הרף של בלווטניק: מענק רק אם הרווח מעל 100 מיליון שקל

תיקון 20 לחוק החברות ניסה להביא בשורה חדשה לעולם התאגידי, כשאחד המדדים העיקריים שנוצרו בעקבותיו הוא הניסיון לגרום לוועדת התגמול בחברות הציבוריות להשוות בין שכרם של הבכירים בחברה לבין הבכירים בחברות המתחרות. אלא שבכלל תעשיות נדמה שהעיקרון הזה לא זכה לאהדה יתרה. בזימון אסיפת בעלי המניות לאישור מדיניות התגמול כותבת כלל תעשיות, כי מדובר ב"חברת אחזקות בעלת אופי ייחודי המקשה מאוד על השוואת תגמול נושא משרה בה ביחס לתגמול נושאי משרה בחברות אחזקה אחרות במשק הישראלי, וזאת לאור סוג החברה, היקף עסקיה ומורכבות פעילותה". כלל תעשיות היא אכן חברה ייחודית, אבל קשה לטעון שכיל, למשל, או החברה לישראל, אינן ייחודיות לפחות באותה מידה. 

מעבר לניואנסים, כותבת כלל תעשיות כי למרות הייחודיות שלה, היא תפעל לערוך סקר שכר אשר ינתח את רמת התגמול המוצעת לנושאי המשרה בחברה מול חבילות תגמול של נושאי משרה בתפקידים דומים. עוד כותבת כלל תעשיות כי בעלי שכר של עד 50 אלף שקל בחודש יקבלו עדכון שכר של עד 15% בשנה, אלא שבמקרים מיוחדים, באישור הדירקטוריון, יהיה ניתן להעניק העלאת שכר חד־פעמית של עד 45%. לבעלי שכר של עד 75 אלף שקל בחודש יכולה להינתן העלאת שכר של עד 15% מדי שנה, ובאישור הדירקטוריון, העלאה חד־פעמית של עד 30%.

לבעלי שכר גבוה מ־75 אלף שקל בחודש ניתן להעלות את השכר ב־7.5% מדי שנה, אך שיעור העדכון לא יעלה על 15% במשך תקופה של שלוש שנים, כשבעלי שכר הגבוה מ־150 אלף שקל לא יהיו זכאים לעדכון שכר אלא באישור ועדת התגמול.

אבי פישר

באשר למענק השנתי, הוא לא יהיה גבוה יותר מ־12 משכורות חודשיות. מתחת לרווח שנתי של 100 מיליון שקל לא יחולקו כלל מענקים. מעל ל־100 מיליון שקל, עבור כל 12.5 מיליון שקל יקבלו הבכירים מענק בגובה משכורת חודשית אחת. בנוסף, רשאי הדירקטוריון להעניק מענק של חודשיים שכר, בהתבסס על יעדים שייקבעו מראש. בשלוש מתוך ארבע השנים האחרונות רשמה כלל תעשיות רווח הגבוה מ־100 מיליון שקל.

מנכ"ל החברה אבי פישר עשוי לקבל גם תגמול מבוסס מניות, בתנאי שזה לא יעלה על 750 אלף שקל בשוויו. כשיעזוב מנכ"ל כלל תעשיות את תפקידו, אם הוא מועסק מעל לעשר שנים, הוא יהיה זכאי לעד עשר משכורות, אם הוא מועסק בין חמש לעשר שנים, הוא יהיה זכאי לעד שבע משכורות, ואם הוא מועסק עד חמש שנים, הוא יהיה זכאי לשלוש משכורות.