פרופ' אמיר ברנע: פירוק אלביט הדמיה יגרור תספורת של 74%

בשבועות האחרונים סוערות הרוחות באלביט הדמיה. מחזיקי איגרות החוב, שלהם חייבת החברה כ־2.5 מיליארד שקל, צריכים לקבל החלטה באיזה מהמתווים שמוצגים להם להסדר עליהם לבחור. על השולחן מונחים שני מתווים. הראשון גובש על ידי החברה יחד עם קרנות יורק ו־DK, המחזיקות ב־35% מהאג"ח של אלביט הדמיה, ואילו המתווה השני גובש על ידי מחזיקי האג"ח הארוכות של החברה.

אתמול פורסמה על ידי אלביט הדמיה חוות הדעת של המומחה לבחינת הסדר החוב שמינה בית המשפט, רו"ח רוני אלרואי, ובה בחן האחרון את ההבדל בין שני המתווים וכיצד ניתן יהיה לשרת את החוב בצורה הטובה ביותר. לחוות הדעת צורפה גם חוות דעת נוספת מטעם פרופ' אמיר ברנע על חלופת הפירוק של החברה.

מוטי זיסר צילום: שוגר דייויד

מעבר להבדלים בין שני המתווים, כתב אלרואי כי על פניו, העובדה כי החברה ביצעה רכישות עצמיות של אג"ח מפרה את חובת הזהירות של הדירקטוריון ועשויה לכאורה לשמש כעילה לתביעה. אלרואי מתעכב על אישור רכישה עצמית שהיה בנובמבר 2012, אחרי שמחזיקי האג"ח כבר פנו אל החברה מתוך חשש לחובה של החברה כלפיהם. בנוסף כותב אלרואי כי מצגות שנעשו על ידי החברה בינואר 2013 למחזיקי האג"ח לא נתנו גילוי מפורש לעניין החשש לפירעון ההתחייבויות, כאשר גם זו, לטענתו, של אלרואי עילה לתביעה.

נקודה מעניינת נוספת היא הפער בין השווי הנכסי של פלאזה סנטרס לבין השווי של מניות פלאזה סנטרס שבידי אלביט הדמיה בפועל. שווי השוק של המניות עומד על 304 מיליון שקל, מבחינתו של אלרואי; השווי הנכסי הנקי של פלאזה סנטרס, מבחינת אלביט הדמיה, הוא 950 מיליון שקל.

יש לזכור כי גם לפלאזה סנטרס יש אג"ח בהיקף 63 מיליון יורו, כאשר אלרואי כותב כי מבחינתה של החברה, היקף החוב המקסימלי כדי שהוא תוכל לפעול הוא 740 מיליון שקל, כאשר 440 מיליון שקל יהיו בסדרה קצרה של אג"ח ל־4–5 שנים, ואילו 300 מיליון השקלים הנותרים יהיו בסדרה ארוכה על פלאזה סנטרס, בלוח סילוקין של 4–10 שנים.

לחוות הדעת צורפה גם הערכת שווי נכסי של פרופ' אמיר ברנע לחלופת פירוק, שלפיה אם החברה תגיע לפירוק ללא הסדר, יקבלו בעלי החוב של החברה 26 אגורות בלבד על כל שקל שבידיהם, כאשר ברנע מעניק למניות פלאזה סנטרס שווי של 135 מיליון שקל בלבד למניות שאינן משועבדות.

המתווה של אלביט הדמיה והקרנות הזרות מבוסס על המרת חוב של 2.2 מיליארד שקל למניות של החברה, באופן שיתרת החוב למחזיקי האג"ח אחרי ההסדר תיוותר על 300 מיליון שקל בלבד, לעומת 2.5 מיליארד שקל כיום. באלביט הדמיה טוענים שכדי להשביח את תיק הנכסים כפי שמצופה מחברה יזמית וכדי להימנע ממימושים תחת לחץ, החברה יכולה לשרת חוב למחזיקי האג"ח של עד 300 מיליון שקל. מתווה זה יעניק למחזיקי האג"ח 86% ממניות אלביט הדמיה, כאשר שיעור ההחזר של החוב עומד על 76% ללא המניות.

לעומת המתווה של החברה והקרנות הזרות, במתווה של נציגות מחזיקי האג"ח היקף החוב שיומר למניות נקבע על 1.1 מיליארד שקל — מחצית מזה שמציעות אלביט הדמיה והקרנות הזרות. לוחות הסילוקין של שתי הסדרות החדשות שיונפקו, על פי הצעת הנציגות, מביאים בחשבון את היכולת המוגבלת של החברה לשרת את החוב בשנים הראשונות.

תגובת אלביט הדמיה: "חוות דעתו של המומחה, מוכיחה מעל לכל ספק כי מתווה החברה להסדר החוב הוא נכון הוגן וטוב יותר מהצעת נציגות מחזיקי האג"ח, כפי שטענה החברה לאורך כל הדרך. היא מוכיחה כי שיעור החזר החוב של מתווה החברה העומד על 76%, הוא גבוה באופן משמעותי משיעור החזר החוב המוצע על ידי נציגות מחזיקי האג"ח המגיע ל- 57% בלבד. יודגש כי החברה מאמינה שהשווי הנכסי הנקי שלה NAV) ) הינו חיובי. החברה אמונה על האינטרסים של כלל הגורמים הרלוונטיים לרבות מחזיקי האג"ח, נושים אחרים ובעלי המניות, ובהתאם לדעת החברה האינטרס השיורי לבעלי המניות צריך להישאר כמפורט בהצעת החברה. החברה תמשיך ותלמד את חוות דעתו של המומחה ותתייחס אליה כנדרש בבית המשפט".