האותיות הקטנות
מתווה ההסכמות שגיבשו נאמני האג"ח של אי.די.בי אחזקות וזכה להמלצת נציגות מחזיקי האג"ח הוא אולי הרע במיעוטו, אך אינו חף מחורים ומכשלים
מתווה ההסכמות שגיבשו נאמני האג"ח של אי.די.בי אחזקות וזכה להמלצת נציגות מחזיקי האג"ח הוא אולי הרע במיעוטו, אך אינו חף מחורים ומכשלים.
בניגוד למתווה שגיבש נוחי דנקנר עם אלכסנדר גרנובסקי, אדוארדו אלשטיין לא מפקיד ולו שקל בקופת בית המשפט. נוסף על כך, אם בסופו של דבר אלשטיין לא יעביר את הסכום כולו, הסנקציה שיספוג היא די מינורית - הוא יקבל מניות של אי.די.בי פתוח לפי שווי החברה שבה השקיע (822 מיליון שקל) ובהתאם לסכום שהעביר לחשבון הנאמנות בניכוי "קנס" של 7% מהמניות שהיה אמור לקבל לפי שווי זה.
כמו כן, ההסכם קובע כי אלשטיין יוכל להעביר 25% מהמניות לשותפים ג'ורג' סורוס ומייקל שטיינהרדט. מאחר שאלשטיין ושני השותפים הנוספים יחזיקו בשרשור בשליטה בכלל ביטוח, הם ייאלצו לקבל את היתר הרגולטור. אם זה לא מספיק, אחד מהתנאים המתלים מאפשר לו "לאשר כל שינוי מהותי בתנאי ההסכם".
מדובר בסעיף כללי שלא מגדיר מהו שינוי מהותי. ונקודה לסיום - יתרון בולט דווקא במתווה אלשטיין הוא שאין בו בקשה לפטור מתביעות נושאי משרה. בנושא זה, איל גבאי, המומחה מטעם בית המשפט, תמחר את הפטור מתביעות ב־200 מיליון שקל.