה ובארצות הברית.
חוקי השריעה קיימים שנים רבות, ורק עכשיו אפשר לראות צמיחה בתעשייה הזאת. מה הסיבה לכך?
"איני יודע מה בדיוק הסיבה, אבל מה שנתן לתחום זריקת מרץ הוא העושר ההולך וגדל במזרח התיכון. אנשים הבינו יום אחד ש'רגע, אני לא יכול להשקיע בבתי קזינו, אני לא יכול לקנות מבשלת בירה, אני לא יכול להשקיע בבנקים ובכל דבר אחר שקשור בריבית. אני צריך כל הזמן לחזור ולבדוק במה אני יכול ולא יכול להשקיע'. אנשים השקיעו ככה כמה שנים ללא מדדים ראוים, עד שהחלה ההתעוררות".
דאו ג'ונס השיקה את המדדים האסלאמיים שלה בשנת 1999, ו־S&P עשתה זאת ב־2006. אחת החברות בעלות המשקל הגבוה ביותר במדדים היא אפל. כוכבות נוספות הן חברת הכרייה BHP ביליטון, ענקית הכימיקלים BASF, מיקרוסופט, אקסון מובייל, שברון, גוגל, פייזר, פרוקטר אנד גמבל וקוקה קולה. "אפל היא בהחלט פייבוריטית", אומר אל־ריפאי, "כשאנחנו מסננים את המניות אנחנו לא יכולים להכניס תעשיות 'חראם' ("לא כשר" - י"ב). אנחנו מורידים גם חברות עם יחס מינוף גבוה, או חברות בעלות שיעור רווח גבוה מריבית, כך שמסירים את כל הבנקים וחברות הביטוח אלא אם הם אסלאמיים. התוצאה היא מדד עם משקל יתר לחברות טכנולוגיה, בריאות, נפט וגז. לעומת זאת, הסקטור הפיננסי כמעט לא נמצא במדדים האסלאמיים".
האם אתה חושב שזו השקעה ראויה גם למי שאינו מוסלמי?
"בארצות הברית יש חמש או שש קרנות אסלאמיות, ורוב המשקיעים שלהם הם לא מוסלמים בכלל. הם פשוט אנשים שלא אוהבים להשקיע בתעשיות 'חראם' ואוהבים את העובדה שאין במדדים חברות פיננסיות. המשקיעים אוהבים את הפילוסופיה שמאחורי הקרנות האסלאמיות, יש לא מעט ארגונים דתיים שתומכים בהשקפת העולם של האסלאם ומתנגדים לתעשיות ה'חראם'".
גמישותם של פוסקי השריעה
הצמיחה בתחום הבנקאות האסלאמית גורמת ליותר ויותר סטודנטים להתדפק על דלתו של פרופ' חג'אזי וללמוד בתוכנית ה־MBA של אוניברסיטת טורונטו, שנחשבת לאחת האוניברסיטאות הטובות בעולם. האוניברסיטה מציעה, בנוסף להכשרה הרגילה, גם קורס בבנקאות אסלאמית. פרופ' חג'אזי מספר שיש לו בקורס סטודנטים יהודים, מוסלמים וגם הרבה סטודנטים נוצרים.
בין היתר, הם לומדים בקורס שאין דבר כזה בנקאות אסלאמית אחת. למעשה, כמו בכל דת, השריעה נתונה לפרשנות, ובעוד במדינות המפרץ הפרסי הבנקאות האסלאמית היא שמרנית, באסיה היא גמישה יותר. "כל עוד פוסק השריעה שאתה מאמין בו אומר לך שההשקעה מתאימה, אין שום גוף עליון שיכול לבוא ולהגיד שזה לא בסדר. אין שום גוף בינלאומי שירדוף אחריך ויגיד: 'זה לא תואם את חוקי השריעה'. זה בינך לבין אלוהים. וכאן נמצא הוויכוח הגדול, כיוון שהשריעה היא בעיני המתבונן", אומר חג'אזי.
למעשה, אפשר לומר שבעולם הציני שבו אנחנו חיים היום, שריעה היא כמעט מותג, בזכות הגמישות שמגלים חלק מפוסקי השריעה. "בארצות הברית", מסביר פרופ' חג'אזי, "חכמי השריעה אמרו שיחס החוב להון עצמי לא יכול להיות יותר מ־30%. דבר נוסף הוא שמותר ששיעור מסוים מהעסק יהיה 'חראם', 5% או פחות. אם, לדוגמה, יש לי מלון, אני יכול למכור בו קצת חזיר וקצת אלכוהול והוא עדיין יתאים לחוקי השריעה.
ד"ר חוסיין עבדו מאוניברסיטת סלפורד שליד מנצ'סטר מאמין שהמחסור באמות מידה ברורות בתחום הוא מסוכן. "בפועל, אי אפשר למצוא בנק אסאלמי טהור באירופה. כולם קוראים לעצמם אסלאמיים אבל לדעתי הם לא, כיוון שבסוף היום הנכסים שלהם מעורבים והם משתמשים בריבית הליבור, ובאסלאם אסור להשתמש בריבית. במדינות המפרץ ובמלזיה תוכל למצוא בנקים אסלאמיים טהורים שאינם מעורבים בבנקאות קונבנציונלית, ולכן הם בטוחים מפני כל סיכוני המערכת הזו".
אז אף על פי ש־IBB טוען שהוא מציית לחוקי השריעה, הוא למעשה לא עושה זאת?
"לדעתי לא, כיוון שמיהו הרגולטור של הבנק הזה? רשות השירותים הפיננסיים (FSA), ועד לרגע הזה אין לרשות השירותים הפיננסיים תוכניות ספציפיות לגבי ציות לחוקי השריעה. למעשה הוא כפוף לאותו תהליך רגולטורי שלו כפופים בנקים רגילים, ובמסגרת התהליך הזה הם משתמשים בריבית. בסופו של דבר הם עדיין תחת המטרייה של המערכת הקונבנציונלית, וזה הופך אותם לבנקים שאינם לגמרי אסאלמיים. מה שאנחנו צריכים הוא של־FSA יהיה מדור נפרד לבנקים אסלאמיים שיחיל עליהם כללים אחרים, המתאימים לחוקי השריעה. זה יהיה נהדר. למיטב ידיעתי, יש תוכניות כאלה ואולי הן יצאו אל הפועל. אם תהיה מערכת בנקאות אסלאמית אמיתית לעולם לא יהיה משבר אשראי, לעולם. אני מוכן להתחייב לכך".
האם הבנקים האסלאמיים סומכים יותר מדי על סקטורים מסוימים, כמו נדל"ן? זה לא מסוכן?
"אף אחד לא יכול להימנע מסיכון בכלל, אבל לאיזו מידה של סיכון אתה יכול להסכים? כשאתה מבקש הלוואה מבנק אסלאמי הוא יערוך בדיקה הרבה יותר מקיפה, גם של הפרויקט וגם שלך כלקוח. הוא חייב לוודא שללקוח יש מספיק ניסיון, שהוא יכול להרוויח כסף. הבנק לא עובד בשביל עצמו בלבד. הוא עובד בשביל כל הקהילה, עבור כל הכלכלה".
אוניברסיטת סלפורד מציעה היום תואר שני בבנקאות אסלאמית, המשלב גם לימודי בנקאות קונבנציונלית. אחת הסטודנטיות הראשונות שלו לתואר הזה, מספר ד"ר עבדו, היתה נוצרייה מקפריסין. "הייתי באמת סקרן מה הוביל אותה להחליט ללמוד את זה. היא סיפרה לי שאבא שלה הוא בנקאי במשך 30 שנה והוא אמר לה 'אם את רוצה שיהיה לך יתרון, את חייבת ללמוד בנקאות אסלאמית'. היא סיימה את הלימודים והיא עובדת עכשיו באיחוד האמירויות".
בסוף השיחה בינינו אני מספר לד"ר עבדו, שהוא מצרי במקור, שלצורך הכנת הכתבה ניסיתי לשוחח עם דמויות רבות בענף, בחברות קטנות וגדולות. כמעט כולם היו שמחים מאוד לדבר, עד ששמעו שהיא תתפרסם בעיתון ישראלי. באותו רגע, הם מצאו מגוון של סיבות יצירתיות לסיים את השיחה. ביזנס זה ביזנס.
"אני מאמין שאנחנו עובדים באותה הקבוצה", ענה ד"ר עבדו, "זה לא משנה מוסלמים, נוצרים, או אפילו יהודים, אנחנו רוצים להעביר מסר לציבור שיש מוצר חדש שנקרא בנקאות אסלאמית. אלו היתרונות שלו ואלו החסרונות שלו, ובסוף היום זו החלטה שלך אם מתאים לך להשתמש בו או לא".