חם־מתחמם־לוהט: כך תמכה השמש בזינוק המטאורי של סאן פאואר
העולם מתחיל לחשוב ירוק, ומניית חברת האנרגיה הסולארית השלימה זינוק של יותר מכ־600% בשנה האחרונה
בשנים האחרונות גדל במהירות השימוש באנרגיית השמש לצורך הפקת חשמל. במדינה כמו ישראל, שבה כמעט מעל כל גג מתנשאים קולטי חום ודוד מים, זה אולי נשמע כמו צעד מתבקש, אך בעולם השימוש של חשמל המופק מהשמש הולך ותופס תאוצה משמעותית רק בשנים האחרונות - ומטיס אל על את המניות של החברות הפועלות בו.
מדד חברות הסולאר של בלומברג, המורכב מ־109 חברות בתעשייה הסולארית העולמית, עלה מתחילת השנה לא פחות מ־78%. מניית סאן פאואר (SunPower, סימול SPWR), אחת החברות הגדולות בתעשייה, זינקה בשנה האחרונה ביותר מ־400% לשווי של 3.75 מיליארד דולר, והשלימה עלייה של יותר מ־600% מאז השפל שאליו הגיע המניה ביולי 2012. בעוד ייצור החשמל בעולם נסמך כיום בעיקר על פחם וגז, יותר ויותר ממשלות מאיצות את ההשקעות במקורות אנרגיה מתחדשים כמו אנרגיה סולארית, רוח, אנרגיה גיאו־תרמית וגרעין. להערכת סוכנות האנרגיה הבינלאומית, מקורות האנרגיה החלופיים תורמים כיום פחות מ־20% מיכולת הפקת החשמל בעולם. הסוכנות מעריכה כי הטכנולוגיות הסולאריות יתרמו כשליש מייצור החשמל העולמי עד 2060 אם ימשיכו לקבל תמיכה ממשלתית, שעד לאחרונה היו הגורם המרכזי לצמיחה בתחום. כיום ניתן לנצל את אנרגיית החום של השמש בכמה טכנולוגיות.
השיטה הוותיקה ביותר היא התרמו־סולארית, המשמשת לחימום מים (לא מתאימה להפקת חשמל). הטכנולוגיה השנייה מכונה אנרגיה סולארית ריכוזית (CSP), ובמסגרתה אוגרות תחנות CSP קרינה סולארית, ומשתמשות בה לייצור קיטור המניע טורבינה לייצור חשמל. החיסרון הגדול של השיטה הזו הוא הצורך בקרבה למקור מים. הטכנולוגיה השלישית, המודרנית יותר והצומחת ביותר, היא זו המכונה Photovoltaics, שפועלת באמצעות גבישי סיליקון או רצועות דקות העשויות תרכובת קדמיום־טלורייד. בשיטה הזו מחולק הפאנל הסולארי לתאים, כשאפקטיביות ההמרה (שיעור האנרגיה החשמלית שנוצרת מקרני השמש הנופלות על אותו תא) נעה בין 10% ל־25%. תאים מבוססי סיליקון נחשבים ליעילים יותר, אך עלות הייצור שלהם גבוהה יותר ולכן הם מתאימים למשטחים קטנים כמו גגות. הטכנולוגיה של תאי קדמיום־טלורייד פחות יקרה, אך גם מקדם ההמרה שלה נמוך יותר.
בחוד החנית
סאן פאואר היא אחת החברות הראשונות שהתמחו ושכללו את שיטת טכנולוגיית גבישי הסיליקון, עד כדי כך שהיא נחשבת לאפקטיבית ביותר בתעשייה, עם ניצולת הגדולה ב־40% מהממוצע בתחום. מעבר להיותה של סאן פאואר אחת החברות הגדולות בעולם במגזר משקי הבית, החברה נכנסה לאחרונה גם לפרויקטים מסחריים גדולים, כולל עסקה ב־2.5 מיליארד דולר עם מיד־אמריקה - חברת אחזקות באנרגיה של וורן באפט - להקמת מה שצפוי להיות הפרויקט הסולארי הגדול בעולם בשני אתרים בקליפורניה.
בעלת השליטה בסאן פאואר היא חברת האנרגיה הצרפתית טוטאל, וסאן פאואר נהנית מגישה לפרויקטים גדולים של תשתיות עם טוטאל במקומות שונים בעולם. סאן פאואר היא החברה היחידה בתעשייה שנמצאת בשלושת הסגמטים המרכזיים: משקי הבית, פרויקטים מסחריים ותשתיות.
החברה שבסיסה בסן חוזה, קליפורניה, פעילה בארה"ב, אירופה, המזרח התיכון, אפריקה ואסיה פסיפיק. הצמיחה המואצת של התעשייה הסולארית משנה במהירות את תמהיל ההכנסות. אם לפני שנתיים אירופה, המזרח התיכון ואפריקה תרמו 69% מההכנסות וארה"ב 28%, אחרי שהמשבר באירופה פגע בהשקעות וההשקעות בארה"ב עלו נהפכה התמונה: ב־2012 תרמה ארה"ב 70% מההכנסות ואירופה 20%.
אחד השווקים הצומחים ביותר של החברה הוא יפן, שצמצמה מאוד את השימוש באנרגיה גרעינית לאחר האסון בפוקושימה במרץ 2011, ומגדילה מאז בהתמדה את השימוש באנרגיה סולארית. יפן היא אחד השווקים הצומחים ביותר בעולם בפאנלים הסולאריים, ואחת מחמש המדינות הבודדות שמייצרת יותר מ־10 ג'יגה־ואט (GW) חשמל סולארי. השינוי ביפן הוא אחד הגורמים שמסבירים את הזינוק במניות כל החברות במגזר מאז אמצע 2012. סיבה נוספת היא ההתאוששות בכלכלה האירופית של מדינות כמו גרמניה, איטליה וספרד, שהיו מהמדינות המובילות בהשקעות בתעשייה לפני המשבר. עוד תרם לתחום זה התחזקות הכלכלה האמריקאית, השיפור הדרמתי ברווחיות החברות, והעובדה שרבות מהן עתירות מזומנים ומחפשות השקעות חדשות. ולבסוף, עלייה של 40% במחירי הנפט מאז אמצע 2012 (שאמנם ירדו בינתיים), שדרבנה יותר ויותר חברות להשקיע באנרגיה חלופית.
בניגוד לחברות אחרות, לסאן פאואר יתרון כפול - היא מייצרת את הפאנלים הסולאריים עצמם, אך גם את מערכות הפקת החשמל. כך, בניגוד לחברות אחרות המתמחות רק באחד הסגמנטים, היא זוכה להכנסה כפולה מכל לקוח. בדרך זו היא מצליחה להגדיל את הכנסותיה והרווחיות. בתעשייה עתירת השקעות שבה רוב החברות עדיין מפסידות, סאן פאואר בולטת ברווחיותה. ברבעון שהסתיים באוקטובר עקפה החברה את התחזיות ודיווחה על הכנסות של 619.5 מיליון דולר ורווח של 33 סנט למניה, לעומת הפסד של 5 סנט בשנה שעברה.
השיפור ברווחיות הושג למרות ירידה של 5% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל, מה שמראה שמעבר ליתרון הטכנולוגי של החברה, גם הכניסה לפרויקטים מסחריים גדולים והחבירה לבעלת השליטה, טוטאל, בפרויקטים של תשתיות, מקבלים ביטוי משמעותי ברווחיות הגולמית והתפעולית. הרווחיות התפעולית של החברה ברבעון האחרון היתה 17.34%, לעומת הפסד תפעולי של 11.4% ברבעון המקביל. בתחזית ראשונית שנתנה החברה ל־2014, שהיתה קצת מתחת לציפיות השוק, היא כללה אף תוכנית להגדלת כושר ייצור הפאנלים ב־25%.
הענק הסיני
באחרונה הודיעו חברות נוספות בתעשייה על תוכניות דומות להרחבת הייצור - מה שעשוי להגביר את התחרות. התעשייה כיום נשלטת על ידי כמה חברות סיניות ובראשן ינגלי אנרגיה ירוקה (Yingli Green Energy), היצרנית הגדולה בעולם של פאנלים סולאריים. התחרות העזה על המחיר הביאה לכך שבסוף נובמבר הודיע האיחוד האירופי על הטלת מכסי היצף של עד 42% על פאנלים מסין, כדי להילחם בניסיונות החברות הסיניות להציף את השוק האירופי בסחורה מתחת למחיר עלות. היבוא הזול מסין הגדיל את הנתח של היצרניות הסיניות באירופה מ־6% ב־2009 לכמעט 30% ב־2012.
היבוא הסיני הזול הוא בין הגורמים המרכזיים לכך שמחירי הפאנלים הסולאריים ירדו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות. לפי חישובים של בלומברג, ב־2010 ירד מחיר הפאנלים הסולריים ב־18% (מחושב כעלות במונחים של דולר לוואט) וב־2012 הוא ירד בעוד 40%. מסי ההיצף באירופה עשויים לבלום את המגמה הזו ולאפשר למחירים להתייצב, כפי שכבר קורה בחודשים האחרונים. הירידה החדה במחירים הביאה בינתיים לעלייה בשימוש בפאנלים הסולאריים לייצור חשמל. ההערכות בתעשייה הן שבשנתיים הקרובות היקף ההשקעות בתחום יגדל ב־30%–35% בשנה. ב־2011 גדל היקף המכירות של הפאנלים הסולאריים ב־75%, וב־2012 גדל ב־43%.
השורה התחתונה: הצמיחה המהירה של סאן פאואר והרווחיות הגולמית והתפעולית המשתפרת שלה הופכות אותה למעניינת להשקעה. אך אחרי העלייה החדה במניה ועל רקע הירידה במחירי הנפט, יש לשים לב כי רמת הסיכון במגזר עלתה.
לירון רוכמן הוא מנהל קרנות מניות חו"ל בהראל פיא. יאיר מנדלסון הוא מנהל מחקר יועצים בהראל פיננסים