"כאשר הכלכלה במצב רע, לאנשים יש יותר כאבי ראש"
מיליוני אנשים בעולם צורכים תרופות ומוצרי בריאות שפריגו מייצרת, רק שהם לא תמיד יודעים את זה. למנכ"ל החברה, ג'וזף פאפא, זה לא מפריע. בראיון לכלכליסט הוא מסביר למה העתיד נמצא בתרופות ללא מרשם ובבעלי חיים, ולא בילדים
לזריזות העסקית צריך להוסיף את סגנון הדיבור המהיר שלו. פאפא מדבר כמובן אמריקאית תאגידית שוטפת, אולם גם היא לא מצליחה להחביא את דעותיו, והוא מבטא אותן בכנות ובישירות. למרות המהירות, שיחת הטלפון שנערכת בינינו כשהוא במשרדו במטה פריגו שבעיירה אלגן, מישיגן (פחות מ־5,000 תושבים, רבים מהם עובדים בחברה), נעימה, אינה דוחקת ואינה פורמלית. מנכ"לים בדרך כלל להוטים לשווק את מספר העסקאות המדויק שעשו ולדבר על הסכומים הגדולים שניידו. לפאפא זה לא דחוף. 15 עסקאות, 17 עסקאות - זה לא מהותי. העיקר מה שהן השיגו.
פאפא. "כשהבן שלי נזקק לתרופה לשיעול קניתי לו תרופה של פריגו"
התרחבתם דרך מסע רכישות די אגרסיבי.
"הייתי מנסח זאת אחרת", הוא מציע. "חשוב שתהיה לחברה צמיחה אורגנית ולא־אורגנית, והיה לנו מספיק מזל לצמוח בשתיהן. בשש השנים האחרונות צמחנו אורגנית ב־9%, ובערך ב־44% לא־אורגנית. ברור שהרכישות פתחו לנו שווקים חדשים - רובן היו מה שאני מכנה 'פול טיים', כלומר הביאו לנו גיאוגרפיות ושווקים חדשים שהתאימו היטב למה שאנחנו עושים, ולכן היה פשוט יחסית לשלב אותן בחברה. אני מניח שנמשיך לחפש את הרכישות האלו, אבל צריך להיות ברור ששתי האסטרטגיות מאוד עזרו לנו, גם הצמיחה האורגנית וגם הרכישות".
מה התחנה האחרונה? מה פריגו תהיה בסוף הדרך, מין מגה־מרקט לכל צורכי הבריאות?
"המשימה שלנו היא להתמקד במוצרי בריאות איכותיים שאנשים יכולים להרשות לעצמם מבחינת מחיר. כמו כשב־2010 זיהינו את תחום הפורמולות לתינוקות, שלא היינו בו, ומצאנו חברה שיכולנו לרכוש כדי שתכניס אותנו לביזנס הזה. המוצרים האלה היו מאוד יקרים בארצות הברית, בערך 25 דולר לקופסה, וחשבנו שנוכל להביא אותם לשוק במחיר נמוך ב־40%–50% מהמוצר המקורי ועדיין להישאר עם שולי רווח גדולים. זה הפוקוס שלנו: אנחנו מחפשים רכישות שבהן נוכל ליצור שינוי, לגרום למוצרי הבריאות להיות זולים יותר ועדיין להישאר איכותיים.
"ויש עוד נקודה חשובה: אנחנו לא רוצים לעשות משהו ש־20 שחקנים אחרים יכולים לעשות. אם זה המצב, זה לא מרגש אותנו. אנחנו מנהלים את הביזנס מתוך התבוננות על תשואה על ההון המושקע (ROIC), וזה אומר שאנחנו מוכנים להוציא קצת יותר על מוצר גנרי מאתגר, כדי שכשנביא אותו לשוק תהיה לנו הזדמנות לתשואה גבוהה יותר למשקיעים שלנו. ה־ROIC עוזר לנו לבחון איפה אנחנו צריכים לשחק, במקום לייצר הכל לכולם".
מפעלי פריגו באלגן, מישיגן ב־1945. רוב התושבים עובדים בחברה
ומה לגבי המוצר עצמו? מה לא תייצרו?
"אנחנו מתעניינים במוצרים מאתגרים עם מחסום כניסה רציני, כמו יכולת שיווק, משוכה טכנית, מחסום רגולטורי, יכולת מו"פ. זה מעניין אותנו. אנחנו לא רוצים לעשות שמפו".
אז חיתולים לא, אבל אולי עדשות ראייה או תמיסות לעדשות יוכלו לעניין אתכם?
"חיתולים לא, כי זה מוצר צריכה. על עדשות ותמיסות יש ויכוח. אני חושב שהן מקבלות טיפול טוב בשוק וכרגע אני לא יכול לדמיין את עצמנו נכנסים לזה, למרות שאני לא יכול לפסול את זה. אבל אם להמשיך את הדוגמה שלך, מוצרי עיניים אחרים - למשל לעיניים יבשות או אלרגיות - מאוד מעניינים אותנו. במדינות רבות בעולם אין פתרון טוב לשוק הזה".
אני סקרנית: אתה משתמש במוצרים של פריגו? אם היתה נולדת לך עכשיו תינוקת היא היתה אוכלת את הפורמולה שלכם? או אם כואב לך הראש, אתה קונה תרופה של פריגו?
"בהחלט כן. אם יש לי כאב ראש, או כמו שקרה לא מזמן, כשהבן שלי נזקק לתרופה לשיעול - יצאתי לקנות לו תרופה של פריגו".
מייבוש תפוחי עץ לתרופות גנריות
ב־1887 היה ללותר פריגו, בעל חנות ועסק לייבוש תפוחי עץ, רעיון: לארוז ולהפיץ תרופות ביתיות, שיימכרו בחנות שלו ובחנויות כפריות נוספות. הוא ואחיו צ'רלס הקימו את חברת ל. פריגו, שהלכה וגדלה עם אמריקה. בשנות העשרים של המאה הקודמת היא החלה להציע ללקוחות שקנו כמות מסוימת של תרופות להדפיס את שמותיהם על האריזה, וכך נכנסה לראשונה למה שהיום מכונה ייצור עבור מותג פרטי. כעבור עשור היא החלה למכור ללקוחות גדולים יותר - לא רק חנויות מקומיות קטנות אלא גם קמעונאים ארציים ורשתות תרופות, ובשנות החמישים הוסיפה למוצריה גם מוצרי יופי.
מפעלי פריגו באלגן, היום.
החברה המשיכה לצמוח, עד שבשנות השמונים הפכה ליצרנית הגדולה ביותר בארצות הברית של מוצרי בריאות ויופי עבור מותגים פרטיים. בנקודה הזו, אחרי כמעט 100 שנה שהחברה היתה בבעלותה ונוהלה על ידי יורשיו של לותר פריגו, המשפחה עשתה אקזיט תמורת 45 מיליון דולר.
ב־1991 הנפיקה פריגו חלק ממניותיה לציבור בנאסד"ק, וכעבור כמה שנים - חלקן שנות ארגון־מחדש והפסדים - ביצעה כמה רכישות אסטרטגיות, כמו רכישת Quifa המקסיקאית, שהעניקה לה קווי ייצור ונוכחות במדינה, וכיום היא היצרנית הגדולה במקסיקו בתחום התרופות למותגים פרטיים. בשנים הבאות היא רכשה גם את רפטון הבריטית, נכנסה לפעילות בסין ובהודו, וב־2005 רכשה את אגיס הישראלית ממשפחת ארקין תמורת 818 מיליון דולר (ראו מסגרת).
פאפא (כיום בן 57) הצטרף לחברה כמנכ"ל ב־2006, וכעבור שנה מונה גם ליו"ר. הוא יצא למסע הרכישות האגרסיבי כדי לחזק את נוכחותה הגלובלית של פריגו ואת ארבעת תחומי הפעילות העיקריים שלה: הגדול שבהם, שמהווה כ־60% מעסקיה, הוא בריאות צרכנית, וכולל תרופות, תכשירים וציוד רפואי לצרכים כמו שיעול, התקררות, סוכרת, קיבה ומעיים, טיפול דרמטולוגי, הפסקת עישון, היגיינה נשית, משככי כאבים וכו' - כולם נמכרים מעבר לדלפק (OTC), כלומר ללא מרשם. התחום השני, המהווה כ־10% מעסקיה, הוא תזונה, וכולל בעיקר פורמולות לתינוקות, מזון לילדים, ויטמינים ותוספי תזונה.
בשני התחומים הללו פריגו מייצרת עבור מותגים פרטיים - כלומר המוצרים שהיא מפתחת ומייצרת נושאים את שמות המותג של הלקוחות הקמעונאיים שמציבים אותם על המדף, רשתות ענק כמו CVS, וולגרינס, טרגט וקוסטקו, שסומכות מספיק על פריגו כדי להפקיד בידיה את המוניטין שלהן. תקלה מינורית במוצר אחד עלולה לפגום במוניטין של הרשת כולה. כיום פריגו היא המובילה בשוק האמריקאי במכירת תרופות ללא מרשם למותגים פרטיים, ומוכרת מעל 2,100 מוצרים כאלה. בתחום התזונה היא מוכרת יותר מ־400 מוצרים נוספים למותגים פרטיים.
תחום הפעילות השלישי של פריגו הוא תרופות מרשם גנריות, כלומר תרופות זהות לתרופות מקוריות וממותגות שקיימות בשוק, שתוקף הפטנט שלהן פקע. מדובר באותו מוצר בדיוק שנושא שם אחר, ובדרך כלל זול יותר מפני שעלויות הפיתוח שלו נמוכות יותר. פריגו משווקת כ־400 תרופות מרשם לרשתות קמעונאות המפעילות בתי מרקחת ולרשתות פארמה גדולות כמו רייט אייד, סייפוויי, וולמארט ו־CVS. והתחום הרביעי הוא רכיבים פרמצבטיים, שהיא מייצרת בישראל לתרופות שלה וללקוחות נוספים.
פאפא לא צריך להביך את עצמו במחמאות, מפני שהמספרים עושים לו את העבודה: ברבעונים האחרונים פריגו מדווחת (שוב ושוב) על תוצאות שיא בפעילותה. את 2012 היא סיימה עם עלייה של 15% במכירות, שהסתכמו ב־3.2 מיליארד דולר, ושל 18% ברווח הנקי, שעמד על 401.6 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2013 שוב נשברו שיאים לאחר שפריגו דיווחה על מכירות של 1.6 מיליארד דולר ורווח נקי של 211.5 מיליון דולר, עלייה של 5.7% ו־24.7% בהתאמה לעומת המחצית הראשונה של 2012.
השוק אוהב את הצמיחה העקבית בביצועים של פריגו ואת האסטרטגיה של פאפא. מאז שהוא נכנס לתפקיד הניבה המניה תשואה של כ־500% וחילקה דיבידנדים באופן די עקבי. בשיאה נסחרה המניה בכ־120 דולר, והיום היא נסחרת במעט פחות מזה - כ־111 דולר, מחיר המשקף לה שווי שוק של 10.5 מיליארד דולר. רוב האנליסטים שמכסים את המניה סבורים שהיא תשוב לכ־120 דולר, ולכן הם ממליצים לקנות או להחזיק אותה, ומבטאים בכך את האמון שלהם בריצה של פאפא.
"אנשים מחפשים יותר ערך"
לפני שנה ביקש "בארונ'ס" מאנליסטים, משקיעים ומנהלים בכירים לבחור את 30 המנכ"לים המצטיינים בעולם לדירוג השנתי של המגזין. פאפא נכנס לרשימה לצד השמות הגדולים ביותר בוול סטריט כמו ג'ף בזוס (אמזון), וורן באפט (ברקשייר האת'וויי), הווארד שולץ (סטארבקס), ג'יימי דיימונד (ג'יי.פי מורגן צ'ייס) ולארי אליסון (אורקל).
איך ההרגשה להצטרף לרשימה כזו? אתה עם וורן באפט?
"זה כבוד גדול, ומהר מאוד אוסיף שזה פרס קבוצתי", הוא משיב, ונשמע שלא נוח לו עם השאלה.
המניה עלתה ב־500% מאז שמונית למנכ"ל.
בצד השני של הקו משתרר שקט לכמה שניות. "עבודה קבוצתית טובה", הוא משיב.
עד כמה אתה מתעסק במחיר המניה?
"אני מתעסק יותר בפעילות העסקית שלנו. מחיר המניה הוא תוצאה של משהו שאנחנו עושים, פחות משהו שאני עובד עליו".
אתה בטח בודק את מחיר המניה בכל יום.
"נכון. אני מאוד תחרותי מהבחינה הזו".
עליית המניה השפיעה כמובן גם לטובה על פאפא עצמו, ובעיקר הפכה אותו לאדם עשיר מאוד. הנושא היחיד שבו פאפא חוסך מילים הוא התעשרותם של המנהלים והעובדים בפריגו, והוא בכללם. "כן, חלקם", הוא משיב כשאני שואלת אם צוות הניהול שלו התעשר כשמימש אופציות. זה אולי לא פוליטיקלי קורקט במונחים אמריקאיים, אולם אי אפשר להתעלם מהמספרים המרשימים. פריגו מתגמלת היטב את מנהליה הבכירים: ב־2012, למשל, הסתכמה עלות שכרם של חמשת המנהלים הבכירים בחברה ב־2.63 מיליון דולר, אולם משמעותיות יותר הן חבילות האופציות שהם מקבלים. באופציות שמומשו בשנים האחרונות מחיר המימוש נע בין 17 ל־31 דולר, מחיר מצחיק כשהמניה נסחרת בקביעות מעל 100 דולר. האופציות כבר נמצאות עמוק בתוך הכסף, ובעליהן הפכו למיליונרים.
פאפא עצמו מימש מאז שנכנס לתפקיד אופציות ומניות בכ־21 מיליון דולר. ג'ודי בראון, סגנית הנשיא ומנהלת הכספים הראשית (45), מימשה בשנתיים האחרונות אופציות ומניות ביותר מ־6 מיליון דולר. ג'ים הנדריקסון (50), סגן הנשיא לפעילות גלובלית ושרשרת אספקה, מימש בשנתיים הללו ביותר מ־8 מיליון דולר.
45 מיליארד כדורים בשנה
ב"בארונ'ס" הסבירו את הבחירה בפאפא לרשימת המנכ"לים המצטיינים בכך שהוא "שם את הבטיחות בראש". המילה המדויקת יותר מבחינתו של פאפא היא "איכות", והוא חוזר עליה לפחות עשר פעמים במהלך הראיון. בכל הזדמנות - בראיונות, בדו"חות, באתר החברה, בלוגו שהופק לה לרגל יום הולדתה ה־125 - מובלטת הסיסמה "בריאות איכותית במחיר סביר".
זה אתגר לא פשוט. אנשים לא מוכנים להסתכן במה שקשור לבריאותם או לתזונה של התינוקות שלהם.
"נכון. אני משתמש הרבה במושג איכות, אבל אני באמת חושב שזה המפתח. כל אחד יכול לעבוד בעבודה כלשהי, אבל מה שמבדל אותנו הוא שאנחנו מייצרים מוצר שגורם לאנשים להרגיש טוב יותר. אני אומר לעובדים שלנו שאנחנו מייצרים 45 מיליארד כדורים מדי שנה, ואת הכדור הבא שנייצר ייקחו אחות, אח, אבא, חבר, ילד, בן זוג או בן משפחה של מישהו, והם צריכים לוודא שהכדור הזה יעמוד בסטנדרטים הכי גבוהים שאפשר. אנחנו יכולים להשפיע על חייו של אותו אדם, וזה מה שהופך את העבודה שלנו למיוחדת.
"משתמשים היום בתרופות גנריות ובמותגים פרטיים יותר מאי פעם. ב־1984 פחות מ־19% מהמרשמים בארצות הברית היו של מוצרים גנריים, והיום זה כמעט 80%. חוק ה־80/20 התהפך לחלוטין תוך 30 שנה. בשנות השמונים מותגים פרטיים היו 5% מהשוק, היום הם יותר מ־35% - וזה יעלה עוד".
תרופה גנרית תמיד זולה יותר מתרופת המקור, וכשהיא נארזת כמותג פרטי של רשת קמעונאית היא עוד יותר זולה. מבחינת הצרכן הסופי התרופה הגנרית זולה בכ־30% לפחות, ועבור הקמעונאי, שולי הרווח במותג הפרטי כפולים ועומדים על כ־40%. "זה טוב לצרכן, שמקבל את אותו אפקט במחיר טוב יותר, וזה טוב לקמעונאי גם במונחים דולריים וגם ברווחיות, ובסופו של דבר זה מועיל גם לבעלי המניות שלנו", אומר פאפא.
ואיך המיתון משפיע עליכם? המוצרים שלכם זולים יותר, אבל כשלאנשים אין כסף הם מוותרים על תרופות לא הכרחיות.
"יש כאלה שטוענים שכאשר הכלכלה במצב רע לאנשים יש יותר כאבי ראש. הם אולי יכולים לוותר על כדור לכאב הראש הזה, אבל בפועל הם בדרך כלל יחפשו דרכים לטפל בעצמם טוב וזול יותר. הם יחפשו יותר ערך תמורת הכסף שלהם, וזה נמצא במותג הפרטי".
במרדף אחרי הבוננזה הבאה
הטריק בענף התרופות הוא לא להישען על רבי המכר הקיימים, אלא לעסוק כל הזמן בפיתוח תרופות חדשות. ברוב הרכישות שפריגו עשתה, היא קנתה חברות עם מוצרים בשוק ועם מוצרים נוספים בפיתוח (ב"צנרת", או "פייפליין", תיאור ציורי של הדרך שעוברת תרופה מהפיתוח ועד קבלת אישור הרגולטורים). רוזמונט למשל, הרכישה החדשה, היא החברה גדולה בבריטניה בתחום תרופות המרשם הגנריות הנוזליות, אלה שניטלות דרך הפה. כרגע יש לה 90 מוצרים בשוק, ועוד מוצרים נוספים בפייפליין.
ואולם, הבוננזה האמיתית שפריגו אורבת לה היא התהליך שבו ה־FDA, רשות התרופות הפדרלית של ארצות הברית, משנה לאט לאט את הסטטוס של תרופות מרשם לתרופות ללא־מרשם (OTC). מייחסים לשוק הזה, שהולך ומתהווה, מספרים פנטסטיים - סביב 10 מיליארד דולר. פריגו היא לא היחידה שפוזלת אליו: טבע ופרוקטר אנד גמבל, למשל, כבר הכריזו על שיתוף פעולה בעסקי ה־OTC שלהן, והן מתכננות לתפוס יחד נתח שוק. לא מדובר בשוק שמחכה מעבר לפינה וכל שנותר הוא להרים את הפירות הבשלים מהרצפה, אלא באונייה כבדה שלוקח וייקח לה שנים לשנות כיוון, שינוי שידרוש גם התאמות מערכתיות של רופאים, רוקחים, מערכות מחשוב וכו'.
"זו הזדמנות אדירה, גם אם התהליך רחוק מלהסתיים", אומר פאפא. "הדוגמה הכי טובה היא מוצר שנקרא בארצות הברית נקסיום (תרופה לצרבת - קצ"ה). פייזר שילמה 250 מיליון דולר כדי להבטיח את זכויות ה־OTC שלה, כי הם רואים את ההזדמנות והפוטנציאל במעבר הזה מתרופת מרשם ל־OTC. לפני שבועות אחדים מוצר שנקרא אוקסיטרול (תרופת מרשם לאנשים שנוטים לדימום מוגבר - קצ"ה), קיבל את אישור ה־FDA לעבור לסטטוס של OTC, כך שנפתחה האפשרות עבור עוד מוצרים בקטגוריה ללכת בעקבותיו. אלו קטגוריות מרגשות מאוד עבור פריגו, וזה לא טוב רק לנו אלא גם מוזיל את העלויות לצרכן".
נשמע מעניין, אבל זה תהליך מאוד אטי.
"זה היה כך ב־15–20 השנים האחרונות, אבל רואים לאחרונה האצה. נשקל המעבר של יותר מוצרים ממרשם ל־OTC, כמו תרופות לאסטמה וליתר לחץ דם".
ואיך אתם מתארגנים לקראת זה?
"עם אותה תוכנית שהיתה תמיד בפריגו. במשך 125 שנה שאפנו להיות Fast follower (פיתוח רעיונות טובים של אחרים במהירות - קצ"ה), כך שכאשר חברות יעבירו את המוצרים שלהן ממרשם ל־OTC נעקוב אחריהן עם הגרסה שלנו למותג פרטי ונשיק אותו ברגע שזה יתאפשר. יש לנו צוות מו"פ נהדר שמאפשר לנו לעבוד בזה".
יותר סוכרת, פחות תינוקות
בחלק מהמקרים, כשפריגו מחפשת את כיווני הצמיחה הבאים שלה, היא בוחנת את סגנון החיים שלנו ואת הצרכים שנגזרים ממנו. אחת המחלות הנפוצות בעולם, למשל, היא סוכרת, וכמות הסוכרתיים רק הולכת ועולה. ארגון הבריאות העולמי מעריך שיש כיום 347 מיליון סוכרתיים בעולם, ושמספרם יגדל בכשני שלישים עד 2030. בארצות הברית לבדה נוספו 1.9 מיליון סוכרתיים מבוגרים חדשים מדי שנה ב־20 השנה האחרונות. מיליוני אנשים נזקקים לציוד לניטור רמת הסוכר בדם, מזריקים אינסולין ונוטלים גלוקוז.
ב־2011 חתמה פריגו על חוזה מכירות והפצה בלעדי עם חברת AgaMatrix, שמייצרת ציוד לניטור רמות הסוכר בדם. לפני שנה היא השקיעה 36 מיליון דולר ברכישת CanAm Care, שמפתחת מוצרים כמו מחטי הזרקה לעטי אינסולין, משקאות גלוקוז וג'ל גלוקוז. המהלכים הוכיחו את עצמם, ומדו"חות 2012 פריגו מדווחת שתחום הסוכרת תורם לעלייה במכירותיה.
פאפא מתכנן להרחיב עוד יותר את הפעילות של פריגו בתחום. "כשאנחנו מסתכלים על העתיד, אנחנו רוצים לתת את הגרסה שלנו לטיפול בסוכרת. יש לנו היום היצע רחב של מוצרים, אבל אנחנו רוצים להמשיך ולהתמקד בזה", הוא אומר.
בתחום הפורמולות לתינוקות פריגו היא מובילת שוק המותגים הפרטיים בארצות הברית, ולאחרונה היא מנסה להעתיק את ההצלחה הזו למקומות אחרים, שבהם מספר התינוקות גדול יותר. לפני שנה וחצי, למשל, היא החלה להפיץ את הפורמולות שלה בסין, בשיתוף חברה מקומית. "זה לא השוק הכי גדול שלנו, שיהיה ברור, אבל הוא השוק הגדול בעולם", אומר פאפא. "מספר הלידות בסין עצום, ואנחנו עובדים קשה כדי לבסס בה נוכחות חזקה. עד עכשיו ההפצה שלנו לא היתה מספיק טובה, אז אנחנו עובדים כדי לשפר אותה. אף שנקודת המוצא נמוכה, המכירות שלנו בסין השנה צפויות לעלות ב־80%–100%, כך שהכיוון חיובי".
התחרות שם בטח עזה.
"כן. כל השחקנים העיקריים נמצאים בסין בגלל גודל השוק. למרבה הצער היתה בסין תקרית עם מוצר מקומי שזוהם במלמין, מה שגרם לאוכלוסייה המקומית להעדיף מוצרים שיוצרו בחו"ל. אנחנו, כמקור זר, התאמנו לביקוש הזה".
בתחילת השנה קיבלתם אישור לשווק שלוש פורמולות חדשות לתינוקות במקומות עם שיעורי ילודה גבוהים משמעותית מבמערב - במזרח התיכון, באפריקה ובאמריקה הלטינית.
"זה בדיוק מה שאנחנו עושים. שיעור הילודה באירופה ובארצות הברית יורד מעט, אז אנחנו צריכים ללכת למקום שבו התינוקות נמצאים. באזורים האלו יש הרבה יותר תינוקות מאשר בארצות הברית ובאירופה".
בחצי השנה האחרונה פריגו נכנסה גם לתחום בריאות חיות המחמד. בספטמבר היא רכשה את סרג'נט'ס, חברה שפיתחה מוצרים לטיפול בפרעושים וקרציות עבור חבריו הטובים של האדם, תמורת 285 מיליון דולר. בתחילת פברואר היא שילמה 160 מיליון דולר נוספים תמורת Valcera, שמפתחת מוצרי בריאות לחיות ברמה המקבילה למוצרים וטרינריים, אבל במחיר נמוך יותר. זו תפנית מעניינת: אמנם עדיין מדובר במוצרי בריאות, אבל המשתמש אינו אדם.
"כשדיברנו עם הלקוחות שלנו הם זיהו שיש בשוק הזה מקום בשבילנו, כי היום מתייחסים לטיפול בחיות כטיפול וטרינרי, שהוא מאוד אפקטיבי אבל יקר", מסביר פאפא. "אז קנינו חברה שיש לה מוצרים איכותיים, והסבנו אותה לגישת המותג הפרטי של פריגו. זה עדיין מאוד מוקדם, כי רק התחלנו להיכנס לתחום, אבל נראה שזו הזדמנות אדירה. אנשים מוציאים על זה הרבה כסף".
זה אולי יישמע ציני, אבל נראה שבעולם המערבי אנשים מחליפים בני משפחה בחיות מחמד, ומטפלים בהן כמו בילדים.
"אני לא יודע אם זה על חשבון זה, אבל נכון שיותר ויותר אנשים מגדלים חיות מחמד. אם תיתני לי רגע, אשיג לך את הנתון המדויק" - קולו מתרחק מהטלפון, ואפשר לדמיין אותו גולש על כיסא המנהלים כדי לשלוף את הנייר שממנו הוא מקריא את המספרים - "בארצות הברית ל־65% ממשקי הבית יש חיות מחמד. זה מספר מאוד גבוה, ואנחנו יכולים להביא לרשתות הקמעונאיות מוצרים איכותיים במחיר סביר".
