"הם אמרו לי שהחשבונות מוקפאים ואנחנו לא יכולים למשוך כספים"
כך לפי מנכ"ל ישראלי של חברה ישראלית הרשומה בקפריסין בעקבות החלטה תקדימית להקפיא 6.7%-9.9% מכל פיקדון בבנקים בקפריסין, כתנאי להענקת חבילת החילוץ למדינה
ההחלטה שהתקבלה בשבת בבוקר הביאה לתורים ארוכים ליד הכספומטים במדינה, וסערת רוחות בקרב התושבים המתנגדים לצד זה. למעשה כמעט כל תושב של קפריסין מצוי מאז שבת בידיעה כי איבד 10% מפיקדונותיו בבנקים. בעלי פיקדונות של מעל 100 אלף יורו ישלמו מס של 9.9% ובעלי פיקדונות נמוכים יותר ישלמו מס של 6.7%. מדובר במס חד פעמי.
- סיוע לקפריסין: תקבל 10 מיליארד יורו, תטיל מס מיוחד על פקדונות בבנקים
- רוסיה התנתה סיוע לקפריסין בחשיפת חשבונות רוסיים
- ירידות חדות בבורסות אסיה בצל המשבר בקפריסין
הבנקים במדינה סגורים בשבת וראשון ויהיו סגורים גם היום עקב חג, אולם מחר הם ייפתחו וקיים חשש מהתנפלות של אזרחים על הבנקים ומשיכת פקדונות. החשש הגדול יותר הינו מעבר של המשבר לאירופה, ומשיכה המוניתך של פקדונות מבנקים באיטליה וספרד, שגם שם קיימת סבירות להיזקקות לסיוע בינלאומי, והחשש הוא שגם בעלי הפקדונות במדינות אלה יידרשו לצעד דומה.
תור לכספומט בקפריסין צילום: איי פי
תור לכספומט בקפריסין צילום: איי פי "החשבונות מוקפאים"
מנכ"ל ישראלי של חברה ישראלית הרשומה בקפריסין סיפר אתמול כי נציגי הבנק שבו מנוהלים חשבונותיו וחשבונות החברה התקשר אליו: "הם אמרו לי שהחשבונות מוקפאים ואנחנו לא יכולים למשוך כספים, וכי החלק שעליו יומר עבורנו במניות של הבנק או אג"ח מדינה מדינה בהיקף דומה. המניות של הבנקים כן נסחרות במחיר אפסי וקשה לקבל את ההצעה. כולם כאן בהלם. החשש הגדול הוא עם זאת להידרדרות המשבר לאירופה כולה ופגיעה בגוש היורו".
הניסיון של הקפריסאים למשוך כספים מהכספומטים לא יעזור להם, מסתבר, להתחמק מהמס: "המועד הקובע שנקבע הוא יום שישי בערב, והחשבונות כולם צולמו ותועדו, כך שהיקף המס שייגבה תואם את הסכום שהיה בפקדונות באותו רגע ללא קשר למשיכות כלשהן שנעשו לאחר מכן", סיפר הישראלי.
נמל לימסול בקפריסין צילום: בלומברג
קפריסין זקוקה לסיוע של 17 מיליארד יורו כדי להיחלץ מהמצב הקשה שבו המדינה והבנקים שלה נתונים. בשבת בבוקר, לאחר ישיבה מרתונית, החליטו האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית (IMF) להעניק 10 מיליון יורו סיוע למדינה, אולם לדרוש את גביית המס כדי לשתף את בעלי הפקדונות בבנקים בחלק מהנטל. 2.5 מיליארד יורו תעניק רוסיה כהלוואה, ואילו המס מהפקדונות אמור להשלים את הסכום לזה שקפריסין זקוקה לו – 17 מיליארד יורו, ואולי אף יותר (ההערכות הן שהמס
שייגבה הוא של 5.8 מיליאטרד יורו).
ממשלת קפריסין התנגדה לצעד זה בעבר בשל חשש לביטחון המשקיעים אולם שר האוצר של קפריסין מיכליס סאריס אמר שמדובר במס חד פעמי שיבטיח שלא תהיה בריחת הון נוספת מהמדינה. עם זאת, אתמול התעוררה התנגדות עזה בפרלמנט לצעד. הדרישות שבהן תצטרך קפריסין לעמוד כתנאי לקבלת החילוץ כוללות העלאה של מס החברות ל-12.5% לעומת 10% כיום, הפרטת נכסים ממשלתיים ורפורמה במגזר הבנקאי שתוודא כי הם אינם משמשים מקלט להלבנת כספים.
דיסלבלום, שר האוצר של הולנד, סירב לשלול אפשרות כי מסים דומים יוטלו על בעלי פיקדונות במדינות נוספות בעתיד, אך אמר כי כרגע לא נדון צעד כזה. בכל מקרה דריכות רבה תהיה בשווקים לקראת פתיחת המסחר השבועי באירופה הבוקר.
