מי ישכור את שירותי החברה עם הקריטריונים הנוקשים?

חברת הייעוץ עמדה חרתה על דגלה את מודל העצמאות, אי־התלות והיעדר ניגוד העניינים בכך שקבעה כי לא תספק לגופים המוסדיים שירותים שאינם קשורים לגרעין פעילות הייעוץ לשכר הבכירים, כמו פעילות ייעוץ בתחום ניהול סיכונים שבה עוסקת המתחרה אנטרופי.

אלא שבאופן מובנה, מעצם היותם של חלק לא מבוטל מהגופים המוסדיים חברות ציבוריות שצריכות בעצמן להביא את תוכניות התגמול שלהן לאישור בעלי מניות המיעוט, עלולה עמדה להיות במצב שבו היא תצטרך לייעץ לגופים המוסדיים ביחס לאישור תנאי שכר של מנהלים בחברות מתחרות, שעמן עשויה עמדה לעבוד כלקוחותיה.

הקריטריונים המחמירים ומשני פני שוק שמציבה עמדה מעמידים אותה במצב לא פשוט מול חלק מאותם גופים מוסדיים שאמורים להצביע על תוכניות התגמול של המתחרים שלהם, תוכניות תגמול הכוללות דרישות שחורגות מהתקרות שמציבה עמדה שעל בסיסן הם אמורים להצביע.

כך, למשל, בחברת מגדל שבה תקרת השכר השוטף השנתי למנכ"ל עומדת על 2 מיליון שקל, כ־200 אלף שקל יותר מהתקרה של עמדה, והמענק הנו בגובה 3 מיליון שקל, ב־1.2 מיליון שקל יותר מהתקרה שהציבה עמדה. בנוסף, מעסיקה מגדל את עופר אליהו, בנו של בעל השליטה שלמה אליהו, כנושא משרה בכיר, ולכן עמדה אמורה להתנגד לתנאי העסקתו.

יונל כהן, מנכ"ל מגדל צילום: עמית שעל

בכלל ביטוח תקרת השכר השנתי השוטף למנכ"ל עומדת על 2.6 מיליון שקל - ב־800 אלף שקל יותר מהתקרה של עמדה, ואילו בהפניקס תקרת השכר השוטף השנתי למנכ"ל עומדת על 3.8 מיליון בשקל - ב־2 מיליון שקל יותר מהתקרה של עמדה. לא יהיה זה בלתי סביר להניח שרוב חברות הביטוח הגדולות יתקשו לעבוד עם עמדה שבפועל צפויה לצאת נגד תוכניות התגמול שלהן במתכונתן הקיימת.

עם זאת, קיימת בשוק שורה של בתי השקעות וגופים פרטיים אחרים (דוגמת עתידים, המאגדת את קרנות הפנסיה הוותיקות ומנהלת 160 מיליארד שקל מכספי הציבור), שלא צריכים לחשוש מפוטנציאל ניגוד עניינים שכזה ועשויים לבחור לעבוד עם עמדה ולהצביע בהתאם להמלצותיה.