ירון דניאלי: "אלקוברה לא יכולה להיות היפהפיה הנרדמת"

לפני חודשיים שברה חברת הביומד אלקוברה את בצורת ההנפקות בוול סטריט, והפכה לחברה הישראלית היחידה שגייסה הון בהנפקה ראשונית בוול סטריט ב־2013.

שנת 2013, שנראתה מבטיחה עבור חברות ישראליות מעבר לים, לא מגשימה לעת עתה את הציפיות. אף על פי שבהמשך השנה צפויות לפחות שתי הנפקות נוספות (זו של הום סקינוביישנז ו־Wix הישראליות) וגם קמהדע השלימה הנפקה, בסופו של דבר בהחלט ייתכן כי אלקוברה תישאר החברה הישראלית היחידה שהשלימה הנפקה ראשונית בוול סטריט.

אלא שכאן לא מסתיים הסיפור המרתק של אלקוברה, שמפתחת תרופות להפרעות קשב וריכוז (ADHD). בניגוד למרבית החברות הישראליות שמגיעות לוול סטריט כשהן נמצאות ברמת הכנסות של 100 מיליון דולר, אלקוברה נמצאת בשלבים ראשוניים יחסית של חייה. המודל הייחודי שלה עשוי לשלוח איתות חזק לחברות ישראליות שרוצות לבצע הנפקה, אבל חוששות מכך שהבורסה בתל אביב לא תקבל אותן.

אלקוברה גייסה סכום חסר תקדים לחברה במצב כה מוקדם - 25 מיליון דולר, כשבבורסת תל אביב נהוג שחברות ביומד מגייסות כ־10–20 מיליון שקל בלבד בהנפקה ראשונה לציבור.

אלא שגם הגיוס של אלקוברה לא עבר ללא בעיות. החברה הצליחה לגייס את הסכום המבוקש אלא שהיא נאלצה להתפשר על המחיר ולגייס לפי מחיר של 8 דולרים בלבד למניה, כשהטווח הראשוני שנקבע להנפקה היה של 10–12 דולר. מאז, הצליחה מניית אלקוברה לטפס והיא נסחרת כיום לפי מחיר של 10 דולרים - עלייה של 25% בתוך חודשיים. שווי השוק של החברה עומד על 103 מיליון דולר.

מלבד התשואה הפנטסטית למי שרכש את המניות בהנפקה, אלקוברה גם דאגה לשניים ממייסדיה, שהקימו אותה בשנת 2008 - ד"ר דליה מגידו ואודי גלבוע, כמו גם לחברת הדסית (חברת הטכנולוגיה של בית החולים הדסה שמושקעת באלקוברה) ולד"ר ירון דניאלי, מנכ"ל החברה. שווי המניות של מגידו עומד כעת על 28 מיליון דולר, אחזקתו של גלבוע שווה 27.5 מיליון דולר ואילו מניותיה של הדסית שוות 7.5 מיליון דולר. דניאלי מחזיק במניות בשווי 1.8 מיליון דולר.

ירון דניאלי צילום: עמית שעל

"הדירקטוריון גדול יותר"

בראיון ראשון אחרי ההנפקה מספר דניאלי את הסיפור הייחודי של חברה שמעסיקה שישה עובדים בלבד. "בתקופת ההנפקה הייתי העובד היחיד. אלקוברה היא חברה שונה. אין לנו מעבדות ואין לנו צוות מו"פ וכל השטיקים האלה".

"לפני ההנפקה גייסתי מקצוענים בתחומים השונים, בקליניקה, בייצור, בפיננסים וברגולציה. כל זאת בזכות המבנה הגמיש והרזה שיש לי. אם הייתי צריך לתמוך גם בחוקרים ומעבדות, חצי מהכסף היה הולך לזה. היום פחות מ־10% מהכסף הולכים לתוך החברה, וזה מאפשר לך לעשות קליניקה וייצור. אנחנו מאוד קנאים לשמירת החברה ככה, כשהדירקטוריון יותר גדול מהחברה ומונה שמונה אנשים".

דניאלי אף מציין כי ההתוויה לשימוש בתרופה למטרות טיפול בהפרעות קשב הגיעה במקרה. "התרופה של אלקוברה נועדה בכלל לשימוש בסוף לילה סוער בבר. הכדור נועד להוריד את רמת האלכוהול בדם כך שתוכל לנסוע הביתה בלי לדרוס אף אחד בדרך. הייעוד המקורי לא עבד, אבל לעומת זאת גילינו את התכונות הקוגניטיביות של התרופה. היה ניסוי קטן שהוכיח את היעילות של התרופה במתן חד־פעמי למטופלים מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז ואז בעצם גויסתי לחברה. שדרגנו את צורת השימוש וההתוויות — ואז כבר הוכחנו שהתרופה בטוחה".

ההוכחה שעליה מדבר דניאלי היא ניסוי שלב 2 רב־מרכזי שהחברה כבר ערכה, עם 120 נבדקים, שבו הצליחה החברה להוכיח שיפור מובהק וירידה בחומרת הפרעת הקשב. כעת, נערכת החברה לניסוי בשלב 3, שצפוי להתחיל בחודשים הקרובים ובתוך שנה־שנתיים תוכל החברה לפרסם את תוצאותיו המלאות.

לכאורה, המניה עצמה יכולה להיות תקועה עד קבלת הניסוי בשלב 3, אלא שדניאלי אומר כי "אין אינדיקציה בעולם שיכולה בתוך 12 חודשים לסיים שלב 3, כך שהאפסייד מאוד מוחשי. החברה גם בונה קטליטסטים כמעט ברמה חודשית. יש לנו שני ניסויים ישראליים שייפתחו בחודש הבא, ויש פטנטים בדרך אנחנו מודעים לזה שאנחנו לא יכולים להיות היפהפייה הנרדמת ולחכות שדברים יקרו.

"עם זאת, אנחנו פונים לשווקים פרקטיים ובודקים מה אפשר לבדוק מהר ולדווח מהר. אין לנו תיאבון לבדוק התוויות של פגיעה קוגניטיבית בקרב חולים מאוד ספציפיים. אנחנו ממוקדים בתרופה ל־ADHD ולעוד אינדיקציה או שתיים".

נושא נוסף שאליו מתייחס דניאלי הוא השקעתה של טבע בחברה. ענקית התרופות הישראלית השקיעה בחברה בתחילת דרכה ואף החזיקה באופציה להגדיל את אחזקתה. "ב־2011 לטבע היתה הזדמנות להגדיל את אחזקתה אולם החברה היתה בזמן מורכב במיוחד עם חילופי המנכ"לים ורכישת ספלון. כתוצאה מכך ביקשה טבע מאלקבורה הערכה לבחינת ההשקעה. אנחנו ניצלנו את ההזדמנות הזו לצאת החוצה ולא נתנו להם את ההארכה בדיעבד זו היתה החלטה חכמה".

"ההזדמנויות אדירות"

השימוש הגבוה בתרופות להפרעות קשב וריכוז, שגורמות לתופעות לוואי קשות, עלה לאחרונה לכותרות בישראל ובעולם.

לדברי דניאלי, "תרופות ה־ADHD נמכרו בארה"ב בלבד ב־4 מיליארד דולר בשנת 2012. השווקים האירופיים ויפן גדלים בקצב יותר מהיר אבל הם קטנים יותר. מדובר בהפרעה שמשפיעה על 10% מהילדים בעולם ו־5% מהמבוגרים. השוק הזה בעצם מורכב משני סוגי תרופות — הממריצות והלא ממריצות. הממריצים הם ריטלין, קונצרטה ודומיהן, כאשר בקבוצת הלא ממריצים יש רק אחת, סטרטרה של אלי לילי, והיתרון הגדול שלה הוא שאין בה סיכון של שימוש לרעה. החיסרון הוא שהיא יותר חלשה ולוקח לה חודשיים להתחיל לעבוד.

"רופאי המשפחה בארה"ב מעדיפים לרשום את התרופה של אלי לילי כי הם מפחדים מכך שהתרופות האחרות הן נרקוטיות. התרופה שלנו היא גם מהסוג הלא ממריץ, אבל יש לה כל היתרון של הממריצות. היתרון המשמעותי ביותר הוא שהתרופה בטוחה לאין שיעור מהתרופות האחרות, ואין לה את תופעות הלוואי שלהן.

"מאחר שזו תרופה לא ממריצה, אפשר לעשות איתה כל מיני התוויות, כגון לעובדים במשמרות. לכן, פוטנציאל השימוש בה הוא אדיר, גם באינדיקציות הרגילות וגם למנכ"ל שנוחת ב־4 בבוקר ויש לו 12 שעות עבודה. ההזדמנויות אדירות".

מה בנוגע לשיווק התרופה לא תוכלו לעשות את זה לבד.

"חברות שפיתחו תרופות ל־ADHD נרכשו בסמוך או אחרי שלב 3. אנחנו נמצאים היום 18–24 חודשים לאישור FDA. אנחנו לא שואפים לבנות ארגון מכירות ולמכור לבד. יש לנו שאיפה לעבוד ולהגיע עם המוצר לאישור ואז נבחן את האופציות האסטרטגיות".

איך הצלחתם להנפיק בארה"ב כשחברות גדולות יותר כשלו?

"לחברות ישראליות יש נטייה לעגל קצת פינות ולעשות פחות דברים 'לפי הספר' בגלל חוסר במשאבים. אנחנו השקענו ב־120 מטופלים, וזה לא משהו שבדרך כלל רואים. התחלנו להסתכל על אלטרנטיבות אסטרטגיות ונפגשתי עם יותר מ־12 גורמים פיננסיים בארה"ב. הגעתי עם מחשבות ישראליות של מיזוג הופכי, ומהשיחה הראשונה הנושא של ההנפקה היה על השולחן מבחינתם. הם אמרו לנו שיש לנו סיפור טוב. העובדה שאנחנו קרובים לשלב 3 עם צוות מהדרגה הראשונה גרמה להם להגיד לנו שצריך ללכת להנפקה".