הפשרה של טבע סוגרת את הפרצה לחברות הדואליות

אחרי שנים ארוכות של הסתרה תתחיל טבע, ענקית התרופות הגנריות, לדווח על שכר מנהלי ובכירי החברה והדירקטורים שלה על בסיס אישי. החברה תתחיל לדווח על השכר בדו"ח השנתי ל־2013, שצפוי להתפרסם בתחילת 2014.

ההחלטה על דיווחי השכר לא התקבלה מיוזמתה של טבע, אלא בעקבות תביעה שהוגשה נגדה לבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי פרופ' שרון חנס ופרופ' אהוד קמר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל־אביב. שני הצדדים הגיעו להסכם פשרה, שלפיו החברה תדווח החל מדו"חות 2013 על שכר בכיריה, אולם בניגוד לדרישתם המקורית של התובעים, הדרישה לא תיושם באופן רטרואקטיבי. המשמעות היא כי שכרו של שלמה ינאי בחברה לא ייחשף. עוד עולה מהסכם הפשרה כי התובעים, חנס וקמר, יקבלו תגמול של 200 אלף דולר בהסכם הפשרה, וכן 1.1 מיליון דולר עבור תשלום שכר טרחה לעורכי דין והוצאות אחרות.

ג'רמי לוין מנכ"ל טבע צילום: סיון פרג'

הסיבה שהשניים כיוונו את חציהם כנגד טבע נובעת מכך שטבע היתה החברה הראשונה שנאחזה בהיותה חברה דואלית (רשומה למסחר הן בתל אביב והן בניו יורק) כדי להפסיק ולפרסם את שכר בכיריה - ובעקבותיה חברות דואליות נוספות הפסיקו לחשוף את שכר הבכירים. בתביעה עצמה נכתב כי בתל אביב רשומות 43 חברות דואליות שרובן לא מפרטות את שכר הבכירים.

זרז לשאר החברות?

להחלטה של טבע לפנות לפשרה עשויה להיות השפעה על חברות דואליות נוספות שעד היום לא דיווחו על תגמול המנכ"ל ובכירי החברה באופן פרטני. מצד אחד, ההחלטה של טבע לחתום על הסכם פשרה שבמסגרתו היא תגלה את שכר הבכירים עשויה להיות זרז לכך שגם הן ילכו בעקבותיה. מצד שני, מאחר שמדובר רק בפשרה ולא בקביעה רשמית של בית המשפט שמדובר בנוהג פסול, ייתכן שהחברות יאמינו כי הן לא מחויבות לפרסם את שכר הבכירים.

בין החברות הבולטות שלא מפרסמות כיום את שכר הבכירים ניתן למנות את אלביט מערכות ונייס, כמו גם את סלקום. מנגד, ההחלטה עשויה להרתיע חברות הנסחרות בוול סטריט לבצע רישום כפול, מאחר שמדובר בהידוק נוסף של הרגולציה הישראלית עליהם.

בנוסף, קשה להעריך כיצד היה מסתיים המשפט של טבע. לכאורה, ההחלטה של טבע ללכת להסדר פשרה עשויה להעיד על כך שהמחלקה המשפטית של החברה העריכה כי היא תפסיד במשפט. עם זאת, לא מן הנמנע כי מנכ"ל טבע ג'רמי לוין התכוון בלאו הכי לחשוף בשלב מסוים את נתוני השכר וזאת מאחר שהוא נוקט מדיניות ניהול שקופה יותר.

התובעים, מכל מקום, הבהירו בתביעתם כי הם "נואשו מלקוות שיצליחו לשכנע את טבע לקיים את חובותיה לפי דין", וכי תשעה חודשים לפני התביעה פנו אליה בדרישה לשנות את נוהגה, אך היא השיבה את פני התובעים ריקם.

לדברי אהוד קמר, "לפני שמונה חודשים ביקשנו אישור לתובענה ייצוגית נגד טבע כבעלי מניותיה וכמומחים לדיני תאגידים. במסגרת ההסדר התחייבה טבע כפי שדרשנו לגלות את תגמול בכיריה על בסיס אישי. המהלך שלנו נשא פרי גדול ואנחנו שמחים מאוד על כך שבעקבות התביעה שלנו טבע תשנה את נורמות הגילוי שלה באופן מהותי. אנחנו מצפים שחברות דואליות נוספות ילכו בדרך זו. כך ייפתח דף חדש בתולדות שוק ההון בישראל שבו תגמול הבכירים בכל החברות הציבוריות ידוע וניתן לוודא שהוא יוצר תמריצים ראויים".

מרשות ניירות ערך נמסר בתגובה להחלטה כי "השאלה היא האם בעקבות הסכם הפשרה בטבע, יפנו משקיעים בחברות דואליות נוספות להגשת תביעות ייצוגיות כנגד חברות אשר לא מספקות גילוי מלא על שכר בכיריהן. רשות ני"ע מספקת כיום למשקיעים סיוע במימון וליווי מקצועי של תביעות ייצוגיות כנגד חברות ציבוריות. בתחילת השנה שעברה החליטה הרשות להרחיב את השימוש בסמכות מימון התובענות הייצוגיות.

"לרשות יש סמכות, הקבועה בחוק החברות, לשאת בהוצאות מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית בתחום ניירות ערך. הרשות עושה שימוש שוטף בסמכות זו ונושאת בהוצאות בסכומים של עד עשרות אלפי שקלים לכל הליך, ואף למעלה מכך. זאת בכוונתה להרחיב את השימוש בסמכות המימון ולהעמיק את מעורבותה בתחום האכיפה הפרטית.

"במסגרת ניירות אלה הרשות הזמינה את מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית ליצור עימה קשר בשלב מוקדם ככל שניתן". באשר לשאלה האם תממן תביעות ייצוגיות דומות, נמסר מרשות ני"ע כי "החלטות המימון של הרשות מתקבלות בנוגע לכל מקרה לגופו, בהתאם לסמכות הקבועה בדין ומתוך מטרה לעודד אכיפה פרטית ראויה".

המשמעות היא כי חברות דואליות נוספות עשויות להיתקל כעת במשקיעים שיתבעו אותם אם הן יבחרו להמשיך שלא לפרסם את נתוני השכר של בכיריהן, כאשר רשות ניירות ערך עשויה לממן תביעות כאלה.

13 שנות הסתרה

טבע לא פרסמה את נתוני השכר שלה מאז שנת 2000 (אז הפכה לדואלית). בכתב התביעה נכתב כי טבע למעשה חומקת מהגילוי בנוגע לשכר הבכירים בגלל היותה חברה דואלית.

מה דעתך על מניית טבע:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

לכאורה, הן הדין האמריקאי והן הדין הישראלי דורשים את פרסום תגמול שכר הבכירים באופן פרטני, אלא שכדי להבטיח אחידות בדרישות גילוי משאירה הרשות הישראלית את הבכורה לרשות האמריקאית בקביעת הדין, ואילו הרשות האמריקאית אינה מכירה את דרישות הדין הישראלי.

לפיכך, טבע חושפת רק את היקף התשלום לכל מנהליה הבכירים של החברה יחדיו. בשנת 2012 קיבלו חברי ההנהלה הבכירה הנוכחיים של טבע שכר בעלות של 12.7 מיליון דולר. מעבר למנהלים הנוכחיים, טבע העסיקה מנהלים בכירים שעזבו את החברה, כגון שלמה ינאי. חמשת מנהלי החברה הבכירים שעזבו קיבלו בשנת 2012 שכר בעלות של 14.7 מיליון דולר.

בתביעה נכתב כי לפרסום שכרם של בכירי החברה יש משמעות רבה, שכן על רקע תיקון 20 לחוק החברות, יצטרכו בעתיד בטבע לאשר את שכרו של ג'רמי לוין באסיפת בעלי המניות השנתית. עם זאת, החוק עצמו מחייב דיווח רק של שכרו של מנכ"ל החברה, ורק בעת שבו הוא ממונה או בעת שינויים בהסכם השכר שלו.

למעשה, המצב בצורת הדיווח של טבע מגוחך שבעתיים, שכן את תגמול הדירקטורים היא חושפת לעתים בזימון אסיפת בעלי המניות של החברה. כך, למשל, שכרו של פיליפ פרוסט, יו"ר החברה, עומד על כ־900 אלף דולר בשנה, ושכרו של סגן היו"ר, משה מני, עומד על כ־400 אלף דולר, כששניהם הובאו לאישור אסיפת בעלי המניות. למרות זאת, החברה נמנעת מלכתוב את התגמול של פרוסט בדו"ח השנתי המורחב ללא סיבה אמיתית.

אחת השאלות המורכבות שיש לענות עליהן בסוגיה זו היא האם פירוט התגמול של בכירי החברה אכן משיג את מטרתו - פיקוח והקטנת התגמול המופרז על הבכירים. אחת הטענות היא כי עצם גילוי שכר הבכירים רק הוביל להעלאת שכרם, וזאת על רקע העובדה כי הם משווים את עצמם לעמיתיהם ונוצר מירוץ להעלאת שכרם. לפיכך, אם שכר הבכירים לא היה מפורסם, ייתכן שהיה ניתן לשלוט עליו בצורה טובה יותר מבחינת בעלי השליטה בחברה.

כבר לא מניית העם

חשיפת שכר הבכירים הצפויה מצדה של טבע עשויה להעלות תרחיש עתידי, שבמסגרתו החברה עשויה להחליט להימחק מהמסחר בתל אביב לנוכח עודף רגולציה.

לכאורה, לטבע אין סיבה אמיתית להיסחר בבורסת תל אביב, מאחר שמרבית המסחר במניה מתבצע בכל מקרה בוול סטריט. הסיבה העיקרית לכך שהחברה ממשיכה להיסחר בתל אביב היא בעיקר היסטורית. טבע נחשבה בעבר כמניית העם ובכל תיק השקעות של אזרח ישראלי היתה מניה של טבע, אולם בשנים האחרונות ירד קרנה של חברת התרופות על רקע שינויים בחקיקה האמריקאית שפגעו ביכולתה של טבע לאתגר פטנטים של תרופות מוכרות ולהפיץ להן גרסאות גנריות.

כתוצאה מכך, טבע עושה בימים אלה שינויים אסטרטגיים ומתעתדת להפוך לחברת תרופות שפועלת במספר תחומים מצומצם, ובכך להקטין את התלות שלה בקופקסון שהפטנט עליה צפוי לפקוע, כמו גם בשוק הגנרי, ולכן מניית החברה נמצאת בקיפאון עמוק בשנה האחרונה. בעקבות זאת, טבע הפכה להשקעה פחות פופולרית, ולכן תפקידה ההיסטורי כמניית העם הולך ומאבד מתוקפו.

גם בתקנון החברה של טבע יש כמה כללים הדורשים כי מטה החברה תמיד יהיה בתחומי מדינת ישראל וכי מנכ"ל החברה יישאר אף הוא במדינה. אלא שבעקבות הביקורת הציבורית הגוברת על כך שטבע אינה משלמת כמעט מסים במדינה, לצד העובדה כי היא עתידה להתחיל לרשום את הפטנטים על מוצריה החדשים בשוויץ ולא בישראל, עולה השאלה האם כך יהיו פני הדברים גם בעתיד.