"אדון גולדשמידט ושריג המציאו בעיה וכעת הם מנסים לפתור אותה"

הבנקים יוצאים נגד המלצות ועדת גולדשמידט, שהקים המפקח על הביטוח לשעבר עודד שריג, כדי לבחון את התרחבות תופעת ההלוואות הפרטיות שמעניקים גופי הפנסיה לחברות כחלופה למתן אשראי סחיר. מסקנות הביניים של הוועדה, בראשותו של אמנון גולדשמידט, לשעבר המפקח על הבנקים, פורסמו בינואר וממתינות כעת לתגובות הציבור.

ביום חמישי האחרון נערכה ישיבה של פורום שוק ההון בבנק ישראל, לאחר שאיגוד הבנקים העביר את תגובתו בכתב למסקנות הביניים של הוועדה. בתגובה, שהגיעה לידי "כלכליסט", מתייחס האיגוד בעיקר למסקנות שעוסקות בעסקאות סינדיקציה, שבמסגרתן מוביל בנק קבוצה של מלווים המעניקים יחד אשראי לחברה מסוימת. האיגוד טוען כי יישום ההמלצות במתכונתן תביא לכך שגופים מוסדיים לא יוכלו ליטול חלק באשראי מאורגן המנוהל על ידי הבנקים, זאת מכיוון שהנטל המוטל במסגרת המסקנות על הבנק המארגן את העסקה הוא כה כבד, עד שימנע מלבצע עסקאות כאמור.

שמעון גל, מנהל החטיבה העסקית בבנק הפועלים, התבטא בישיבה ואמר ליו"ר הוועדה: "המציאו בעיה שלא קיימת ומנסים למצוא לה פתרון". עוד השתתפו בישיבה המפקח על הביטוח לשעבר עודד שריג שמינה את הוועדה, נגידת בנק ישראל בפועל קרנית פלוג, המפקח על הבנקים דודו זקן, יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר, החשבת הכללית מיכל עבאדי, המפקחת על הביטוח דורית סלינגר ובכירים נוספים.

בעקבות המשבר הפיננסי העולמי ב־2008 והירידה החדה בשוק האג"ח הקונצרניות, טענו לא פעם בכירים במערכת הבנקאית כי לגופים המוסדיים, בניגוד לבנקים, אין הניסיון הדרוש בהעמדת אשראי. אלא שכעת, עם התנגדותם של הבנקים למסקנות הוועדה, הנימה של האיגוד שונה לגמרי. "הגופים המוסדיים הנם גופים גדולים ומתוחכמים ויש להם ידע ומקצועיות", קובע האיגוד בתגובה להמלצה של הוועדה לדרוש מהגופים המוסדיים להעמיד רשימה של דרישות מהבנק המארגן את הסינדיקציה.

שמעון גל בנק הפועלים צילום: אוראל כהן

רגולציה רכה מדי

האיגוד אף טוען כי מסקנות הוועדה הנוגעות לעסקאות סינדיקציה, מטילות מגבלות רכות מדי על הגופים המוסדיים בכל הנוגע להעמדת הלוואות פרטיות לחברות, וכי ראוי היה להטיל עליהם מגבלות זהות לאלו שמוטלות על המערכת הבנקאית בעת העמדת אשראי. "כדי למנוע יתרונות בלתי הוגנים בין הגופים המוסדיים לבנקים, נכון כי המגבלות החלות על הבנקים יחולו גם על המוסדיים", טוען האיגוד. כך, למשל, דורש האיגוד להטיל מגבלה כמותית על הגופים המוסדיים בעת הענקת אשראי שניתן לצורך רכישת אמצעי שליטה כפי שקיימת על הבנקים. זאת בעוד הוועדה המליצה רק לחייב את הדירקטוריון של הגופים המוסדיים להגדיר לפי שיקול דעתם כללים שהוא מבקש להחיל על עצמו בעניין זה.

גם גל התייחס לנקודה זו וטען כי: "יש בבנקים ניסיון של שנים בדרך מאוד מסוימת של ניהול אשראי, עם מערכות אשראי גדולות, כי הדרך של אשראי היא גם ניהול ותפעול, ובנוסף מכניסים הוראות חדשות החל מינואר 2014, כמו הוראה 311, שמכבידה עוד יותר על הדרך שהבנקים צריכים לנהל את האשראי. יש כללים והגבלות בבנקים, איך מסווגים אשראי, מגבלות ענפיות של ניהול אמצעי שליטה, ריכוזיות, קבוצות לווים, לווה בודד. כל אשראי מעל 25 מיליון שקל מחויב בחוות דעת נוספת של מנהלת סיכונים ראשית. למוסדיים אין כל הבקרות האלה. במקום ללמוד מהניסיון של הבנקים, מנסים כאן להמציא את הגלגל.

"הפיקוח במערכת החוץ־בנקאית לא דומה בכלל לזה של הבנקאית. אצלנו הפיקוח הוא מהיום הראשון של המו"מ, וכללים שנכתבו על רקע הניסיון הרב, לא רק הישראלי. אצל המוסדיים המערכת גדלה במהירות בלי רמת פיקוח אשראי מספקת. אצלי בחטיבה העסקית עובדים 1000 איש על האשראי. כמה עובדים בגוף מוסדי? ארבעה במקרה הטוב. אדון גולדשמידט המציא בעיה ביחד עם פרופ' שריג ומנסים למצוא פתרון לבעיה שאיננה קיימת, והפתרון הזה יהרוס את השוק".

נציגים של גופים מוסדיים שהיו באולם מחו על דבריו של גל. אחד מהם טען שגם עליהם יש מגבלות כבדות, ונציג נוסף שאל: "אם עליכם יש מגבלות, אתה מנסה להוביל שגם עלינו יהיו?". בארי טף מבנק ישראל אמר בדיון כי דבריו של גל מעניינים ונוגעים למציאות הכלכלית הכללית במשק ולא רק לנושא עצמו בהיבט הצר.

חובת הסודיות כלפי הלקוח

עיקר הטענות של האיגוד מתרכז בהמלצות הוועדה המחייבות את הבנק המארגן עסקת סינדיקציה לחשוף בפני הגוף המוסדי המשתתף בעסקה תיאור בכתב של מערכות יחסים נוספות בינו לבין הלווה, וזאת כדי לחשוף פוטנציאל לניגוד עניינים. כך, למשל, ממליצה הוועדה לחייב את הבנק המארגן לפרט אם האשראי שמוענק על ידי הסינדיקציה מיועד לפרוע חובות אחרים של הלווה לבנק, באופן שעלול לייצר אינטרס לבנק להעניק את האשראי אף אם תנאיו אינם מיטיבים.

האיגוד מבהיר כי על הבנק חלה חובת סודיות כלפי לקוחותיו ואין שום אפשרות למסור לגופים המוסדיים מידע על הקשרים העסקיים האחרים שלו עם הלווה. על בסיס אותו טיעון של סודיות מתנגד האיגוד להמלצת הוועדה לחייב את הבנק המארגן את עסקת הסינדיקציה לדווח לגוף המוסדי לאחר ביצוע העסקה, אם יתברר לו "אגב עסקיו האחרים עם הלווה" שיש חשש סביר שהלווה לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו.

בנק הפועלים הוא הגוף הדומיננטי בתחום עסקאות הסינדיקציה, ובין היתר הוביל סינדיקציות ברכישת השליטה בכמה גופים, בהם בזק (אלוביץ') ופסגות. גל התייחס בדבריו בישיבה לנושא זה ואמר: "המגבלות שדורש גולדשמידט נוגדות את חובת הסודיות של המערכת הבנקאית כלפי הלקוח. הוא מחייב מארגן סינדיקציה לדווח על בעיה שמתעוררת עם לקוח בחשבון הבנק שלו, לכל השותפים בסינדיקציה.

"אם עליי כבנק מפילים את האחריות לכל מה שנעשה אצל הלקוח, בחשבון שלו בבנק, שלא נוגע להלוואה, למה שאעשה סינדיקציה? אם אני מארגן סינדיקציה להלוואה לבעל שליטה, ופתאום מתגלה משהו בחשבון הבנק שלו שאני חייב לדווח, זה נורמלי? מי יעשה סינדיקציות? המוסדיים? שום גוף מוסדי לא יכול לארגן סינדיקציה. תחום התשתיות לא יוכל לקבל מימון אם לא יהיו כאן סינדיקציות. הוועדה הזו גילתה חוסר הבנה מוחלט. אף אחד מחבריה איננו בנקאי".

עודד שריג לשעבר המפקח על שוק ההון צילום: עמית שעל

האיגוד גם מתנגד להמלצה לחייב את הבנק שמארגן את העסקה לשמור לעצמו לפחות 15% מהאשראי שהוענק ללווה ולאסור עליו לבצע פעולות לגידור סיכון האשראי. מטרת המלצה זו היא לוודא שלבנק תהיה זהות אינטרסים עם יתר המלווים באמצעות שמירת חלק מהסיכון, ולמנוע מהם לגלגל לפתחם של הגופים המוסדיים הלוואות "רעות" שמהן הם רוצים להיפטר.

חו"ד של עורכי דין זרים

לצורך חיזוק הטענה גייס האיגוד חוות דעת חיצונית של עורכי דין זרים שלפיה באף מדינה אחרת לא קיימת דרישה כזו. "מדובר במגבלה קשה על יכולת הבנק לנהל את האשראי שהועמד על ידיו", טוען האיגוד.

 האיגוד גם מתנגד באופן חריף להמלצה לחייב אותו לחשוף בפני המוסדיים המשתתפים עמו בעסקת ההלוואה מה גובה העמלה שהוא מקבל מהלווה בגין ארגון עסקת ההלוואה. "אין זה מקובל לגלות את גובה העמלה לכל המלווים המשתתפים באשראי. זהו עניין למו"מ בין המארגן והלווה, והמארגן אינו נדרש לגלות את גובה העמלה ליתר המלווים - מתחריו הפוטנציאליים. מדובר במידע מסחרי סודי. דרישת גילוי שכזה למתחרים פוגעת באינטרסים מסחריים לגיטימיים של המארגן ובתחרותיות".