הסיוע של המדינה לטבע לא מסתכם רק בהטבות מס

הביקורת הציבורית בשבוע האחרון על הפיטורים בטבע התמקדה בחובתה המוסרית של טבע כלפי המדינה שהעניקה לה הטבות מס בהיקף של כ־12 מיליארד שקל בשנים האחרונות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. אולם הטבות המס הן רק חלק מהסיפור ואינן הסיוע היחידי שהמדינה העניקה לטבע. שורה של תיקוני חקיקה שהכנסת ביצעה בחוק הפטנטים סייעו לטבע ליהנות מיתרון תחרותי בשוק התרופות הגנריות האמריקאי ולעלייה של מאות מיליוני דולרים בהכנסות החברה. 

ח"כ מיכאלי נגד החוק לעידוד השקעות הון הצעת חוק: לבטל הטבות מס לחברות הענק במשק ח"כ מרב מיכאלי הגישה אתמול הצעת חוק לביטול סעיף הטבות המס הניתנות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון הדר קנה לכתבה המלאה 

כדי להבין את כוח ההשפעה שהיה לקברניטי טבע לאורך ההיסטוריה על חברי הכנסת צריך לחזור לשנת 1998. טבע הפסידה בהתדיינות משפטית שהיתה לה עם יצרנית התרופות האמריקאית וולקאם, שפיתחה את התרופה זובירקס לטיפול בהרפס. זאת לאחר שטבע החלה לייצר גרסה גנרית (תרופה המחקה תרופה מקורית וזהה לה לחלוטין) לזובירקס בטרם פקע עליה הפטנט. וולקאם טענה כי טבע הפרה את הפטנט על התרופה, ואילו טבע טענה שייצור התרופה נעשה לצורך ניסויים שערכה במעבדותיה בלבד ולא כחלק ממהלך עסקי. בית המשפט פסק לטובתה של וולקאם, וטבע נאלצה להמתין שנים נוספות עד שיכלה לשווק את גרסתה הגנרית למוצר.

לאחר הפסיקה כנגד טבע החליטה הכנסת לתקן את חוק הפטנטים. בתיקון שיזם ח"כ אלי גולדשמידט (העבודה) וכונה בברנז'ה המשפטית "חוק טבע", נקבע כי פעולה שנעשית על ידי יצרנית תרופות כדי להשיג רישוי לשיווק תרופה גנרית לא תיחשב להפרת פטנט, אם התרופה מתוכננת לשיווק בישראל או במדינה אחרת שמרשה פעילות כזו, בדגש על ארה"ב - שוק התרופות הגנריות הגדול בעולם.

טבע היתה המרוויחה הגדולה מהתיקון מבין יצרניות התרופות בישראל. התיקון סלל לה את הדרך להתחרות ביצרניות התרופות הגנריות בארה"ב וסייע לה להגדיל את הכנסותיה במאות מיליוני דולרים בשנה. טבע יכלה כעת לתקוף פטנטים על תרופות מקור שפיתחו חברות גלובליות, ובחלק מהמקרים אף להשיג בלעדיות של חצי שנה בשיווק גרסה גנרית, מתוקף חוקי ה־FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) המעניקים בלעדיות לחברה הראשונה שמגישה בקשה לאישור תרופה גנרית. טרם התיקון, טבע כבר שיווקה תרופות גנריות בארה"ב, אך היקף הפעילות שלה היה מצומצם יחסית. לשם השוואה, טבע סיימה את 1998 עם הכנסות של כמיליארד דולר לעומת כ־20 מיליארד דולר ב־2012, מתוכם 10.4 מיליארד דולר על תרופות גנריות.

מנכ"ל טבע, ג'רמי לוין בתחילת השבוע צילום: אוראל כהן

התיקון שהגן על בעלות הפטנטים בוטל למען טבע

"חוק טבע" כלל מרכיב נוסף של מקבילו האמריקאי - הארכת תוקף פטנטים. יצרנית שפיתחה תרופה מקורית נדרשת לרשום פטנט עליה בכל מדינה שבה היא מעוניינת לשווק אותה, כשבכל אחת מהן משתנה משך הזמן עד לפקיעת הפטנט. בארה"ב הוחלט ב־1984 לאפשר להאריך את מועד פקיעת הפטנט בעד חמש שנים נוספות לאחר שחברות אמריקאיות טענו כי כניסת תחרות של תרופות גנריות הופכת את פיתוח התרופות ללא כדאי כלכלית משום שתוקף הפטנט המקורי נקבע במועד הגשת הפטנט - שנים רבות טרם השקת התרופה. התיקון האריך את הגנת הפטנט בארה"ב לכ־20 שנה מיום הגשתו.

בישראל, עד לתיקון החוק ב־1998, תקופת הארכת הפטנט היתה קצרה יותר - עד כ־3 שנים, כך שבחלק גדול מהמקרים לטבע היו כשנתיים להיערך לשיווק גרסה גנרית בארה"ב ממועד פקיעת הפטנט בישראל ועד לפקיעתו בארה"ב. על מנת לפצות את יצרניות תרופות המקור, חוק "טבע" כלל תיקון שאיפשר להאריך את תקופת פקיעת הפטנט ב־5 שנים, בדומה לארה"ב.

עם זאת, בדצמבר 2005, בעקבות פנייה של חברות התרופות הגנריות בישראל, הוכנס תיקון נוסף בחוק הפטנטים שקיצר שוב ובאופן משמעותי את האפשרות להאריך את תוקף הפטנט בישראל. התיקון קבע כי בישראל תקופת הארכת הפטנט תהיה בדומה לתקופת ההארכה הקצרה ביותר בכל אחת מ־21 מהמדינות המוגדרות בחוק, שבהן תבקש חברת המקור להאריך את הפטנט.

המהלך איפשר ליצרניות התרופות הגנריות הישראליות לפתח ולשווק חיקויי תרופות בישראל, טרם פקע הפטנט בארה"ב והעניק להן יתרון יחסי בשווקים הזרים על פני המתחרות שלהן.

ה־OECD: "ישראל לא מגנה על קניין רוחני כראוי"

אך כאן לא מסתיימים התמריצים שהעניקה המדינה לטבע. הרשויות ברוב המדינות מפרסמות בקשות לפטנט בתוך שנה וחצי מיום הגשתן, כשמרגע הפרסום אסור להביא לשוק מוצר דומה. בישראל בקשת הפטנט מתפרסמת רק לאחר שאושרה, כשמשך זמן האישור יכול להגיע לארבע שנים, שבמהלכן החומר סודי ואינו נגיש לציבור. הבעיה היא שבקשות רבות לשיווק תרופות גנריות בישראל מתבססות על פטנטים שנרשמו בחו"ל, המתפרסמים לפני סיום הבחינה שלהם בישראל. בשל כך יצרניות מקומיות כמו טבע יכולות לשווק תרופה גנרית בישראל, בטרם אושר הפטנט שאמור להגן על מפתחת התרופה המקורית.

ב־2009 דו"ח חריף של ה־OECD (הארגון הבינלאומי לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) קבע שממשלת ישראל אינה מגנה כראוי על זכויות הקניין הרוחני של תרופות מקור. בדו"ח, שהעיב על הצטרפותה של ישראל כחברה בארגון נכתב כי "מדינות המבקשות להצטרף ל־OECD צריכות להוכיח שהן מסוגלות לתמוך בערכי הארגון, ובהם זכויות הקניין הרוחני". בין היתר, נטען בדו"ח כי משרד הבריאות בישראל מפר את חובת הסודיות בתיקי הרישום של התרופות, שהמנגנון הבירוקרטי בישראל פוגע בסודיות הפטנטים, ושהחוק הישראלי מעניק לחברות זרות הגנה נחותה. התנהלותה של ישראל לאורך השנים בתחום התרופות הביאה לא פעם לכך שנציבות הסחר האמריקאית הכניסה את ישראל לרשימה השחורה של מדינות המפרות קניין רוחני.

טבע נמצאת כעת גם בצדו השני של המתרס, משום שתרופת המקור שפיתחה לטיפול בטרשת נפוצה, קופקסון, עומדת לקראת פקיעת הפטנטים. קופקסון משמעותית לטבע והיא אחראית למחצית מהרווחים שלה. פקיעת הפטנט היתה הזרז המרכזי להאצת תוכנית ההתייעלות של טבע ולתוכניותיה לפטר כ־5,000 מעובדיה ברחבי העולם.

טבע צפתה כי הפטנטים על התרופה יפקעו רק ב־2015, אך בדיונים המשפטיים הבלתי נגמרים שמנהלת החברה נקבע כי היא מוגנת עד מאי 2014 בלבד. המשמעות היא כי בתאריך זה טבע תיאלץ להתמודד עם תחרות גנרית לתרופת המקור שלה - בדיוק כפי שהיא נגסה בנתחי שוק של מפתחות תרופות מקוריות אחרות כיצרנית גנריקה.

כלל המכירות של קופקסון ב־2012 היו 4 מיליארד דולר - כחמישית מכלל הכנסות החברה, שהיו 20.3 מיליארד דולר ב־2012. עם פקיעת הפטנט, טבע תאבד נתחי שוק משמעותיים למתחרות גנריות ומחירה של קופקסון יירד. ההערכות הן כי טבע תאבד הכנסות בהיקף של כ־2 מיליארד דולר. עם זאת, אין ערובה להצלחת מתחרותיה לתפוס נתח שוק כה גדול למרות פקיעת הפטנטים על קופקסון, וכי יצליחו בכלל לזכות באישור ה־FDA לאישור שיווק לגרסתן הגנרית.

עד 2017 יפוגו הפטנטים על התרופות העיקריות של טבע

לפני כחודש פקעה הבלעדיות של טבע על התרופה המקורית שלה לטיפול בסרטן, טרנדה, התרופה השניה של טבע מבחינת היקף מכירות לאחר הקופקסון. כיום מתחרותיה כבר יכולות להגיש בקשה לשיווק גרסאות גנריות לטרנדה, שיאושרו תוך שנתיים ממועד הגשתן. ב־2016, צפויה להתחיל תחרות גנרית גם לתרופת הנוביגיל לטיפול בישנוניות וב־2017 צפויה תחרות גנרית לאזילקט שפיתחה טבע לטיפול בפרקינסון.

בשורה התחתונה, ב־2017 כל תרופות המקור המשמעותיות של טבע יתמודדו עם תחרות גנרית. תחום התרופות הגנריות כולו צפוי להיחלש לאחר 2015, בשל הירידה בהיקף תרופות המקור שהפטנט עליהן צפוי לפוג, מה שיקטין את ההזדמנויות החדשות בתחום.

כדי להתמודד עם התחרות בשוק הגנריקה תוך שמירה על שיעורי רווחיות גבוהים, טבע מתמקדת בהשגת בלעדיות על שיווק תרופות גנריות חדשות בארה"ב, במקביל מגבירה מאמצים להשיק תרופות עם מורכבות כימית גבוהה יותר. חסם הכניסה בתחום התרופות המורכבות גבוה, ולכן לאחר השקתן יש תחרות בין מספר מועט של חברות גנריקה, כך שהרווחיות הנובעת ממכירתן נותרת גבוהה.

מטבע נמסר בתגובה כי "התיקון לחוק הפטנטים הישראלי נערך ברוח מקבילו האמריקאי, אם כי בחלוף 15 שנה, והוא מאזן בין האינטרסים של חברות תרופות גנריות ותרופות מקור. אין זה מדוייק לראות את החוק כמיטיב באופן מוחלט עם טבע, שכן לצד החלקים בו העשויים להיטיב עם החברה, ישנם גם חלקים אחרים המקשים עליה: בין היתר העובדה שבעלי הפטנט נהנים מהארכה של הגנה פטנטית בת 5 שנים - דבר שפועל לרעתה של טבע במרבית המקרים. בנוסף, התיקון לחוק מונע מצב של ייצור מלאים לפני תום תוקפו של הפטנט לצורך מכירתם לאחר תפוגת הפטנט".