בלעדי לכלכליסט
דני גילרמן צפוי לעזוב את קרן מרקסטון לטובת קרן בלקסטון
גילרמן, שכיהן בעברו כשגריר ישראל באו"ם, צפוי להתמנות ליועץ לקרן בלקסטון לקראת כניסה אפשרית שלה להשקעות בישראל. גילרמן מונה ליו"ר מרקסטון לאחר שקודמיו הואשמו בשוחד
שלוש שנים אחרי שמונה ליו"ר קרן ההשקעות הפרטיות (פרייבט אקוויטי) מרקסטון, דני גילרמן צפוי לעזוב את הקרן. ל"כלכליסט" נודע כי גילרמן עומד לעבור לתפקיד בקרן בלקסטון, קרן ההשקעות הפרטיות הגדולה בעולם, ככל הנראה כיועץ לקרן לקראת כניסה אפשרית להשקעות בישראל.
- דני גילרמן בדרך להיות טייקון אופנה: מנהל מו"מ להבאת רשת אופנה לילדים לישראל
- "לקחתי את מרקסטון על עצמי"
- המשימה של גילרמן: לא רק הסברה, גם כסף
בלקסטון היא קרן ההשקעות הגדולה בעולם ומנהלת 166 מיליארד דולר. בפברואר 2012 פורסמו בתקשורת הישראלית ידיעות על כניסתה הצפויה לפעילות בישראל באמצעות קרן מרקסטון, אולם בסופו של דבר בלקסטון לא הגיעה לשיתוף פעולה עמה. לפני שבועיים ביקר בארץ סטיב שוורצמן, נשיא ומייסד בלקסטון, ולווה על ידי גילרמן, שהיה בעברו שגריר ישראל באו"ם, נחשב כבעל היכרות טובה עם המשק בארץ הן במישור העסקי והן הפוליטי, וככל הנראה ישמש גם לאיתור השקעות וגם לגיוסי כספים. גילרמן אמנם עדיין לא פרש ממרקסטון, אולם ספק אם יוכל לכהן בשני התפקידים במקביל.
מרקסטון מנהלת כיום 800 מיליון דולר, והיתה בעבר קרן ההשקעות הפרטיות הגדולה בארץ. תקופת כהונתו של גילרמן לא אופיינה בהשקעות חדשות, והחברה התמקדה בניסיונות מימוש שהבולט בהם היה מכירת השליטה בחברת המים נטפים לקרן פרמירה. מרקסטון החזיקה בכ־%18 מהמניות ומכרה אותן ב־120 מיליון דולר.
בישראל השקיעו במרקסטון כלל ביטוח, הראל, מנורה, הפניקס, איילון, מיטב ומקפת, בעיקר באמצעות קרנות הפנסיה שלהם, בשילוב תקציבים מקרנות הנוסטרו. הקרן זכורה בעיקר בשל ההשקעה הכושלת בבית ההשקעות פריזמה שקרס. שלושת האקזיטים היחידים הראויים שרשמה היו זרעים גדרה (80 מיליון דולר), נטפים (120 מיליון דולר) ודפי זהב שנמכרה ב־125 מיליון דולר לקרן בבקוק אנד בראון האוסטרלית, ופשטה רגל לאחר מכן.
גילרמן גויס על ידי מרקסטון בעקבות התפוצצות פרשת השוחד באוקטובר 2009 בארה"ב, שאליה נקשר שמה של החברה שניהלו אז רון לובש ואמיר קס. במסגרת הפרשה פקידי מדינה בכירים, שאחראים על כספי פנסיה של עובדי מדינת ניו יורק, הואשמו כי נטלו שוחד ממנהלי קרנות נאמנות פרטיות ותמורתו השקיעו את חסכונות עובדי המדינה בקרנות הללו. אחד מ־19 מנהלי הקרנות המשחדים היה המייסד המשותף של מרקסטון והיו"ר שלה אליוט ברוידי, שהודה בבית המשפט כי שלשל מיליון דולר לכיסיהם של ארבעה בכירים בממשל המקומי, שתמורתם הפקידו במרקסטון רבע מיליארד דולר מכספי הפנסיה של עובדי המדינה.
מרקסטון סיימה למעשה את תקופת הקרן אבל עדיין תקועה עם השקעות מסוימות, ובהן 24% ממניות פסגות וכן אחזקות בחברת נילית שבבעלות מיכאל לוי, מגנוליה וסטימצקי.