"שוקי המטבעות יהפכו יותר ויותר תנודתיים"
סטיבן קינג: "הבעיה היא שכל מדינה רוצה להגדיל את הצמיחה המקומית, ואחת הדרכים לעשות את זה היא ריביות מאוד נמוכות וצורה כזו או אחרת של הקלה כמותית"
המציאות המסתמנת בינתיים במערב שונה מאוד מזו שקינג מדבר עליה. במקום למצוא דרכים להסתגל לצמיחה הנמוכה, יותר ויותר מדינות מנסות בקדחתנות להגדיל את חלקן בצמיחה העולמית על ידי פיחות שערי המטבע שלהן והפיכת היצוא שלהן לאטרקטיבי יותר. התופעה כבר זכתה לכינוי "מלחמות המטבע", ומי
"הבעיה היא שכל מדינה רוצה להגדיל את הצמיחה המקומית, ואחת הדרכים לעשות את זה היא ריביות מאוד נמוכות וצורה כזו או אחרת של הקלה כמותית", הוא מסביר. "אם מדינה מדפיסה כסף בניסיון לתמוך בכלכלה שלה, קרוב לוודאי שאחת ההשלכות תהיה נפילה בשער החליפין, מה שיהפוך אותה לתחרותית בשווקים הבינלאומיים. אבל אם מדינה אחת הופכת תחרותית יותר, המשמעות היא שמדינה אחרת תחרותית פחות. הרווח שלך הוא ההפסד של מישהו אחר, ומכאן הדיון על מלחמות המטבע".
כמובן שכיום אף מדינה אינה מודה בגלוי שהיא מעורבת במלחמת מטבעות: מטרתה הרשמית של ההקלה הכמותית היא להגביר את הביקושים ולהמריץ את הכלכלה המסורתית. "יש כאן שאלה עובדתית: האם מדיניות התמריצים מובילה לגידול בביקושים המקומיים, שמביאים לעלייה ביבוא, או שדרך שערי המטבע המדיניות הזו מובילה לצמיחה ביצוא - שהמשמעות שלה היא שמדינות אחרות יפסידו. החשש הוא שאף שהמדינות טוענות שהן רק מציעות תמריצים מקומיים, בסתר הן בונות על זה שאם שער המטבע שלהן ייפול באופן משמעותי הן יוכלו לרשום עלייה ביצוא, על חשבון אחרים. אם כל המדינות נוקטות צעדים כאלו, נוצרת סביבה בינלאומית קשה יותר ויותר, עם הרבה אי־ודאות בנוגע לשער החליפין. זה מקשה על המגזר העסקי לתכנן לעתיד ולקבל החלטות".
אם כולם מנסים להוריד את שער המטבע שלהם באותו זמן, זה לא אומר שהשערים של כולם נשארים בדיוק באותו מקום?
"אפשר לטעון שאם כולם ינקטו אותה מדיניות באותו זמן, התוצאה הסופית תהיה פשוט מדיניות מוניטרית מקלה יותר, ואפילו אם בסופו של התהליך לא יהיה שום שינוי בשערי המטבע, המדיניות המקלה עצמה תביא לתוצאה עולמית טובה יותר.
"הבעיה בטיעון הזה היא שבפועל התברר שהיתרונות המקומיים של התמריצים היו קטנים ממה שקובעי המדיניות קיוו לו. יכול להיות שיתברר שיש מעט מאוד תועלת מקומית במדיניות הזו, והאפקט העיקרי שלה הוא על שער החליפין. במקרה כזה, כל מדינה תזכה ליתרון זמני כשתחליש את המטבע המקומי, אבל היתרון הזמני הוא בדיוק כשמו — זמני. אין שום רווח ארוך טווח. מה שכן קיים הוא סיכון של אי־ודאות פיננסית עולמית, ומה שיקרה הוא ששוקי המטבעות יהפכו יותר ויותר תנודתיים".
מפעל בסין (מימין) וסטיבן קינג (למטה). "ההצלחה הסינית היא לא רק עניין של עבודה זולה, אלא גם של הון באיכות טובה שזרם אליה מארצות הברית, מאירופה ומיפן"
נשיא ארצות הברית ברק אובמה וראש ממשלת סין וו גי'אבאו בפגישה ב־2011. הרוטציה הגדולה
צילום: רויטרס
מהומות בצפון לונדון ב־2011. דעיכה לא נעימה