האתגר: הסדר מדיני

ערב הבחירות האחרונות דובר רבות ובהתלהבות על חלוקת הנטל, על שוויון, על שיפור מצבו של מעמד הביניים, על ריכוזיות ועוד ועוד נושאים שהסעירו חליפות את סדר היום הציבורי. מעט מאוד, אם בכלל, דובר על איך מגדילים את העוגה כך שלכולם יהיה יותר, ואיך מייצרים שוויון הזדמנויות אמיתי לכל. על הפיל שעומד במרכז החדר מובן שאיש כמעט לא דיבר. להפך - כולם דאגו להתעלם ממנו. אלא שכל עוד הפיל יהיה שם, כל הדיבורים על נושאים אחרים הם סתם חלום באספמיה.

לפיל הזה קוראים "היעדר הסדר מדיני". פיל זה, באבחת חדק, נענוע אוזן או כשכוש בזנב, יכול לכתוש את כל מה שבנינו ואספנו במשך שנים רבות. הפיל שקט כרגע, אך הוא בעל יכולת הרס עצומה. הוצאת הפיל מהחדר - דהיינו הגעה לנורמליזציה ביחסים עם שכנינו - היא בעיניי האתגר האסטרטגי הגדול ביותר שישראל ניצבת בפניו כיום.

* * *

המזרח התיכון עובר בשנים האחרונות טלטלות מרחיקות לכת, המגדילות את אי־הוודאות וחוסר היציבות הביטחונית בו - ומכאן שגם את חוסר היציבות הכלכלית. הסכם בין ישראל לפלסטינים צפוי להשפיע לטובה על האזור כולו, ולאחרונה היינו עדים לתחילתו של משא ומתן מדיני בין הצדדים. קווי המתאר של הפתרון שיתקבל בסופו של דבר ידועים לכל, וכמעט כל מדינות העולם תומכות בו. אפילו בנימין נתניהו דיבר בעבר על הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל. ברור גם כי ההסכם יתבסס על קווי 67', חילופי שטחים וסיום כל התביעות ההדדיות (או מרביתן).

כצמן. "כדי לשנות באמת את סדרי העדיפויות בחברה ובמשק חייבים לחתום קודם על הסכם מדיני. הדרך ארוכה, מלאה במכשולים ואינה תלויה רק בנו, אולם למצב הנוכחי יש מחיר כלכלי כבד מאוד" צילום: רוברט קילמן

יתרונות השלום הם רבים מספור. אין ספק שאם ייחתם הסכם מדיני, מעמדה הבינלאומי של ישראל יתחזק פלאים. היא תחזור להיות, כפי שהיתה עד שנות השבעים, מושא הערצה לבני לאומים רבים. לשינוי כזה במעמדה של ישראל יהיו תוצאות כלכליות מיידיות כמו יצוא מוגבר, שיתופי פעולה בנושאי מחקר ופיתוח ותיירות פורחת. כל ההתפתחויות הללו ייצרו מקומות עבודה בענפים רבים ומגוונים, ויתרמו משמעותית לשיפור מצבנו הכלכלי.

אבל השגת השלום תעשה עוד הרבה יותר. השלום הוא בעצם תנאי הכרחי להגשמת חלומם של הפוליטיקאים "להיטיב עם העם". כדי לשנות באמת את סדרי העדיפויות בחברה ובמשק הישראלי חייבים לחתום קודם על הסכם מדיני. הדרך להסכם ארוכה, מלאה במכשולים ואינה תלויה רק בנו; אולם גם למצב הנוכחי, שבו אין פתרון מדיני, יש מחיר. המחיר הזה כולל גם מחיר כלכלי, והוא כבד מאוד. כדי להמחיש זאת בחרתי להתמקד בתחום החינוך.

* * *

חינוך והשכלה, לטעמי, הם המענה לחיסול פערים בחברה בכלל, ופערים בין מרכז לפריפריה בפרט. חינוך טוב מעניק הזדמנות שווה לכולם, כדי שכל אחד ואחת יוכלו למקסם את כישוריהם ולפרוש כנפיים לטובת החברה, הקהילה והמדינה שאנחנו חלק ממנה.

מתוך תקציב המדינה הכולל ל־2013, שהיקפו כ־400 מיליארד שקל, יופנו כ־53 מיליארד שקל לביטחון וכ־51 מיליארד שקל לחינוך והשכלה גבוהה. גם ב־2014 המספרים דומים. כולי תקווה שנורמליזציה ביחסינו עם שכנינו תוביל לשינוי סדרי עדיפויות, שלטעמי צריך להתבטא בהגדלת תקציב החינוך ובהקטנת תקציב הביטחון.

מחקרים מראים שהשקעה של כ־6,000 שקל נוספים מדי שנה בכל ילד שאינו מממש את הפוטנציאל שלו בשל קשיים סוציו־כלכליים, יש בה כדי לתת לו הזדמנות אמיתית "ליישר את שדה המשחק". ההשקעה הזו יכולה לייצר עבורו הזדמנות שווה להצליח בלימודיו, להתקבל לאוניברסיטה ולשפר את חייו בצורה משמעותית. 1% מתקציב הביטחון (כ־500 מיליון שקל) יכול לשנות את מהלך חייהם של יותר מ־80 אלף ילדים. 1% מתקציב הביטחון שקול גם לשכרם של יותר מ־3,000 מורים, בעלות של כ־150 אלף שקל למורה לשנה. באמצעות תוספת כמות כזו של מורים איכותיים ניתן להקטין את מספר התלמידים בכל כיתה, ולהעניק חינוך אישי ומותאם יותר לכל תלמיד.

כיום משלם כל אזרח עובד בישראל באמצעות מסים ישירים ועקיפים כ־15 אלף שקל בממוצע מדי שנה לביטחון, וסכום דומה לחינוך. אי־עשיית שלום מובילה להפניית משאבים רבים יותר לביטחון, להשקעה בהרתעה ולחיזוק הצבא, ובאה בין השאר על חשבון חינוך ילדינו. מקסום הפוטנציאל שלהם הוא מה שבעצם ייצר פריון גבוה יותר במשק, והשקעה מוצלחת בחינוך תביא בסופו של יום לא רק למשק חזק יותר, אלא גם לצבא טוב, יעיל וחכם יותר.

* * *

אני לא מתיימר לעסוק בסוגיות מדיניות, אך את העולם העסקי הגלובלי אני מכיר היטב, והשתתפתי באינספור משאים ומתנים מורכבים וארוכים. אני יודע שכדי לסגור עסקה גדולה, כמו מיזוג חברות, נדרשת עבודה קשה ומאומצת. משא ומתן מוצלח הוא כזה שבסופו שני הצדדים מרגישים שיצאו עם הישגים, אך לא עם מלוא תאוותם בידם.

בניהול מדיניות, כמו בעסקים, דרוש מנהיג מרחיק ראות שיודע לקבל החלטות קשות, בדרך כלל לבד. אלו החלטות שאינן בהכרח פופולריות ברגע קבלתן, אך את פירותיהן נקטוף במשך שנים ארוכות. זהו סוג המנהיגות הנדרשת בעולם המדיני, כמו גם בעולם העשייה.

מורכבותו של תהליך מדיני גדולה בהרבה מכל עסקת מיזוג. ברור לי שהתהליך טומן בחובו קשיים רבים, אך השפעתו, בין שהוא מצליח ובין שלא, יכולה להיות הרת גורל עבור המדינה ותושביה. חשוב להבין שהצלחת השיחות עם הפלסטינים יכולה להוביל לשינוי סדרי העדיפויות אצלנו. זהו שינוי שעשוי לחולל מהפך אמיתי בישראל ולייצר עתיד טוב יותר לשכנינו, לאזור כולו, אך בעיקר לנו.

חיים כצמן הוא יו"ר חברת גזית גלוב