ויגודמן מקבל בונוס במזומן עכשיו במקום לחכות לאופציות בעתיד

• לצפייה ב-50 המרוויחים הבולטים של 2012 - לחצו כאן
  

ויגדומן סיים את 2012 עם שכר בעלות של כ־8.8 מיליון שקל, שגבוה באופן מפתיע רק פי 34.7 מעלות שכרו של עובד ממוצע בחברה. זאת, בגלל השכר הממוצע הגבוה של עובדי מכתשים אגן, שעומד על 21.3 אלף שקל לפי בדיקת "כלכליסט". השכר הממוצע בחברה ירד בכ־9% בשנת 2012 לעומת השכר הממוצע בשנת 2011, אך גם שכרו של ויגודמן ירד באותה תקופה - בשיעור של 10.9%. כך, ב־2011 עמדה עלות שכרו של ויגודמן על פי 35.5 מהשכר הממוצע בחברה.  

השכר הממוצע בחברה מפתיע גם לאור העובדה כי החברה מעסיקה עובדים רבים במפעליה בהודו ודרום אמריקה, לא מדינות שידועות ברמת שכר ממוצע או ברמת חיים גבוהות. עלות שכרם של עובדי המפעלים האלה, שנמצאים בתחתית טבלת השכר בחברה, מתקזזת עם עובדי החברה באירופה וצפון אמריקה, וכן גם בישראל - כאשר בישראל, בניגוד להודו, הם גם מאוגדים תחת ועד ונהנים מהסכם קיבוצי ותנאי פרישה טובים.

עלות השכר של ויגודמן מורכבת ממשכורת בעלות של כ־2 מיליון שקל, וכאמור מבונוס בהיקף 6.8 מיליון שקל. מדובר בבונוס חריג לעומת הבכירים האחרים של מכתשים אגן, שנהנו ב־2012 מבונוסים בהיקף של 1.4–2 מיליון שקל.

ותודה לבעלי הבית הסינים של מכתשים אגן

ההסבר המלא לבונוס המוגדל שקיבל ויגודמן קשור ליישום מדיניות "התגמול הכולל" (Total Compensation) של בעלי המניות של מכתשים אגן, שהם למעשה הרפובליקה העממית של סין. כלומר, אם הולכים מספיק אחורה בשרשור בעלי המניות, זה מתחיל בחברת China National Chemical Corporation, בעלת השליטה במכתשים אגן באמצעות החברה הבת כימצ'יינה. מדובר בחברה ממשלתית סינית, שהבעלים שלה הוא למעשה המשטר הסיני או באופן ספציפי יותר, רשות החברות הממשלתיות הסינית. אותה רשות היא גם זו שקובעת את מדיניות התגמול במכתשים אגן, או באופן פרטני יותר - את גובה הבונוס של ארז ויגודמן.

אז מהי אותה מדיניות "תגמול כולל" שיישם העם הסיני בתלוש השכר של ויגודמן? למעשה, מדובר בתפיסה שאומרת כי התגמול הכולל של ויגודמן, שמורכב למעשה משכר בסיס, בונוס ואופציות, צריך לעמוד מול בנצ'מרק גלובלי של מנכ"לים דומים בחברות דומות. לצורך כך נעזרת החברה בנתונים השוואתיים שנאספו על ידי חברה בינלאומית אחרת, כל זה כדי לראות שהמנכ"ל לא מקופח.

בחברה לא פירטו מול מי הושוו הנתונים שנאספו לגבי ויגודמן בשנת 2012, אבל אלה כנראה הראו כי הוא מקופח. זאת, לפחות על פי הסכם ההעסקה המקורי שלו מ־2009, שדיבר על בונוס של כ־2.1 מיליון שקל בלבד. הסיבה המרכזית לכך היא היעדר תוכנית אופציות.

במילים של הדירקטוריון: "בשים לב לעובדה כי בשנת 2012 לא קיבל מר ויגודמן בפועל תגמול מבוסס מניות כמקובל בחברות ההשוואה לנושאי משרה בדרגתו של מר ויגודמן, וכעולה מהסכם ההעסקה שלו, סברו חברי ועדת התגמול והדירקטוריון כי היות שהמענק מהווה את רכיב התגמול המשתנה היחיד, הרי שקיימת חשיבות מיוחדת בתגמולו של מר ויגודמן באמצעות המענק השנתי המוצע". או בתרגום חופשי מסינית לעברית - ויגודמן לא קיבל אופציות ב־2012, והמתחרים שלו כן. לכן, נצ'פר אותו בבונוס גדול.

תגמול בצורת מענק במזומן לא מגשים את המטרה של שימור לטווח ארוך. אף אחד לא ימנע מוויגודמן לקחת את הבונוס שלו מ־2012 ולעבור מחר לחברה מתחרה צילום: סיון פרג'

המענק לטווח ארוך הומר לבונוס לטווח קצר

כמובן שכל זה אמור להיות תלוי ביצועים, ובמכתשים אגן מדגישים כי הבונוס לא נובע רק מכך שהמנכ"ל עשה את עבודתו, אלא מכך ש"ב־2012 הוביל מר ויגודמן את החברה לשנה נוספת של שיפור משמעותי בתוצאותיה העסקיות - אף מעבר ליעדים הכמותיים והאיכותיים אשר נקבעו בתוכנית העבודה השנתית של החברה - ובמעמדה התחרותי הגלובלי, וכן הוביל בהצלחה את המשך יישום תהליך השינוי המבני והארגוני המקיף שבעיצומו נמצאת החברה".

יש רק בעיה אחת בהחלטת החברה לתת לוויגודמן את מענק האופציות שלא קיבל ב־2012 בצורת בונוס - מענק אופציות אמור לתגמל את נושא המשרה לטווח ארוך, ולהצמיד את הביצועים שלו למניית החברה. בונוס שניתן במזומן מתגמל את המנכ"ל לטווח הקצר, ואחרי הענקתו מאבד מיד את ההצמדה שלו לכסף שבעלי המניות רואים (או לא רואים).

כאשר התגמול נועד בצורה מוצהרת למנוע "עריקה" של בכירים ממכתשים אגן לטובת מתחרים אחרים מבין חברות קוטלי העשבים הגלובליות, סביר להניח כי תגמול בצורת מענק של כסף מזומן לא בדיוק מגשים את המטרה הזאת. אחרי הכל, אף אחד לא ימנע מוויגודמן לקחת את הבונוס שלו מ־2012 ולעבור מחר בבוקר לחברה מתחרה.

את קיצור הטווח של התגמול לוויגודמן מסכם הדירקטוריון בפסקה זו: "לאור בחינת שיקולים אלה, סברו ועדת התגמול והדירקטוריון כי הענקת המענק למר ויגודמן מקדמת את טובת החברה ויעדיה, באמצעות מתן תמריץ למר ויגודמן להמשיך ולהשקיע את מיטב זמנו, מרצו, ניסיונו וכישוריו, ככל הנדרש לקידום החברה וענייניה, וזאת לאור פועלו ותרומתו המשמעותית בשיפור הישגיה של החברה (ובפרט, בשנת 2012), וכן בשל חשיבות ומורכבות תפקידו של מר ויגודמן, האתגרים הניצבים בפני החברה והיקף אחריותו, ומתוך רצון להגדלת מחויבותו של מר ויגודמן ושימורו בעתיד".

השכר השנתי יורד, אבל התגמול משולם במזומן

למעשה, לצורך שימורו העתידי של ויגודמן עדיף פשוט להנהיג בחברה תוכנית אופציות, וכך לא יצטרכו לשלם לו את שווי האופציות במזומן. חלק אחר בדו"חות מגלה את הסיבה לכך שעדיין אין תוכנית אופציות בחברה: "החברה מצויה בשלבים מתקדמים של הכנת תוכנית תגמול ארוכת טווח (לרבות תגמול מבוסס מניות) לנושאי משרה ולקבוצת עובדים בכירים בחברה. התוכנית האמורה ממתינה לאישור הרשות הרגולטורית הרלבנטית בסין וכפופה לקבלת כל האישורים הנדרשים על פי כל דין". או שוב בתרגום מסינית לעברית - יש תוכנית לתגמול ארוך טווח של כל המנהלים שלנו, פשוט הבירוקרטיה הסינית טרם עיכלה אותה.

עלות שכרו של ויגודמן בשלוש שנות כהונתו ובעוד 3.5 חודשי חפיפה שביצע ב־2009 עומדת בסיום 2012 על סכום של כ־34 מיליון שקל. בחינת עלות שכרו לאורך השנים מעלה תמונה מעניינת - משנת 2010 ועד היום עלות שכרו של ויגודמן רק הולכת ופוחתת. בשנת 2010 קיבל ויגודמן מהחברה שכר בעלות של כ־11.2 מיליון שקל. ב־2011 עלות שכרו הכוללת כבר ירדה ל־9.9 מיליון שקל ובשנת 2012 הסכום ירד ל־8.8 מיליון שקל.

לא ניתן לדעת על כמה עמדה עלות שכרו של ויגודמן בפועל, שכן בשנים קודמות עיקר עלות השכר נבעה מאופציות שהעניקה החברה לוויגודמן. בדו"חות רשמה החברה את האופציות ועלותן לחברה, אבל אי אפשר לדעת כמה כסף בסופו של יום זרם לכיס של ויגודמן. מה שניתן לומר בוודאות הוא שעלות שכרו של ויגודמן ב־2012 לא בנויה מאף שיערוך - מדובר בכסף אמיתי.

העברת השליטה בחברה ב־2011 לסינים העניקה לוויגודמן גם הזדמנות לממש את האופציות שצבר עוד מתקופת החפיפה שלו בשנת 2009. הרכישה הפכה את החברה לפרטית, ולכן כחלק מהליך הרכישה רכשה החברה הסינית גם את האופציות שהיו בידי הבכירים. לא ניתן לדעת כמה בדיוק שלשל לכיסו ויגודמן מעסקה זו, אך כן ידוע כי מדובר בעסקה שבמסגרתה קיבלו ויגודמן, שמונה בכירים ו־122 עובדים נוספים סכום כולל של 73.4 מיליון שקל באוקטובר 2011.

מספר העובדים גדל, בעיקר מחוץ לישראל

נתוני השכר הממוצע של מכתשים אגן נכנסים לפרופורציה טובה יותר כאשר בוחנים היכן נמצאים עובדי החברה, שהפכה מזמן לחברה גלובלית.

נכון לסוף 2012, כ־29% מהעובדים של מכתשים אגן העולמית הם עובדים ישראלים. מדובר בעיקר בעובדי מחקר ופיתוח ועובדי המתקנים והמפעלים של החברה בישראל.

בישראל מעסיקה החברה 1,302 עובדים נכון לסוף שנת 2012. באירופה היא מעסיקה 1,050 עובדים, באמריקה הלטינית עובדים עבורה 959 איש, באסיה ואפריקה היא מעסיקה 853 עובדים ובצפון אמריקה עמדה מצבת העובדים, נכון לסוף שנת 2012, על 344 עובדים.

מתוך מצבת העובדים החדשים שנוספו לחברה במהלך שנת 2012, רק 11% הועסקו בארץ הקודש. למעשה, למעט צפון אמריקה, שם ירדה החברה בעובד אחד במצבת העובדים שלה, בכל מקום בעולם הוסיפה מכתשים אגן יותר עובדים מאשר הוסיפה בישראל. באירופה, באסיה ובאפריקה גדלה מצבת העובדים של מכתשים בכ־20%. באמריקה הלטינית עלתה מצבת העובדים ב־8%. בישראל עלתה מצבת העובדים ב־3.8%.

כך, בחישוב השכר הממוצע של עובדי מכתשים אגן נכללים עובדי ייצור בעלי חוזה קיבוצי בישראל, יחד עם עובדי שיווק ומכירות בשוויץ וכן עובדי ייצור בברזיל והודו - לא בדיוק תמהיל שמספק נתון שניתן להסיק ממנו משהו על רמת החיים שמספקת מכתשים אגן לכל עובד. החברה בוחרת שלא לגלות את השכר הממוצע שהיא מעניקה בכל מדינה וסיבותיה עמה. בכל מקרה, היא לא מחויבת לעשות כן על פי תקנות הדיווח.

את 2012 חתמה מכתשים אגן עם הכנסות של כ־2.8 מיליארד דולר, צמיחה של 5.3% לעומת הכנסות החברה ב־2011, וצמיחה של 7.2% בנטרול הפרשי מטבע. הצמיחה של החברה נבעה מעלייה במכירות כמותיות, לצד העלאת מחירים.

הרווח התפעולי עלה ב־15.8% ועמד על 281.6 מיליון דולר, והרווח הנקי עלה ב־1.6% ל־122.6 מיליון דולר. בנטרול הוצאות חד־פעמיות ב־2011 שהיו קשורות למכירת החברה לסינים, והוצאות חד־פעמיות ב־2012, שהיו קשורות להתארגנות מחדש של החברה בסין, הרווח הנקי ירד מ־132.7 מיליון דולר ב־2011 ל־131.4 מיליון דולר ב־2012.