האוזר: "אין התאמה בין התרומה של המנהל לתוצאות לגובה הבונוס"
יו"ר רשות ני"ע הוסיף כי "במבנה השליטה הקיים בישראל יש נטייה להגדיל את השכר וההטבות למנהלים בעלי שליטה על חשבון כלל בעלי המניות"
הבעיה העיקרית בכל מה שנוגע לתגמול בכירים היא שאין מתאם בין התרומה של המנהל או בעל השליטה לתוצאות העסקיות של החברה לבין גובה התגמול או הבונוס למנהל, כך אמר היום (ב') פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך בכנס תגמול בכירים של משרד עורכי הדין גולדפרב-זליגמן ושות' ואיגוד החברות הציבוריות. לדבריו, יש לפתור את בעיית היעדר המתאם לטובתם של המשקיעים, לטובת שוק ההון ולטובת המשק בכלל.
- אילו בכירים יצליחו לעקוף את הגבלות השכר החדשות?
- אישורי השכר מתעוררים לבוקר חדש
- הדרך להגבלת תגמול הבכירים: "דח"צים מוטים לבעלי השליטה באופן מובנה"
האוזר ציין בדבריו כי בין השנים 2003 ל-2011 עלה ממוצע השכר ב-127%. יותר מכך, לדבריו, הייתה עלייה בשכר גם בשיא תקופת המשבר ב-2008. בין השנים הללו שווי השוק של חברה ממוצעת בתל אביב עלה ב-40%. עוד הוא מציין כי בחלק גדול מהחברות שמניותיהן נסחרות בבורסה הייתה ירידה ברווחיות ולמרו זאת הייתה עליה ברמת השכר וההטבות הנלוות למנהליהן.
פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך צילום: עמית שעל
"במבנה השליטה הקיים בשוק ההון בישראל יש נטייה להגדיל את השכר וההטבות למנהלים בעלי שליטה על חשבון כלל בעלי המניות בצד נטייה להימנע מחלוקת דיווידנדים במזומן", אמר האוזר. כמו כן, לדבריו בממוצע, השכר גבוה יותר בחברות בהן שיעור המינוף גבוה יותר.
האוזר נתן דוגמא לכשלים בדיונים בדירקטוריון בקשר עם אישור שכר הבכירים: "ראינו לאחרונה ניסיון להשוות שכרו של מנכ"ל לשכרו של בעל שליטה שהינו יו"ר דירקטוריון פעיל בחברה שבשליטתו, ואשר שכרו טרם הובא לאישור האסיפה הכללית שכן החברה הונפקה לפני שנים אחדות". כמו כן, אמר האוזר "מצאנו לא אחת שהדירקטורים מנמקים את אישור השכר לנושא המשרה ב'תרומתו הגדולה עד כה להצלחת החברה' וזאת מבלי שהם בחנו אמפירית את אותה תרומה מיוחסת".
חיזוק כוחם של בעלי המניות הקטנים
עוד אמר האוזר כי הרשות מפתחת מערכת ממוחשבת שתאפשר למחזיקי ניירות ערך להשתתף באסיפות כלליות ולהצביע מרחוק באמצעות האינטרנט בתהליך פשוט וללא עלויות. לדבריו, תיקוני החקיקה אשר חיזקו את כוחה של האסיפה הכללית לא הביאו לשינוי ממשי בהתנהלות בעלי מניות מקרב הציבור. "למעט בעלי עניין ומשקיעים מוסדיים שמחוייבים על פי חוק להשתתף באסיפות, אין במקרים רבים נוכחות ממעותית של בעלי מניות קטנים מקרב הציבור", אמר האוזר. אחד ההסברים לכך, לדבריו, הוא משאבי הזמן הכרוכים בהוצאות אישור בעלות או החזקה בנייר הערך ובהגעה פיזית לאסיפה.
האוזר אמר כי תהליך הפיתוח הטכנולוגי נמצא בימים אלה לקראת סיוום ובכוונת הרשות לקדם הליכי חקיקה שיאפשרו את הפעלת המערכת. "הנחת העבודה שלנו היא כי המערכת תתרום להגברת המעורבות של בעלי מניות מקרב הציבור באסיפות הכלליות ובכלל זה תחזק את הבקרה שלהם על נושא תגמול הבכירים", אמר.
