ההחלטה השגויה שסיבכה את בנק לאומי באשראי לנוחי דנקנר

בנק לאומי לא אכף סעיף מהותי בהסכם ההלוואה של חברת גנדן שבשליטת נוחי דנקנר, סעיף שאם היה נאכף היה מאפשר לבנק מקבל את מלוא החוב של גנדן כלפיו.

ראשית הסיפור ב־2003, אז נטלה גנדן הלוואה של 500 מיליון שקל מבנק לאומי, שבראש החטיבה העסקית שלו עמד אז אהוד שפירא. דנקנר התחייב שכל דיבידנד שיימשך מהחברה־הבת אי.די.בי אחזקות (47%) לגנדן ישמש לפרעון ההלוואה עד סיומה. ב־2008 החליט הבנק לוותר על הסעיף לדנקנר ואפשר לדנקנר להשתמש בדיבידנדים לשימוש עצמי, בין היתר לרכישת מניות נוספות של אי.די.בי אחזקות. את המניות שרכשה גנדן שיעבד דנקנר ללאומי.

וכך, מאות מיליוני שקלים שקיבלה גנדן כדיבידנדים מאי.די.בי אחזקות לא הלכו לפרעון ההלוואה לבנק. למעשה, זו יכולה היתה להיפרע במלואה כבר ב־2008–2009, לאחר שב־2008 חילקה אי.די.בי אחזקות דיבידנד בהיקף של 476 מיליון שקל וב־2009 דיבידנד של 828 מיליון של (ב־2010 חולק דיבידנד של 438 מיליון שקל), כשגנדן מקבלת קרוב למחצית הסכום בכל חלוקה בשל אחזקתה במניות החברה.

נוחי דנקנר צילום: גיא אסיאג

"חברות עמדו בתור"

בתקופה זו עמדה בראש החטיבה העסקית של לאומי רקפת רוסק עמינח, כשגליה מאור שימשה כמנכ"לית הבנק. רוסק עמינח הצטרפה לבנק כחצי שנה לאחר מתן ההלוואה המקורית, ויש שיראו בוויתור לגנדן כשגיאה עסקית. לעומת זאת, גורמים אחרים - כולל בסביבת הבנק - טוענים כי כל בנקאי אחר היה נוהג בצורה דומה, שכן באותה תקופה עמד שווי אי.די.בי אחזקות על יותר מ־2 מיליארד שקל וההלוואה היתה בגובה של רבע משווי החברה.

"כשהבטוחות הן בסדר גודל כזה", אומרים אותם גורמים, "שום בנק לא יוותר על הלוואה בתנאים טובים כמו זו, כי ברגע שיוותר היו בנקים אחרים עומדים בתור להעניק מימון חלופי. הגורמים מוסיפים כי "זה התפקיד של בנק - להעניק אשראי. מזה הוא מתפרנס וזו היתה ההלוואה הכי טובה שניתן לתת, לגוף שנחשב אז אחד החזקים במשק. מי יכול היה לשער שאחרי שלוש־ארבע שנים שווי החברה יצנח ל־400 מיליון שקל?".

"לאומי מציל את החוב"

לאומי קיבל בינתיים החזר של 40 מיליון שקל על ההלוואה במסגרת מתווה עקרונות שאליו הגיע עם גנדן באוקטובר האחרון מול דנקנר ושותפו הארגנטינאי אדוארדו אלשטיין. לפי המתווה, אם וכאשר יגיע דנקנר להסדר מול מחזיקי האג"ח ובנק מזרחי טפחות, לאומי ימחק חוב של כ־150 מיליון שקל, ואילו גנדן תזרים ללאומי 150 מיליון שקל נוספים, כשהשבתם של 150 מיליון שקל נוספים תיפרס על פני כמה שנים, כשרק אם דנקנר יעמוד בתשלומים אלה, לאומי יבצע את המחיקה. בנוסף, מזרחי טפחות לא יחתום על הסדר בטרם יועבר הכסף על ידי אלשטיין.

"לאומי מציל בכך לפחות חלק מחוב שנראה אבוד", אמרו גורמים במערכת הבנקאית, "האלטרנטיבה היא לפרק את החברה ולא לקבל דבר". אותם גורמים ציינו כי בחברה־האם של גנדן טומהאוק, שבבעלות דנקנר עצמו, ישנם חובות של כ־200 מיליון שקל לבנק הפועלים, 100 מיליון לדיסקונט, 50 מיליון שקל למזרחי טפחות, ו־50 מיליון לקרדיט סוויס - ושם כלל לא מתנהלים מגעים להסדר משום שלא ניתן להציל דבר מהחוב.