בלעדי לכלכליסט
אמפל בדרך לסוף: הנאמן האמריקאי ימליץ על פירוקה
פנייתו של מימן לביהמ"ש בניו יורק, שנועדה למנוע את פירוק אמפל, נכשלה ככל הנראה. לכלכליסט נודע כי הנאמן מטעם ביהמ"ש ימליץ להעביר אותה מהליך יקר של הקפאת הליכים להליך פירוק, בכפוף לאישור מחזיקי האג"ח
הנאמן האמריקאי הטרי שמונה לנהל את אמפל ממליץ לבית המשפט להעביר את החברה שבשליטת יוסי מימן להליכי פירוק. ל"כלכליסט" נודע כי עו"ד מיכאל לוסקין שמונה על ידי בית המשפט בניו יורק שבו מתנהל הליך הקפאת הליכים לחברה, סבור שיש להעביר את אמפל מהליך של צ'פטר 11 (הקפאת הליכים) לצ'פטר 7 (הליך של פירוק). המלצת הנאמן כפופה לאישור מחזיקי האג"ח שנאמניהם צפויים לכנס בקרוב אסיפות לאישור המהלך.
- "מעולם לא נתקלתי במחזיקי אג"ח עוינים כל כך כמו באמפל"
- עו"ד מיכאל לוסקין מונה לנאמן אמפל
- מימן מסרב להתפטר: דורש מסמכים השייכים לו לטענתו
משמעות החלטת הנאמן מונעת העברת השליטה בחברה לידי מחזיקי האג"ח ומשאירה את ניהול הליך מימוש נכסיה בידי נציגי בית המשפט. מדובר בהחלטה משמעותית כיוון שהליך הפירוק זול משמעותית מהליך הקפאת ההליכים, הוא אינו דורש הזרמת כסף להפעלת החברה וניהולה והנאמן לא יהיה זכאי למשכורת אלא רק לאחוז מההכנסות שיגיעו ממכירת נכסי אמפל.
מימן פנה באוגוסט 2012 לבית המשפט בניו יורק ופתח בהליך הקפאת ההליכים - הליך יקר מאוד שעלול לעלות עשרות מיליוני דולרים - לאחר שמונה חודשי משא ומתן עם מחזיקי האג"ח להסדר חוב שלא הבשיל. בתצהיר שהגישה אירית אילוז, סמנכ"לית הכספים של אמפל, לביהמ"ש היא כתבה: "לא פנינו לבית משפט ישראלי כיוון שהם בדרך כלל לא מאשרים לחברת אחזקה הליך של הקפאת הליכים, אלא מאפשרים לנושיה לפרק אותה". מימן טען בפני בית המשפט כי לאחר שלא הצליח להגיע להסדר מוסכם מול מחזיקי האג"ח - ורגע לפני שהבין כי בכוונתם לדרוש את פירוקה של החברה בבית משפט ישראלי - הוא פונה לבית המשפט כדי להציע תוכנית הבראה לחברה. מנגד, טענו בעלי האג"ח שלהם חייב מימן 1.3 מיליארד שקל, בראשות הנציגות מיטב ופסגות, כי על מימן להעביר את החברה לידיהם.
בנובמבר 2012 הודיע מימן כי הוא מוותר על אמפל ומעביר את מפתחות החברה למחזיקי האג"ח. אלא שמאז התעכבה העברת השליטה בשל שורה של טענות פרוצדורליות, ובראשן סירובו העיקש של מימן להתפטר מתפקיד מנכ"ל החברה, זאת אף על פי ששבועיים לפני כן הודיעו כל הדירקטורים וחברי ההנהלה על התפטרותם. בתקופת הקפאת ההליכים המשיכו נושאי המשרה באמפל למשוך משכורות, בד בבד עם תשלומים של מאות אלפי דולרים שהעבירה אמפל לעורכי דינה שניהלו את הליך הקפאת ההליכים, סכומים שכמובן נגרעו מקופת החברה.
במקביל, המשיך מצבם של נכסי אמפל להידרדר. בנק דיסקונט, שבידיו שעבוד על מניות החברה־הבת גדות, פתח בהליך כינוס נכסים ופועל למכירת הנכס המרכזי המניב של החברה, כאשר כלל לא בטוח כי ייוותר בידי מחזיקי האג"ח עודף ממכירה זו. מחזיקי האג"ח תולים את יהבם בעיקר על ניצחון בתביעה שמנהלת אמפל נגד ממשלת מצרים ביחס להפסקת הזרמת הגז בפרויקט EMG שבו היא מחזיקה, תביעה שעלולה להתנהל שנים ארוכות. המחזיקים דרשו למנות מנהלים מטעמם עד להעברת השליטה באופן רשמי, אך בית המשפט בניו יורק סירב לבקשתם והחליט למנות נאמן אמריקאי בתמורה לתקציב של 2.5 מיליון דולר.
אלא שהנאמן כאמור, ממליץ כעת להפסיק את ההליך היקר של הקפאת הליכים ולפעול לפירוק החברה. הקפאת הליכים הנו הליך של הבראת החברה שבו עשויים בעלי השליטה (דה פקטו, מחזיקי האג"ח) להידרש להזרים כספים לתוכה כדי להמשיך את תפקודה כעסק חי. להבדיל, בהליך של פירוק לא נדרשת הזרמת כספים, אלא המפרק פועל למימוש נכסיה לטובת הנושים.