שריג קנס את הראל בחצי מיליון שקל על כשלים במתן הלוואות פרטיות
מדובר בכשלים שנמצאו במתן ההלוואות ובאופן המעקב אחריהן. באחרונה הקים המפקח על הביטוח ועדה לגיבוש כללים למתן הלוואות פרטיות. בוועדה משתתף גם אמיר הסל, מנהל ההשקעות הראשי של הראל
המפקח על הביטוח, פרופ' עודד שריג, קנס את הראל ביטוח ב-474 אלף שקל על כשלים במערך ההלוואות הפרטיות של הקבוצה שבשליטת יאיר המבורגר.
בימים אלו מתקיימים דיוני הוועדה שהקים שריג כדי לגבש כללים לאופן הענקת ההלוואות הפרטיות בשוק ההון, שבראשה עומד אמנון גולדשמידט, לשעבר המפקח על הבנקים ובה חבר גם אמיר הסל, מי שעומד בראש תחום ההשקעות של הראל ואחראי בין השאר גם על תחום ההלוואות הפרטיות בקבוצת הראל.
בשנתיים האחרונות חלה עלייה משמעותית בהיקף ההלוואות הפרטיות (Tailor made) שמעניקים גופים מוסדיים לחברות במשק חלף רכישת אג"ח סחיר. הלוואות אלה נחתמות בין גוף מוסדי בודד (או מספר גופים) לחברה בודדת בהסכם פרטני. היתרון שלהן טמון ביכולת להגיע להסכמות פרטניות מול החברה לתנאים משופרים כמו שיעבודים ואמות מידה פיננסיות שלא תמיד ניתן להשיג בהנפקת אג"ח סחיר מול שלל גופים מוסדיים.
אלא שמנגד, יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר יצא בפומבי בחודשים האחרונים נגד התופעה המתגברת אותה הגדיר כ"תופעה בעייתית, מאחר שהלוואות פרטיות, בניגוד להשקעות בבורסה, סובלות מחוסר שקיפות". זאת כיוון שפרטי ההלוואות, בניגוד לתנאי האג"ח הסחיר, אינם מפורסמים לציבור הרחב.
האוזר היה מעוניין כי המוסדיים יוכלו לתת הלוואות סחירות בלבד אך במסגרת המנדט של הוועדה הדיון הוא לגיבוש כללים לגבי אופן מתן ההלוואות ולא לגבי האפשרות לאסור את נתינתן. מטעם רשות ני"ע יושב בועדה עו"ד מוטי ימין, היועץ הבכיר של האוזר.
והנה, עוד בטרם הוגשו מסקנות הוועדה, אגף שוק ההון לא קופא על השמרים ובמהלך שנת 2012, עוד לפני שהוחלט אפילו להקים ועדה, החל לערוך בדיקות בקרב הגופים המוסדיים הנוהגים להעניק הלוואות פרטיות בהיקף גבוה דוגמת הראל.
הביקורת נערכה במחלקת האשראי בהראל אותה מנהל איציק טוויל ביחס להלוואות שניתנו בשנים 2011-2010. הביקורת העלתה מספר כשלים תהליכיים ברמת הממשל התאגידי ותהליכי הפיקוח.
אגף שוק ההון מצא כשלים כבר בשלב הראשוני של בחינת כדאיות מתן ההלוואה. כך, נמצא כי המדיניות הכתובה של הראל לגבי הפרמטרים להענקת הלוואה פרטית היו כלליים מידי והמדיניות לא היתה מפורטת דיה ונתנה מרווח שיקול דעת גדול מידי למתן ההלוואה. גם אופן אישור מתן האשראי על ידי הוועדות השונות בהראל נמצא לקוי שכן לא היתה תיעוד מספיק לשיקול הדעת ולהתייחסות של הגורמים הרלוונטים בהראל לאלמנטים שהיו צריכים להישקל לפני מתן האישור. גם בתהליכי המעקב השוטף אחר האשראי והתפתחות מצב החוב לאחר מתן ההלוואה נמצאו ליקויים ביחס לאופן הפיקוח שבוצע ולכן ניתן הקנס הגבוה.