דו"ח טכנולוגי
והרי תזכורת: אתם רכוש התאגיד וכנראה שתמיד תהיו
הסכמי השימוש עליהם חתמתם ברצון מאפשרים לגוגל ופייסבוק לעשות עם הפרטים שלכם כמעט כל מה שירצו, אירלנד צפויה לסיים את חגיגת פרצות המס שאפל מנצלת ותנועת אנונימוס מטילה אימתה על עיירה בארה"ב לאור מקרה אונס
פתחת פרופיל? אתה שלנו
גוגל שינתה את תנאי השימוש שלה בשבוע שעבר, כך שמעתה היא מרשה לעצמה להפוך אתכם לפרסומות. השם והפנים שלכם יוכלו להופיע במודעות לצד מוצרים. כמקובל אצל גוגל כשהיא מחסלת את הפרטיות שלכם, ברירת המחדל היא שאתם סחורה שעוברת מיד ליד. אם אתם רוצים לשנות את זה, זה לא מסובך מדי.
אבל האם זה בכלל חוקי? מתי הסכמתם לכך שגוגל ופייסבוק (שאגב, לא מאפשרת לכם להגן על הפרטיות) יהפכו אתכם למודעה? התשובה קצת מוזרה: לא הסכמתם אף פעם, אבל תמיד הסכמתם.
כולכם הסכמתם לתנאי השימוש של גוגל ופייסבוק. "רגע", אומר הקורא המלומד, "אבל הסעיף הזה לא היה שם"! נכון מאוד, יקירי. אבל סעיף אחר היה גם היה: כזה שמתיר לחברות לשנות את תנאי השימוש מתי שבא להן, כל זמן שהן מודיעות על כך מראש.
מה אתם יכולים לעשות? חוץ מלהפסיק להשתמש בגוגל ופייסבוק, או במקרה של גוגל להודיע לה שתשכח מזה שהפרצוף שלכם יכניס לה עוד כסף? שום דבר. רציתם עסקת פאוסט שבה אתם מקבלים משהו בחינם, לא? אז מה שנראה חינמי איננו. החברות השתמשו בטריק הישן והידוע של סוחרי סמים: קיבלתם טעימה בחינם, אבל מחיר הארוחה הוא הפרטיות שלכם. רוצים לוותר על המייל ומנוע החיפוש האהובים או על הרשת החברתית? נראה אתכם.
כמה מגולשי הרשת החברתית גוגל+ החליטו לעשות מעשה מחאה: הם החליפו את תמונת הפרופיל שלהם לזו של אריק שמידט, יו"ר ענקית החיפוש. שמידט הוא זה שאמר בשעתו שבעתיד הלא כל כך רחוק, צעירים יצטרכו להשמיד את הזהות שלהם כדי שמה שהם עשו בצעירותם לא ימשיך לרדוף אותם.
המחאה מגיעה מהרשת החברתית הנטושה
אז עכשיו, בכל פעם שגוגל תנסה למכור פרסומות עם הזהות של משתמשי גוגל+ שמשתתפים במרד, התמונה שתופיע תהיה זו של שמידט. רוצה להשתמש במקדם מכירות, גוגל? קחי את היו"ר שלך. יש רק בעיה אחת: גוגל+ היא המת החי של עולם הרשתות החברתיות, יש שמספרים שמפעם לפעם אפשר לראות בה שיחים מתגלגלים בפיד; כנראה שלמהלך של משתמשיה לא תהיה השפעה.
ונוספה גם זו על שונאינו
שום דבר לא הולך לאפל ב-18 החודשים האחרונים. המוצרים מאכזבים, המצגות חלשות, המניה מבצעת גרסת מחול מודרני לדואט של צעיר שהחליט שאיננו יכול עוד ולולאת חבל, ועכשיו מגיע האיום הגדול מכולם: אירלנד עומדת לסגור את פרצת המס הענקית שלה.
כזכור, התחום היחיד שבו אפל יצירתית באמת הוא זה של העלמת מס. החברה מחזיקה מיליארדים בבנקים בארה"ב אבל איננה משלמת עליהם מס משום שהיא מעמידה פנים שהם בכלל באירלנד. הפרצה הזו היא תוצאה של חוקי המסים האיריים, שמושכים חברות נצלניות וחסרות כל אחריות חברתית כמו זבובים לפגר.
חנות אפל צילום: איי אף פי עד לאחרונה, אירלנד העמידה פנים שכל הביקורת שמוטחת עליה בגלל תרגילי המס של תאגידי ענק לא נוגעת לה; זה החוק, אנחנו מצייתים לחוק, ולכו תמותו. אבל הביקורת עושה בכל זאת את שלה, ועכשיו אירלנד מודיעה שבשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי וה-OECD, תקציב 2014 שלה יכלול סעיף שיסגור את מה שמכנים שם בעדינות "תכנון מס אגרסיבי". באפל צריכים להמשיך לדאוג. לא יכול היה לקרות לנבל דוחה יותר.
רוצים להילחם בפיראטיות? תנו אלטרנטיבה הוגנת
התופעה של גניבת תוכן היא דוחה. אם יש משהו שיותר דוחה ממנה, זו ההתנהלות של תאגידי התוכן. הניסיון שלהם לסחוט כמה שיותר כסף מהמשתמשים הוא זה שדוחף רבים לפיראטיות - זה, והיעדר אפשרות חוקית לרכוש תוכן שאנשים רוצים.
מחקר שנערך לאחרונה גילה שיש מתאם בין שיעור הפיראטיות של סרטים ובין הזמינות שלהם: סרטים שאי אפשר לרכוש או להזרים בקלות, הופכים ליעד פיראטיות מועדף. מבין עשרת הסרטים הנגנבים ביותר, אפשר היה למצוא בשבוע שעבר רק שלושה שהיו זמינים להשכרה בצורה סבירה. שישה מבין סרטי הרשימה היו גם זמינים לרכישה במחיר מוגזם משהו, 20 דולר. האחרים לא היו זמינים כלל.
עם מחירים כאלה, רבים בוחרים לגנוב במקום לרכוש צילום: shutterstock אז אולי לפני שתעשיית התוכן תמשיך ליילל שהיא מאבדת מיליארדים (בזמן שהיא גובה מיליארדים), היא תלך איזה צעד וחצי לכיוון הקהל שלה. אם היא לא עושה את זה, (שכותה החוקית כמובן), לפחות שתחסוך מאיתנו את היללות.
קצרצרים
1. תנועת הטרור המקוון אנונימוס, שנחלשה מאוד מאז שבוגד בשורותיה הסגיר רבים מחבריו ל-FBI, חוזרת כעת לשורשים. אם פעם היו תוקפים האקריה את מוסדות הממשלה הפדרלית וחברות מסונפות, כעת היא מנהלת קמפיין הטלת אימה על עיירה קטנה במיזורי. באנונימוס טוענים (כרגיל, תוך הפגנת יחס אגבי לעובדות) שהרשויות בעיירה מטייחים אונס. האמת מורכבת יותר: הוגש כתב אישום כנגד שלושה אנשים, אחד מהם הורשע אבל כתבי האישום נגד שני האחרים נמשכו אחרי שהתביעה הגיעה למסקנה שאין ראיות. על פי הדיווחים, חלק מתושבי העיירה התנהלו כמו אספסוף לינץ' ממוצע (ביתה של הנערה שנאנסה נשרף, כנראה מדובר בהצתה) ועל כן חברי אנונימוס לקחו לעצמם את הזכות להתנהל כמו אספסוף בעצמם.
פעילי אנונימוס בהפגנה צילום: cc by liryon
2. לפני כמה חודשים זכתה גוגל לביקורת ולתרעומת מצד המשתמשים - לאחר שאסרה על הפעלת שרתים ביתיים במסגרת שירות פייבר, שירותי החיבור לרשת שהיא מציעה. עתה, היא משנה את תנאי השימוש ומאפשרת הפעלת שרת ביתי אך עדיין לא מאפשרת חיבור שרת עסקי. המסקנה: תשומת לב עוינת עובדת. הטכניקה: לכולכם יש גישה לרשת ולרובכם יש סמארטפונים; התלוננו, זעקו, הילחמו. מפעם לפעם זה עובד.
3. הבעיה של ריקבון קישורים - העובדה שקישורים שמצוטטים כראיה בפסיקות משפטיות או מאמרים מדעיים מפסיקים לעבוד - זכתה לתשומת לב לפני כחודש, אחרי שהתברר שחלק ניכר מפסיקות העליון האמריקאי מובילות לקישורים שלא עובדים. פרויקט חדש, Perma.cc, מנסה לפתור את הבעיה: החוקר שולח למיזם את הקישור שלו, והמיזם יוצר העתק של הקישור שאמור להישמר לנצח. או עד שייגמר לפרוייקט הכסף, על כל פנים. במצב רגיל, הייתי אומר שכדאי שהממשלה תשליך כמה זלוטס בכיוון הפרויקט, אבל אתם יודעים, מערכת היחסים בין ממשלת ארה"ב והקצאת כספים מוגדרת כעת רשמית כ-it's complicated, וגם זה רק בגלל שפייסבוק לא מאפשרת הגדרה של "שנאת מוות, מחפש מתנקש זול אך יעיל".
4. דיווחנו בתחילת השבוע על זעם שהתעורר ברשת נגד אמזון לאחר שהסתבר שכל מיני יצורים שכותבים סיפורי אונס וגילוי עריות הצליחו לדחוף אותם לרשימת הספרים שלה. החברה מיהרה להסיר חלק מהכותרים אבל המאבק הזה הולך להיות סיזיפי ומסיבה פשוטה. יש כסף בתועבה הזו ועל כן יהיה מי שינסה למכור את הספרים, תוך שהוא עושה מאמצים לעקוף את המסננים של אמזון והחברות האחרות. ובמאבק בין הגנה והתקפה, במיוחד כשהתמריץ של התוקף גדול יותר, התקפה בדרך כלל לוקחת.
- להרשמה לניוזלטר דו"ח טכנולוגי (תיבה שישית)
