אז מה חדש? להשקיע בחברות פורצות דרך

כיוון שכך, חדשנות היא גם ערך חשוב שמשקיע צריך לשקלל בעת שהוא בוחר באיזו חברה להשקיע ובאיזו לא. הרבה פעמים אנו נדרשים לבחור אם להשקיע בחברה ששולטת בשוק, או בחברה קטנה יותר אבל חדשנית ויצירתית יותר. באיזו מהן כדאי יותר להשקיע? מחקר חדש שיזם המגזין "פורבס" מציע אינדיקציות מובהקות לתשובה: על פי המחקר, חברות חדשניות צומחות בקצב מהיר יותר מחברות שאינן חדשניות, ולפיכך החברות החדשניות מציעות הזדמנות טובה יותר להשקעה. המתודולוגיה של "פורבס" לקחה את תזרים המזומנים הנוכחי והחזוי מהעסקים הקיימים של החברה, וכך קבעה את השווי של החברה הנידונה: אם שווי השוק האמיתי של החברה גבוה מהשווי של פעילותה העתידית והנוכחית, המשמעות היא שהחברה נסחרת בפרמיה המבוססת על ערכי החדשנות של החברה.

הבעיה העיקרית היא לזהות את החברות החדשניות: להפריד בין חברות שהיו חדשניות בעבר אך אינן חדשניות עוד, לבין חברות שמצליחות לקיים תרבות של חדשנות שתניב רווחים בעתיד. "כלכליסט" בחר מתוך הרשימה של "פורבס" עשר חברות חדשניות, שעשויות להניב למשקיעים תשואה גבוהה בשנים הקרובות. הרשימה לפניכם.

חקלאות והדברה: מונסנטו (סימול MON בבורסת ניו יורק)

מאכילים את העולם

מונסנטו (Monsanto) היא אחת מחברות הזרעים וקוטלי העשבים הגדולות בעולם. ההמצאה המשמעותית של החברה היא השילוב בין קוטל העשבים גלייפוסֵט (Glyphosate), הנמכר ביותר בארצות הברית, לבין זרעים שהונדסו גנטית כך שהם עמידים לתכשיר; באופן זה, החקלאים יכולים להשתמש בתכשיר מבלי לחשוש שהוא יפגע בגידולים שלהם.

מונסנטו פרסמה לאחרונה את תוצאות הרבעון הרביעי של 2012, שהציג צמיחה של 14% בהכנסות, ל־13.5 מיליארד דולר; הרווח הנקי צמח במקביל ב־27% ל־2 מיליארד דולר. שווי השוק של החברה עומד היום על 47.1 מיליארד דולר.

זרעים מבית הייצור של מונסנטו צילום: בלומברג

אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של מונסנטו הוא זרעי התירס: על פי הערכות, שטחי גידול התירס בארצות הברית צפויים לגדול בכ־2013 בכ־37%, מכ־109 מיליון דונם לכ־150 מיליון. זה נתון מעודד מאוד למונסנטו, שכ־40% מהכנסותיה מקורן בזרעי תירס. גם שטחי פולי הסויה, שמייצגים עוד חלק נכבד מהכנסות החברה, צפויים לגדול ב־25% ב־2013, מכ־130 מיליון דונם לכ־162 מיליון. נקודה נוספת שמחזקת את מונסנטו היא מחיר הגלייפוסֵט, שעמד השנה על 2.85 דולר לליטר בממוצע, וב־2013 צפוי להאמיר עד 3.96 לליטר על רקע הדרישה הגוברת לקוטל העשבים.

למעשה, השקעה במונסנטו היא השקעה בתעשיית המזון העולמית, שמתבססת על הצמיחה במספר בני האדם בעולם: ככל שמספר האנשים גדל יש צורך בהפקת מזון יעילה יותר, ומאחר שהזרעים של מונסנטו יעילים יותר מאשר זרעים שלא שופרו גנטית, הסבירות שהשימוש בהם יגבר גבוהה.

עם זאת, צריך לזכור שמונסנטו היא גם חברה שנויה מאוד במחלוקת, על רקע מדיניות אגרוף הברזל שהיא נוקטת בשמירה על הפטנטים שלה. אם במקרה זרעים של יבולי החברה עפים ברוח מחווה שבה יש גידולים, ומצמיחים גידולים בחווה לידה, מונסנטו יכולה לתבוע את החוואי השכן; היא כבר עשתה זאת בעבר ואילצה חוואים לשלם לה עשרות מיליוני דולרים. בנוסף מונסנטו שולטת ב־90% משוק הזרעים המהונדסים גנטית בארצות הברית, כאשר כ־70% מהזרעים במדינה הם זרעים מהונדסים גנטית, כך שהרגולציה האמריקאית עשויה להתערב בשלב מסוים כנגדה על רקע שליטתה בשוק המזון האמריקאי.

סיכוי: הדרישה הגוברת של מזון בעולם על רקע הצמיחה באוכלוסייה העולמית.

סיכון: חשש כי הרגולציה האמריקאית תפעל נגד החברה על רקע שליטתה בתחום המזון

מזון וחומרי ניקוי: רקיט בנקיזר (סימול RB בבורסת לונדון)

מחליפים נוסחה כל שמונה שעות

רקיט בנקיזר הבריטית היא אחת מחברות הקמעונות הגדולות בעולם, וחברת מוצרי הניקיון הגדולה בעולם, עם רשימה ארוכה של מותגי־על כמו דורקס (שאותה רכשה רקיט לפני שנתיים תמורת 3.9 מיליארד דולר), פיניש, קליה, ואפילו תרופות כמו נורופן. מה שמרשים יותר הוא החדשנות שבה רקיט מקפידה להתייחס לפורטפוליו המותגים הזה: בממוצע היא משנה נוסחה באחד ממוצריה כל שמונה שעות!

9.3% קצב הצמיחה השנתי של הרטבים החריפים האמריקאי

המאמץ הקבוע הזה לחדש ולשנות נושא פרי: בכל שנה מוכרת החברה יותר מ־20 מיליון מוצרים ברחבי העולם. את המחצית הראשונה של 2012 היא סיימה עם הכנסות של 7.4 מיליארד דולר (לעומת 7.5 מיליארד דולר ברבעון המקביל), ועם רווח נקי של 1.2 מיליארד דולר (ללא שינוי מהרבעון המקביל). שווי השוק של החברה עומד על 27.4 מיליארד דולר.

חלק נכבד מהצמיחה העתידית של רקיט בנקיזר מבוסס דווקא על תחום המזון, שבו היא מייצרת בעיקר רטבים חריפים. שני המותגים הבולטים שלה הם פרנצ'ס, השולט בכ־30% משוק החרדל האמריקאי, ופרנק'ס רד הוט, השולט בשוק הרטבים לכנפי עוף בארצות הברית. שני עוגנים אלה מציבים אותה בעמדה חזקה בשוק הרטבים החריפים בארצות הברית, שצומח בקצב מצוין של 9.3% בשנה, הודות לצמיחה המהירה במספר המהגרים ממקסיקו, ושמכירותיו ב־2013 צפויות לעמוד על 1.3 מיליארד דולר.

רקיט בנקיזר עושה מאמצים רבים לשיפור תדמיתה בהקשרים הירוקים: ב־2007 החליטה החברה להקטין את רמות פליטת החנקן שלה ב־20% עד 2020, ועד כה היא כבר הגיע לצמצום של 11%; כחלק מהיוזמה, כמות הפלסטיק באריזות מוצריה תוקטן בכ־70%. במקביל, החברה תורמת גם לקרנות סיוע לילדים במצוקה, כמו גם לפרויקטים לנטיעת יערות בדרום אמריקה.

סיכוי: תחום מוצרי הניקוי והמזון צפוי להמשיך ולגדול משמעותית בשנים הקרובות.

סיכון: חלק גדול מהכנסות החברה מגיע מאירופה - והיבשת מצויה בהאטה.

שירותים מקוונים: טנסנט הולדינגס (נסחרת מעבר לדלפק בסימול TCEHY)

מצ'וטטים עם חצי מיליארד איש

עם שווי שוק של 67 מיליארד דולר, טנסנט (Tencent) היא חברת האינטרנט הגדולה ביותר בסין והשלישית בגודלה בעולם אחרי גוגל ואמזון. למעשה מדובר בענקית אינטרנט רבת־זרועות המציעה רשת חברתית, משחקים מקוונים, פורטל חדשות, שירותי פרסום ברשת, אתר קניות גדול, פלטפורמת בלוגים שמשרתת כמעט חצי מיליארד איש ושירותי ערך מוסף לסלולר. כל אלה נתמכים בנכס הגדול ביותר של החברה: QQ, שירות המסרים המיידיים הגדול בעולם, עם 650 מיליון משתמשים רשומים - רובם המוחץ סינים.

1.1 מיליארד דולר הרווח הנקי של טנסנט במחצית הראשונה של השנה צילום: בלומברג

בניגוד לחברות סיניות אחרות, שעדיין מחפשות מודל הכנסות יעיל, טנסנט היא חברת האינטרנט הרווחית ביותר בסין. בין מוקדי הרווח העיקריים של החברה נמצא מטבע וירטואלי הנקרא קיו־קוינז, שאיתו ניתן לרכוש מוצרים וירטואליים במשחקי הרשת. את המחצית הראשונה של 2012 סיימה החברה עם הכנסות של 3.2 מיליארד דולר, עלייה של 54.3% לעומת התקופה המקבילה ב־2011. הרווח הנקי הסתכם ב־1.1 מיליארד דולר, עלייה של 26.9% לעומת התקופה המקבילה ב־2011.

האתגר העיקרי שעומד בפני החברה הוא לייצר את אותה כמות הכנסות בפלטפורמה הסלולרית, בדומה לנעשה בפייסבוק. אתגר נוסף הוא מציאת שווקים חדשים: בשוק הסיני, טנסטנט מיצתה כמעט כל סגמנט שבו היא פועלת, ויכולתה להמשיך להביא משתמשים חדשים מוגבלת. במקביל, הצמיחה הכלכלית בשוק הסיני מאטה, כך שיש חשש לכך שגם ההכנסות פר משתמש עלולות לרדת.

סיכוי: חברת האינטרנט הגדולה בסין עם פריסה רחבה במגוון תחומים, כגון משחקים, רשתות חברתיות ופרסום

סיכון: הכלכלה הסינית מאטה, והפריסה הרחבה של החברה בסין עשויה לפגוע בצמיחה העתידית של טנסנט

קונסולות משחקים: נינטנדו (נסחרת מעבר לדלפק בסימול NTDOY)

משנים את חוקי המשחק, בפעם השנייה

לפני שש שנים היממה נינטנדו את עולם המשחקים העולמי עם המצאת קונסולת ה־Wii. בניגוד לקונסולות המתחרות של סוני (פלייסטיישן) ומיקרוסופט (Xbox), ה־Wii לא התאפיינה בגרפיקה מרשימה במיוחד או ביכולות עיבוד חזקות. ההברקה שלה היתה בקר משחקים שהמשתמש החזיק בידו, ובאמצעותו הפעיל את המשחק ללא כבל, ובאמצעות תנועות; במשחקי טניס, למשל, היה אפשר להניע את הבקר כפי שמניעים מחבט אמיתי, ולא באמצעות הזזת כפתור כבעבר.

מאז כבר הדביקו סוני ומיקרוסופט את הפער בתחום המשחקיות והפיזיות, אבל ב־18 בנובמבר ניסתה נינטנדו לשוב ולשנות את חוקי המשחק באמצעות הקונסולה החדשה Wii U. לצד הבקר התנועתי של ה־Wii מהדור הראשון, נינטנדו הוסיפה בקר שהוא הכלאה בין קונסולה ידנית ובין מחשב טאבלט (ראו כאן: is.gd/thewiiu). הבקר הזה מאפשר גמישות מוגברת במשחק והעשרת החוויה המשחקית בזוויות חדשות: כך, למשל, אפשר לשחק גולף, כאשר על המסך הגדול רואים את מגרש הגולף, ואת הבקר הקטן מניחים על הרצפה כך שיציג את הכדור. אפשרות אחרת היא "לקחת את המשחק": אם התחלתם לשחק מול הטלוויזיה, תוכלו להעביר את המשחק לבקר החדש ולקחת אותו איתכם.

353 ההפסד הנקי של נינטנדו במחצית הראשונה של 2012 צילום: איי פי

את מחצית השנה הראשונה של השנה סיימה נינטנדו עם הכנסות של 2.5 מיליארד דולר, לעומת 2.7 מיליארד דולר במחצית השנה המקבילה. ההפסד הנקי הסתכם ב־353 מיליון דולר, לעומת הפסד נקי של 884 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2011. הירידה בהכנסות נובעת מהתיישנות ה־Wii מהדור הראשון, וצניחה במספר הרוכשים של הקונסולה. המגמה הזאת צפויה להתהפך עם השקתה של ה־Wii U. שווי השוק של החברה עומד על 17.7 מיליארד דולר.

סיכוי: אחת מחברות המשחקים הגדולות בעולם, שהשיקה זה עתה קונסולה חדשה ומתקדמת.

סיכון: חשש שהקונסולה החדשה תצליח פחות מהמקווה, בעיקר על רקע האטה כלכלית וצניחת הביקוש למוצרי מותרות.

אופטיקה: אסילור (סימול EI בבורסת פריז)

מתמקדים במו"פ

אסילור (Essilor) הצרפתית היתה שם אנונימי עבור הישראלי הממוצע עד לפני שנתיים, אז רכשה 50% ממניות שמיר אופטיקה הישראלית תמורת 130 מיליון דולר. אסילור עצמה היא החברה המובילה בעולם במוצרים אופטיים לראייה: היא מפתחת, מייצרת, מבצעת מחקרים ומשווקת בכל העולם מגוון רחב של עדשות לשיפור ולשימור הראייה, תחת שורה של מותגים מובילים כמו וארילוקס, קריזאל, דפיניטי ואקספיריו. החברה מעסיקה כמעט 50 אלף עובדים במאה מדינות, מהם כ־550 מדענים וחוקרים. בכלל, המחויבות של אסילור למחקר ופיתוח היא מרשימה: תקציב המו"פ השנתי שלה עומד על כ־150 מיליון יורו בשנה בשני ענפים עיקריים: הראשון הוא פיזיקלי, ובו החברה מנסה למצוא דרכים לשפר את העדשות; השני הוא כימי, ובו מנסים המדענים לשפר את נוזלי העדשות ולאפשר למשתמשים להשאיר את העדשות בעיניהם לאורך זמן ארוך יותר.

10 מיליון יורו, תקציב המו"פ השנתי של אסילור צילום: שאטרסטוק

את תשעת החודשים הראשונים של 2012 סיימה אסילור עם הכנסות של 3.8 מיליארד יורו, עלייה של כ־16% לעומת התקופה המקבילה ב־2011. שווי השוק של החברה עומד כיום על 14.7 מיליארד דולר. את הצמיחה העתידית שלה היא בונה על בסיס שווקים מתפתחים, בעיקר בהודו ובדרום אמריקה. מסיבה זו היא רכשה במחצית השנייה של 2012 שש מפיצות מקומיות בשווקים אלה, ובהן אופטיוויז'ן הארגנטינאית, ריקואלו הברזילאית, אופק הטורקית ובלסטר אופטיקל האמריקאית. נוסף על כך היא מקיימת שיתוף פעולה עם ניקון בייצור עדשות לצילום, ורכשה גם את המפיץ המרוקאי של עדשות ניקון וקודאק.

החשש המרכזי לעתידה של אסילור נובע מתנאי מאקרו שעשויים לגרום לצרכנים לרכוש פחות עדשות מגע ומשקפי שמש. נוסף על כך, התחרות מצד יצרני עדשות מגע זולות מאסיה עשויה לפגוע בחברה משמעותית, על רקע העובדה כי חלק נכבד מהכנסותיה נובע מיבשת זו. בתשעת החודשים הראשונים של השנה כחמישית מהכנסותיה של החברה הגיעו ממדינות מתפתחות, שבהן התחרות מצד יצרנים זולים גבוהה במיוחד. לבסוף, הרכישות הרבות אילצו את החברה לבצע צעדי התייעלות רבים, מה שפוגע ברווחיותה לפחות לטווח הקצר, עד שיושלם הארגון מחדש.

סיכוי: ענקית עדשות עולמית שמשקיעה בצמיחה במדינות מתפתחות.

סיכון: חשש מיצרניות זולות באסיה, ומכך שהירידה בצמיחה העולמית תפגע בהכנסות החברה.

משחקי מחשב: אקטיוויז'ן בליזארד (סימול ATVI בנאסד"ק)

משחקים נגד הזמן

אקטיוויז'ן היא חברת משחקי המחשב העצמאית הוותיקה בעולם: החברה הוקמה ב־1979, והמשחקים הראשונים שלה נועדו לקונסולת אטארי 2600, הזכורה לזקני הגיימרים. ב־2007 היא נרכשה על ידי תאגיד ויוונדי, ושמה שונה לאקטיוויז'ן בליזארד. בין המותגים הבולטים של החברה כיום נמצאים סדרות המשחקים "גיטאר הירו" ו"קול אוף דיוטי". החברה נסחרת לפי שווי של 12.3 מיליארד דולר. את הרבעון השני של השנה היא סיימה עם הכנסות של 1.08 מיליארד דולר, לעומת 1.15 מיליארד דולר ברבעון המקביל. הרווח הנקי הסתכם ב־224 מיליון דולר, לעומת 118 מיליון דולר ברבעון המקביל.

4.3 מיליארד דולר תחזית ההכנסות של אקטיוויז'ן בליזארד ל-2012

את עיקר יהבה תולה כעת אקטיוויז'ן במותג "קול אוף דיוטי": החברה פיתחה אתר אינטרנט שבו יוכלו השחקנים לשחק בחינם, כאשר את ההכנסות תייצר אקטיוויז'ן ממכירת כלי נשק בתוך המשחק. החברה חתמה לאחרונה על שיתוף פעולה עם טנסנט הסינית (שמופיעה גם היא ברשימה זו), שבמסגרתו קיבלה טנסנט בלעדיות בסין על המשחק המקוון ב"קול אוף דיוטי", ושתי החברות יחלקו ביניהן את ההכנסות הצפויות מהרכישות. ברבעון הקרוב צפויה אקטיוויז'ן לפרסם גם משחק חדש מסדרת הרובוטריקים למחשבים ולקונסולות Xbox ופלייסטיישן, מה שצפוי לדחוף את הכנסותיה.

כתוצאה מהתוצאות הטובות מהצפוי ברבעון השני העלתה החברה את תחזיותיה ל־2012, וכעת היא צופה הכנסות של 4.3 מיליארד דולר (התחזית הקודמת דיברה על 4.2 מיליארד דולר). עם זאת, הסכנות המרחפות מעל ראשה אינן מעטות, שכן בתקופות של האטה מכירות משחקי המחשב נוטות לדעוך. עניין נוסף הוא שיתוף הפעולה האסטרטגי עם מייקרוסופט בנוגע לפיתוח משחקים ל־Xbox360; עד כה, ההכנסות ממכירת משחקים לקונסולה זו היו יותר מ־20% מהכנסות החברה, אבל השקת קונסולות חדשות (כמו ה־Wii U החדשה של נינטנדו שהצגנו פה) עלולות לפגוע משמעותית במכירת משחקים ל־Xbox360.

סיכוי: הזדמנות לצמיחה גבוהה בהכנסות, על רקע החדירה המתקרבת לסין.

סיכון: מחוברת בקשר אסטרטגי הדוק ל־Xbox360 של מיקרוסופט, ועשויה להיפגע מירידה בפופולריות של הקונסולה. 

גזים לתעשייה: פראקסאייר (סימול PX בבורסת ניו יורק)

מנשימים את התעשייה

פראקסאייר (Praxair) היא אחת מחברות התעשייה הגדולות בעולם, והיא עוסקת בתחום שבו כמעט אין לה מתחרים: אספקת גזים כמו חמצן, פחמן, חנקן, הליום וגזים מעבירי חשמל. הלקוחות הם בעיקר תעשיות כמו ייצור שבבים, זיקוק נפט והפקת פלדה: למפעלי שבבים, למשל, החברה מספקת חמצן המסייע לשמירה על סטריליות באזור ייצור השבבים; לרופאי שיניים היא מספקת גז צחוק. נוסף על כך, החברה מספקת ציפויים המגנים על מתכות כנגד שחיקה וחלודה, כמו גם מפני חום. החדשנות של פרקסאייר מתבטאת בפיתוח של יכולות הובלת הגזים בתוך מפעלים. החברה, שהוקמה ב־1907, היתה הראשונה להפיץ גז נוזלי ב־1917.

פרקסאייר היא החברה הגדולה בעולם בתחומה: שווי השוק שלה הוא 32.5 מיליארד דולר. מכירותיה בתשעת החודשים הראשונים של 2012 הסתכמו ב־8.4 מיליארד דולר, בדומה לתקופה המקבילה אשתקד, והרווח הנקי הסתכם ב־1.28 מיליארד דולר, לעומת 1.25 מיליארד דולר בתקופה המקבילה. מכירות החברה מתחלקות שווה בשווה בין ארצות הברית, אסיה ואירופה, ועיקרן מגיע ממכירות לתעשיית השבבים. ב־2012 ירדו היקפי הייצור של ענף זה, וגם תחילת 2013 מסתמנת כטובה פחות עבורו. ההאטה הזאת עלולה בהחלט לפגוע גם בפראקסאייר. מנגד, בטווח הארוך צפויה החברה ליהנות ממומנטום, על רקע כניסתם של המעבדים למוצרים חשמליים רבים.

סיכוי: בטווח הארוך תעשיית המשאבים הטבעיים צפויה לצמוח. כמו כן יש לחברה חשיפה לתעשייה.

סיכון: משבר כלכלי עשוי לפגום בענף השבבים, שמייצג נתח משמעותי מאוד מהכנסות פראקסאייר.

מוצרי טיפוח: ביירסדורף (סימול BEI בבורסת פריז)

מטפחים את אסיה

ביירסדורף, שנסחרת לפי שווי שוק של 13.5 מיליארד דולר, היא אחת מחברות הטיפוח הגדולות בעולם. החברה הגרמנית עצמה אנונימית למדי, אבל הפורטפוליו שלה מוכר מאוד וכולל מותגי ענק כמו לאבֵלו וניוואה - המותג החזק ביותר של החברה, שאותו היא מייצרת כבר מ־1911.

58% מהכנסות החברה מגיעות מאירופה

החברה מעסיקה כ־17 אלף עובדים, מהם 570 אנשי מחקר ופיתוח, רובם בגרמניה, שעוסקים בחקר העור האנושי. ב־2005 הקימה החברה מעבדה המתמקדת במוצרים לשוק האסייתי, הרגיש במיוחד לשיזוף. נוסף על כך, כחלק מהמאמצים של החברה לחדש את מוצריה ולפנות לקהלים חדשים היא הצטרפה לטרנד הירוק, ובחודשים האחרונים הקימה מחלקה המתמקדת במוצרי קוסמטיקה מבוססי רכיבים טבעיים.

את תשעת החודשים הראשונים של 2012 סיימה ביירסדורף עם הכנסות של 4.6 מיליארד יורו (לעומת 4.3 מיליארד יורו בתקופה המקבילה אשתקד) ורווח נקי של 358 מיליון יורו (לעומת 336 מיליון יורו בתקופה המקבילה). 58% מהכנסות החברה מגיעות מאירופה, 18% מהן מאמריקה. הצמיחה העיקרית של החברה היא בדרום אמריקה ובאפריקה, אסיה ואוסטרליה; למעשה, ההזדמנות העיקרית של החברה היא בחדירה למדינות המתפתחות, שכן באירופה ובארצות הברית היא הגיעה למיצוי של השוק. אם ביירסדורף אכן תצליח בפיתוח המוצרים לשוק האסייתי, היא תוכל לצמוח בקצב מהיר במיוחד.

סיכוי: החברה מפתחת מוצרים ייחודיים לאסיה, שאם יצליחו, יובילו לצמיחה מהירה.

סיכון: מרבית ההכנסות הן באירופה שסובלת מהאטה; בעת משבר כלכלי הצרכנים לא משקיעים כסף רב בטיפוח.

רובוטים רפואיים: אינטואיטיב סרג'יקל (סימול ISRG בבורסת ניו יורק)

חותכים באוטומט

אינטואיטיב סרג'יקל, הנסחרת לפי שווי של 21.4 מיליארד דולר, היא למעשה חברה של מוצר אחד בלבד: מערכת דה־וינצ'י לחדרי ניתוח, המשמשת את הרופאים לביצוע ניתוחים זעיר פולשניים. המערכת מאפשרת למנתחים לבצע ניתוחים שבהם החתך בגופו של המטופל הוא מינימלי, ובכך לאפשר החלמה מהירה יותר מהניתוח. עם הניתוחים שהמערכת מאפשרת לבצע נמנים הסרת גידולים סרטניים, תפירה של קרעים באיברים פנימיים ועוד. הדה־וינצ'י כוללת מצלמה מתקדמת וארבע זרועות רובוטיות: שלוש שמשמשות כמספריים, סכין וזרוע חיתוך נוספת, וזרוע הרביעית שנושאת את המצלמה. המערכת פותחה בראשית שנות התשעים, וב־1997 החל השימוש באב טיפוס הראשון של המערכת, שנקרא אז לני (על שמו של לאונרדו דה־וינצ'י).

21.4 מיליארד דולר שווי השוק של אינטואיטיב סרג'יקל צילום: אם סי טי

את תשעת החודשים הראשונים של השנה סיימה אינטואיטיב סרג'יקל עם הכנסות של 1.6 מיליארד דולר (לעומת 1.3 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד), ורווח נקי של 482 מיליון דולר (לעומת 344 מיליון דולר בתקופה המקבילה). המודל העסקי של החברה בנוי על שלושה עוגנים: הראשון הוא המערכת הבסיסית, הדה־וינצ'י, שמספקת כ־40% מהכנסות החברה; העוגן הזה עלול להינזק כשיש משבר כלכלי, על רקע הקטנת רכישות ציוד בבתי חולים. העוגן השני, שמספק עוד 40% מההכנסות, הוא מכירת חומרים מתכלים למערכת כמו סכיני ניתוח או מספריים; עוגן זה אדיש למשברים כלכליים, שכן בית חולים שרכש את המערכת למעשה כבול לרכישת המוצרים המתכלים. העוגן השלישי שאחראי לשאר ההכנסות הוא אספקת שירותים למערכת, כגון תמיכה ותיקון תקלות, וגם הוא יציב יחסית.

אינטואיטיב סרג'יקל מנסה לאחרונה להעמיק את חדירתה לאסיה, ופתחה מרכז הכשרה לרופאים ביפן. עם זאת, על החברה מאיימות שתי בעיות עיקריות: הראשונה היא החולשה הכלכלית באירופה, שבה לחברה יש מכירות רבות, והשנייה היא המגמה בארצות הברית שלא להמליץ באופן אוטומטי על ניתוח בסרטן הערמונית, מאחר שבמקרים רבים הוא עשוי להיות לא קטלני.

סיכוי: השוק היפני עדיין בחיתוליו והחברה עשויה ליהנות מצמיחה גבוהה באסיה בכלל.

סיכון: ההאטה באירופה פוגעת במכירות המערכת הבסיסית; ירידה במספר ניתוחי הערמונית בארצות הברית.

מכשירים רפואיים: בוסטון סיינטיפיק (סימול BSX בבורסת ניו יורק)

מחשמלים את מצב הרוח

בוסטון סיינטיפיק מפתחת ומייצרת מכשירים רפואיים המשמשים למגוון ניתוחים. המוצר המרכזי של החברה הוא סטנטים ללב, המשמשים את הרופאים בעת תהליך הצנתור. למעשה, החברה מוכרת לישראלים דרך מדינול של קובי ויהודית ריכטר, שניהלו כנגדה משפט בתחילת העשור הקודם, על רקע העובדה שבוסטון סיינטיפיק, שותפתה של מדינול לשיווק סטנטים, החליטה להתחיל לייצר סטנטים משל עצמה תוך הפרת ההסכם עם מדינול. השתיים הגיעו לפשרה שבמסגרתה קיבלה מדינול 750 מיליון דולר. נוסף לסטנטים, בוסטון סיינטיפיק מייצרת מוצרים לחדרי ניתוח, מוצרים לאולטרסאונד ומערכות לתרפיית לב ולניטור לב.

בוסטון סיינטיפיק נחשבת אחת מחברות הציוד הרפואי החדשניות והיצירתיות ביותר. לחברה יש צבר מוצרים גדול מאוד בפיתוח, ובהם, למשל, גרסאות מתקדמות לקטטרים המיועדים לשימוש כנגד מחלות בכלי הדם הפריפריאליים. המוצר המסקרן ביותר שלה הוא כנראה מערכות DBS (ראשי תיבות של Deep Brain Stimulation) - כמו גם מערכות לגירוי עמוק של המוח המיועדות לטיפול בחולים הסובלים מדיכאון. חולים אלה נאלצו עד כה להסתפק בתרופות או בטיפולים אגרסיביים; לעומת זאת, מערכת ה־DBS מושתלת במוחו של החולה ושולחת פולסים חשמליים לחלקים במוח שהוגדרו מראש. בחברה בוחנים כעת גם את יעילות המכשיר בטיפול בפרקינסון, ועומדים לבדוק גם את יעילותו בטיפול בכאבים כרוניים.

בוסטון סיינטיפיק הגיעה לנתח משמעותי בשוק הרפואי בארצות הברית ובאירופה. כעת היא עושה מאמצים ניכרים לחדור להודו ולסין, ובשלב הראשון בכוונתה לדחוף במדינות הללו את הסטנטים המיועדים לשימוש בניתוחי לב. שווי השוק של החברה עומד על 7.1 מיליארד דולר, ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה היא סיימה עם הכנסות של 5.4 מיליארד דולר, לעומת 5.8 מיליארד דולר בתקופה המקבילה. הרווח הנקי הסתכם ב־680 מיליון דולר לעומת 822 מיליון דולר בתקופה המקבילה. הירידה בהכנסות נבעה מכך שהחברה החליטה לצאת ממספר תחומים שלא היו רווחיים מספיק.

סיכוי: החברה פונה לשוק הסיני וההודי, שם החדירה שלה עד כה היתה מינימלית ופוטנציאל הצמיחה שם גבוה.

סיכון: תחרות קשה בתחום הקרדיולוגיה, שמהווה חלק גדול מהכנסות החברה.