דוד צור, מנכ"ל קמהדע: "אנחנו דוגמה לזה שהביומד הוא סיפור אמיתי"

דוד צור הוא תעשיין ישראלי שחף מפוזה, חליפה וגינונים אחרים שעשויים לרמוז על ההצלחה שלו ושל יצרנית התרופות קמהדע שבניהולו. ב־2010 הפכה קמהדע לחברה הראשונה שזכתה לאישור מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לשיווק תרופה ביולוגית — חלום שרוב חברות הביומד בישראל לא יגשימו לעולם. גם עכשיו, רגע לאחר ששווי השוק של החברה חצה את רף מיליארד השקלים והיא הצטרפה למועדון המכובד של החברות המרכיבות את מדד ת"א־100, צור מעדיף שלא להתרפק על הישגי העבר, וממשיך לחלום.

הסיפור של צור וקמהדע הוא סיפור של הקמת תעשייה ישראלית הלכה למעשה, בעבודה קשה ובלי קיצורי דרך. בשונה מהקולגות בענף הביומד, מצור לא תשמעו ש"המיליארדים בדרך". הוא לא ינסה להתחנף או לשווק את קמהדע כהשקעה המבטיחה ביותר בבורסה. גם את העניבה הייצוגית שענד לצורך הצילומים שקדמו לראיון הוא מיהר להסיר עוד בטרם התיישב על הכיסא. שלא תבינו לא נכון, כמו רבים ממנכ"לי חברות הביומד שנפגשנו עמם, גם צור מדבר בהתלהבות על העתיד לבוא. אך כשהוא חוזר ליסודות — ל־20 הדונמים של החברה בקיבוץ בית קמה, לחמשת המבנים שהקימה החברה, ול־300 העובדים שקמהדע מעסיקה — קשה לצור להסתיר את התרגשותו.

כזה הוא היה גם בשנת 1990, כשהבין יחד עם ראלף האן (אחד ממייסדי קמהדע, שלאחרונה הלך לעולמו) שחברת רד כימיקלים, שאותה ייסדו רק שש שנים קודם לכן, אמנם רווחיות מאוד אולם פוטנציאל הצמיחה שלה מוגבל. צור והאן החליטו שהם רוצים לעשות את המעבר מייצור חומרי גלם לתרופות והקימו את קמהדע. תחילה התמקדה החברה בייצור מוצרים בסיסיים כמו אלבומין, החלבון הנפוץ ביותר בנוזל הדם. המוצר נמצא בשימוש מחלקות טראומה וחדרי ניתוח הנדרשים במצבי חירום לשמר נפח תקין של פלסמת הדם של החולה, לרבות במצבים של איבוד דם רב.

שנה אחת בלבד לאחר שהוקמה קמהדע החלה לשווק את החלבון, ושבע שנים מאוחר יותר כבר היו בפורטפוליו שלה עשרה מוצרים שונים המשווקים ב־15 מדינות. כשהחברה הפכה לרווחית, החליטו השניים לקחת סיכון נוסף: לעזוב את האלבומין, שנמכר ב־20 דולר לבקבוק ומתחרה על נתח שוק מול כ־30 חברות נוספות, ולהתמקד במוצרים ייחודיים בתחום הפלסמה — כאלו שנמכרים ב־400 דולר לבקבוק. מבחינת צור והאן, המשמעות היתה הגדלת ההשקעה במחקר ופיתוח, גם אם החברה תיאלץ לספוג עשור של הפסדים. במקרה של קמהדע, נראה כי ההימור השתלם.

קמהדע בחרה לפתח קו מוצרים על בסיס חלבון האלפא 1 אנטיטריפסין (AAT) — חלבון המיוצר על ידי הכבד ומופק מפלסמה אנושית וידוע כבעל תכונות אנטי־דלקתיות. המוצר העיקרי של קמהדע המבוסס על ה־AAT הוא תרופת הגלסייה (Glassia) הניתנת בעירוי לטיפול בנפחת התורשתית שנגרמת מחוסר גנטי בחלבון אלפא 1. המוצר משווק בארה"ב לאחר שביולי 2010 קיבלה קמהדע את אישור ה־FDA לשיווקו. במקביל עורכת היום קמהדע ניסויים קליניים באלפא 1 בשלבים 2–3 בהתוויות נוספות שונות, בין היתר במוצר A1-AAT שבו ניתן החומר הפעיל באינהלציה במקום בעירוי.

"מחוברים לקרקע"

לא הרבה מנכ"לים היו מוכנים לקחת חברה רווחית ולהסתכן בהרפתקה שעלולה לטלטל את החברה. בטח לא יותר מפעם אחת. מאיפה האומץ?

"החלטה שכזו תלויה באישיות של המנהלים ושל בעלי המניות. כל אחד מאיתנו הבין את הסיכונים. החזון של ראלף ושלי ויכולת הביצוע של המנהלים בחברה הביאו אותנו לאמונה שאנחנו קוראים נכון את התמונה ומחפשים כל הזמן את האתגר הבא בזהירות הראויה.

בניין של חברת קמהדע

"כשנכנסנו לניסויים הקליניים, עוד מימנו את ההשקעה בעצמנו. לקחנו את החברה לבורסה רק כשהבנו שאנחנו זקוקים למימון חיצוני נוסף. עד היום גייסה החברה במניות ואג"ח קצת יותר מ־100 מיליון דולר. אמנם העלינו את רף הסיכון אבל גם את רף ההזדמנות כשעברנו מרד לקמהדע. לא היינו יוצאים למהלכים האלה אלמלא היתה לנו תחושה שאנחנו מבינים את השוק ואלמלא היינו מאמינים ביכולות שלנו ובאנשים שלנו. עשינו שימוש טוב בכסף — ובנינו נבחרת מנצחת ומוצרים מנצחים. כשבוחנים אותנו, רואים שכל מה שאמרנו שנעשה עשינו, ובדרך כלל קצת יותר. לפעמים זה לקח יותר זמן ממה שחזינו, אבל לשמחתנו הכל הצליח".

ב־20 השנים האחרונות ניסו לא מעט יזמים לפתח תרופות. מתוך קבוצת החברות שעדיין צועדות בשביל המפותל והארוך עד לאישור ה־FDA, הרוב המכריע מנסה לשרוד.

במה שונה קמהדע מחברות ביומד אחרות?

"האתגר של התעשייה הזאת הוא למצוא את האיזון, ואנחנו חברה שמאוד מחוברת לקרקע. אנחנו מבינים טוב את הצורך בשוק, ומשם מתחילה בחירת המוצרים שנפתח. בכל שלב עד לקבלת אישור השיווק הסיכון קיים. יש גם חברות שמקבלות אישור אבל לא מצליחות למכור בדולר. חודש אחרי שנכנסנו לשוק מכרנו במיליונים. אתה לוקח סיכונים, אבל אלה סיכונים מבוקרים במקרה שלנו.

"זיהינו כבר לפני חמש שנים את שוק התרופות יתום, שם המבטח מוכן לשלם מחיר גבוה לטיפול כי יש אוכלוסייה קטנה של חולים שלא מטופלים והיום זה להיט. יש צמצומים בהוצאות הבריאות, אבל בתרופות יתום המבטח והרגולטור יותר נדיבים במתן אישורים והחזרים. ידענו גם לבחור את היועצים והעובדים והשותפים הנכונים, מה שמקטין סיכונים".

הרבה חברות ביומד ישראליות קיבלו מעמד של תרופת יתום ועדיין מצפה להן דרך ארוכה. מה הסיכוי שלהן להגיע להישגים של קמהדע?

"אני חושב שכל מי שיתמיד ויתמקד יוכל להגיע לשם. חברות שבחרו ללכת בכיוון הזה זיהו פוטנציאל מעניין ועכשיו חובת ההוכחה היא עליהן. להצליח בניסוי קליני שלב 1 זה חשוב, הצלחה בניסוי שלב 2 הופכת את זה למעניין. כשמתחילים ניסוי שלב 3 הסיכוי הופך לגדול יותר, אבל עדיין, הדרך עד לקו הסיום ארוכה. בעיניי זה עולם שמרתק מאוד את המשקיעים. אם אתה אומר מספיק פעמים 'תרופת יתום' ו'מציל חיים', קל יותר לגייס לחברות האלה כסף".

אתה רומז שיש בועה בחברות הישראליות שמודיעות על כוונתן לפתח תרופת יתום?

"זו לא בועה. אם אתה נכנס להשקעה בשלב מוקדם, אתה נכנס במחיר נמוך ולוקח סיכון גדול. אם אתה נכנס יותר מאוחר, אז אתה משלם יותר".

"השוק נהנה מההישגים"

בחודשים האחרונים נהנות חברות הביומד הישראליות מ"הייפ" גדול, וגם חברות שלא רשמו הישגים קליניים או השלימו אבן דרך חדשה, מזנקות. צור מברך על המגמה, אבל מזהיר שהיעדר ניסיון ניהולי עשוי להוות בעיה עבורן.

האם המשקיעים יודעים למפות את הסיכון והסיכוי?

"אני חושב שאנחנו דוגמה לזה שהביומד זה סיפור אמיתי. אני שמח שיש הצלחות בארץ ושחברות קיבלו אישור FDA. מי שקיבל אישור, זה ולידציה משמעותית, ומי שנמצא בדרך, צריך להבין את ההבדל בין התחלת ניסוי לסיום ניסוי. אנחנו ניסינו להיות שקופים והשוק לומד לאורך זמן. השוק נהנה מרצף של הישגים בין אם זה פרוטליקס ובין אם בריינסוויי. אלה הישגים אמיתיים ולחברות הללו מגיע כל הקרדיט".

אין ספק שכאשר חברה מקבלת אישור FDA זה מעורר את כל השוק, אבל כמה זה בריא לשוק הזה, כשחברות שעדיין לא רשמו הישגים קליניים משמעותיים מזנקות גם הן?

"זה טוב שיש אמון בשוק. מה שטוב לתעשייה זה חברות שמצליחות עם הישגים אמיתיים. לאורך זמן, אני חושב שההישגים הריאליים צריכים לבוא לביטוי ולהעלות את השווי עבור המשקיעים. הישגים כאלו נמדדים לאורך זמן ולא ביום מסוים או בשעה מסוימת.

"טרם ההייפ, יצא לנו לשמוע בשיחות סגורות מנהלי השקעות בכירים שכבר החלו להספיד את המדען הישראלי או כאלו שטענו ש'חברות ישראליות יודעות להצליח בניסוי קליני, אבל לא יודעות לערוך ניסוי שיזכה לאישור הרגולטורים'".

טבע החליטה השנה שהיא נוטשת את שיתופי הפעולה עם החברות הישראליות. כיצד זה ישפיע על תעשיית הביומד בישראל?

"טבע היתה מעין חממה וזה עשוי להקשות על חברות אחרות. זה בטח לא יקל על אותן חברות שיצטרכו למצוא מקורות אחרים. טבע אולי הגיעה למסקנה שיש דרכים אפקטיביות יותר לפתח תרופות. עם זאת, לא צריך לראות במהלך שלה חוסר אמון בענף".

הבורסה היא מודל נכון לחברות ביומד ישראליות בתחילת דרכן?

"רצוי ללכת לבורסה כשאתה לא צריך כסף ונמצא במצב שאתה יכול לגייס בשווי שמצד אחד מציע ליזמים מחיר נוח, ומצד שני יאפשר לבעלי המניות הזדמנות לצמוח עם החברה. אנחנו בחרנו לצאת לדרך אחרי שהוכחנו את הדרך והסברנו את ההזדמנות. באנו עם פלטפורמה נכונה והנהלה מנוסה. אלינו באו משוק ההון ואמרו שיש כל מה שצריך, אבל השקיפות הזו לא התאימה לנו. לקח לנו זמן להשתכנע שאנחנו צריכים את המנוף של הבורסה. אם לא היינו מגייסים, לא היינו מגיעים לאן שהגענו. לפעמים גייסנו במחירים נמוכים, אבל מי שנשאר איתנו לאורך זמן ראה תמורה להשקעה. לגבי חברות אחרות, צריכה אולי להיות מערכת שתסנן".

אתה לא חושש לגל נוסף של אכזבות עבור המשקיעים בגלל אותן חברות שמזנקות על בסיס הייפ, וזהו?

"יש לנו במדינה מדענים מעולים, אבל לא תמיד יש פה הניסיון הניהולי הנכון. העובד הראשון שגייסתי, שבתאי באואר, היה מדען וחלק גדול מההצלחה של קמהדע הוא בזכותו. הוא עבר את גיל הפנסיה ועדיין עובד בחברה אבל כשהתחלנו, הוא אמר לי: 'כל מוצר שנפתח, נעשה את זה יותר טוב מהגויים'".

אנחנו באמת יותר טובים מ"הגויים" כמו שאנחנו חושבים?

"יש פה קריאטיביות לעשות כל דבר יותר טוב, ויש פה מספיק כישרון שאם מנהלים אותו נכון, יכול לעשות מאוד טוב למדינה, אבל צריך סבלנות, זו ריצה ארוכה. בהייטק יש היום הישגים נפלאים, אבל אורך החיים של מוצר קצר יותר. אצלנו חסמי הכניסה הם גדולים. רק בשביל להיכנס לתחום אתה צריך מפעל בהשקעה של 100 מיליון דולר ולערוך ניסויים ארוכים".

תעשיית הביומד מושכת יזמים בעלי אופי שונה?

"החדשנות בעולם התוכנה או המכשור הרפואי באה לידי ביטוי בטווח קצר. זה מאפשר לצעירים להיכנס לתחום בקלות יחסית. לכאורה, בכסף קטן אתה יכול לעשות דברים גדולים. אבל גם בהייטק הרבה יזמים נתקעים בדרך. בכל מקרה, כמות החדשנות והיזמות שנוצרת בדרך מדהימה.

איזה טיפ יש לך ליזם ביומד צעיר?

"להבין את השוק. יזמים צעירים חייבים לדעת שהדרך היא ארוכה ולחפש את השותפים הכי מתאימים לדירקטוריון וכבעלי מניות. גם עידוד ונחישות מצד מנהלים שתגייס עוזרים להצליח. כל חברה שמצליחה ממריצה 100 אנשים נוספים להתחיל וליזום, אבל אצלנו סקפטיים. בתחילת הדרך שלנו אמרו שזה לא יעבוד. גם לפרוטליקס אמרו שאין זיכוי והנה זה קרה. אומרים שאחד מתוך 100 מוצרים מצליח, ואנחנו כבר הבאנו כמה מוצרים לשוק".

קמהדע נהנית היום מצמיחה שנתית של כ־50% ממכירות הגלסייה, כשעיקר התרומה להכנסות מגיע מכורח הסכם הפצה לתקופה של 30 שנה, שעליו היא חתמה באוגוסט 2010 עם חברת בקסטר האמריקאית. בהסכם נקבע כי קמהדע תהיה זכאית לתשלומים בגין עמידה באבני דרך בהיקף של עד 45 מיליון דולר ולתמלוגים בשיעור דו־ספרתי בגין המכירות של המוצר בהיקף שנתי שלא יפחת מ־5 מיליון דולר.

"חובת ההוכחה עלינו"

קפיצת המדרגה של קמהדע צפויה להתרחש בשנים 2015–2016, אז צפויה בקסטר לסיים את הקמת המפעל החדש שלה. הסיבה: בקסטר משווקת מוצר מתחרה לזה של קמהדע, אך כושר הייצור שלה מוצה, ולכן - באופן רשמי - בקסטר מספקת את המוצר שלה רק לחולים חדשים. לאחר השלמת הקמת המפעל היא עתידה להחליף את הטיפול במוצר שלה לזה של קמהדע. בפועל המצב שונה, וחלק מהחולים שטופלו במוצר של בקסטר החלו לעבור כבר למוצר של קמהדע.

מה הפוטנציאל של האלפא 1 עבור קמהדע?

"החלבון הזה פונה לשוק ענק. אם מדברים רק על התוויה אחת, מדובר בהכנסות של מיליארד דולר, ואם כוללים את כל ההתוויות שאנחנו חושבים שהחלבון יתאים להן, מדובר במיליארדי דולרים נוספים. אני לא יודע אם נמנף את החלבון כדי למצות את מלוא הפוטנציאל, אבל אנחנו שם".

כאמור, נוסף על הגלסייה קמהדע מפתחת את ה־AAT במתן באינהלציה - ישירות לריאות. כיום מטופלים החולים במחלת החסר הגנטי של חלבון ה־AAT באמצעות עירוי שבועי לווריד בלבד, עובדה הפוגעת באופן ניכר באיכות חייהם של המטופלים. העובדה שקמהדע הצליחה כבר לייצר את החלבון כתכשיר נוזלי המוכן לעירוי, מאפשרת לה ביתר קלות את פיתוחו של המוצר באינהלציה בהתוויות שונות.

"אמשיך להיות פעיל"

מוצר אחר שמפתחת קמהדע הוא חלבון בעירוי גם לטיפול במחלת סוכרת נעורים. זאת לאחר שבמחקרים שבוצעו ובכללם שימוש בתרופת הגלסייה בחולים סוכרת נעורים נמצא ששימוש בתרופה זו עוצר את התהליך הדלקתי בתאי הלבלב וכי חיוניות התאים ופעילותם (הפרשת אינסולין) משתקמת. גם ניסוי שלב 1–2 שביצעה לאחרונה קמהדע בחולי סוכרת נעורים תמך במחקרים אלו.

אתה תולה תקוות גדולות במוצר לטיפול בסוכרת?

"מדובר במהפכה. חובת ההוכחה היא עלינו, אבל זו תפיסה שונה בטיפול בסוכרת. אנחנו הראשונים שקיבלו אישור לטפל בילדים. זה מוצר ששלב 1 שלו נגמר וכל החולים רצו להמשיך את הטיפול וחלקם אף צורך את הגלסייה לטיפו בסכרת. הניסוי הסתיים והוכיח סימנים של בטיחות ויעילות בפרמטרים מוגדרים".

יש עוד מוצר שמרגש אותך?

"יש התוויות נוספות שהן קטנות, כמו פניקוליטיס. זו מחלת עור שסובלים ממנה 50 חולים בלבד בעולם. כל אחד כזה שאתה מציל אותו אתה מתרגש. גם פוטנציאל הריפוי בהתוויות מוח עצם הוא אדיר. חברות אחרות היו מפרסמות את זה ומוציאות דיווחים לבורסה. אני אפילו לא מזכיר את זה. בינתיים, יש לנו תשתיות שמשרתות צמיחה לעוד עשר שנים קדימה".

תהיה מנכ"ל גם בעוד עשר שנים?

"אני בטח לא רואה את עצמי הולך לחפש עבודה אחרת. אני אמשיך להיות פעיל בקמהדע".

לאחרונה מת מייסד החברה ויו"ר הדירקטוריון ראלף האן. כיצד זה צפוי להשפיע על עתידה של קמהדע?

"לכתו של ראלף היא אובדן גדול של חבר ושותף לדרך. ראלף היה מייסד, דמות מאוד משמעותית לקמהדע. בתחילת הדרך הוא היה זה שנתן לנו את ההשקעה הפיננסית הראשונה, ויחד איתרנו את האלבומין כמוצר הראשון שהחברה צריכה להיכנס אליו. מאז עברנו דרך, קו המוצרים התפתח, אבל לא היה לו תפקיד פעיל. יוני, הבן שלו, ממשיך את דרכו. ראלף ואני ראינו בבנייתה של קמהדע מעשה ציוני, תינוק שגידלנו יחד".