ראיון כלכליסט
"זה הזמן לגייס חוב, אנשים רק מחפשים איפה להשקיע"
דני גולדבלום, מנהל תחום החיתום במרכז ומזרח אירופה ב־HSBC, חושב שחברות ישראליות ינפיקו יותר מעבר לים כשהרגולציה על הבנקים בישראל תתהדק, ומאמין שלחברות קטנות ובינוניות עדיף לקחת הלוואות פרטיות
"ישראל זה שוק מעניין שתמיד היה לו מוניטין חזק עם סוחרים טובים ואנשים חכמים — זה אחד המקומות הראשונים שביקרתי בהם כשקיבלתי את התפקיד שלי", מספר ל"כלכליסט" דני גולדבלום, מנהל תחום החיתום במרכז ומזרח אירופה ודרום סהרה ב־HSBC.
"אנחנו מנהלים עסקים תאגידיים ומוסדיים בישראל. מבחינת התאגידים מדובר בעיקר בענייני מט"ח, אבל בצד בתי ההשקעות מדובר גם במניות. הקבוצה שלי מכסה את הכל, החל בחברות קטנות וכלה באג"ח של מדינות".
למה יש כל כך מעט הנפקות אג"ח ישראליות בחו"ל?
"חברות ישראליות יכולות ללוות כסף בשוק ההון בריבית די נמוכה בשקלים, או מהבנקים. אמנם אי אפשר לגייס בישראל כמויות גדולות של מניות כמו בחו"ל, אבל בסופו של דבר זה עניין של תמחור, והתמחור בישראל במטבע המקומי זול יותר עבור התאגידים האלה".
איך אפשר לגרום לחברות ישראליות לגייס בחו"ל?
"אי אפשר לגרום לזה לקרות. לדעתי, ככל שהרגולציה על הבנקים בישראל תהיה יותר קשוחה והלימות ההון שלהם תצטרך להיות גבוהה יותר, ההלוואות יהפכו להיות יקרות יותר לתאגידים, והתמחור יגיע לנקודה שבה גיוס כסף בחו"ל כבר יהיה אטרקטיבי. לא בטוח שזה יקרה בשנה הקרובה, אבל אני מאמין שזה יקרה בעתיד. ראינו שזה קרה בטורקיה. בדרום אפריקה זה גם מתחיל לקרות, והמצב שם דומה לישראל — הבנקים בדרום אפריקה עצמם מתחילים לדבר על גיוס כסף בחו"ל, וברגע שהבנקים מתחילים, יתר התאגידים הולכים בעקבותיהם".
אילו שווקים הם אטרקטיביים לחברה ישראלית שרוצה לגייס בחו"ל?
"יש התאמה מובנית בין ארה"ב לישראל. ישראל דומה במידה מסוימת לשווקים המתעוררים, וכ־80% מהחברות שם לוקחות את ההלוואות שלהן בדולרים. יש הזדמנויות נישתיות בליש"ט, יורו או פרנק שוויצרי, אבל בשוק חוב — הכי קל לחברה ישראלית לגייס בדולרים".
דני גולדבלום צילום: עמית שעל
"מחכים לגיוסי הבנקים"
הגיוס האחרון של אג"ח ישראליות בחו"ל היה דווקא מחברה קטנה — קמהדע — של 60 מיליון דולר. אתה חושב שנראה עוד גיוסים עם אופי כזה?
"זה תלוי אם אתה רוצה לגייס בשוק ההון או בהשקעה פרטית. אנחנו לאו דווקא נמליץ לחברות בסדר גודל הזה ללכת לגייס אג"ח בחו"ל, בגלל שהן ישלמו ריבית גבוהה. ראינו שהלוואות פרטיות היו יעילות יותר לחלק מהחברות הישראליות".
אתה יכול לדבר על החברות הישראליות שהייתם מעורבים בעסקאות שלהן? "
יש שתי חברות ישראליות גדולות שעושות הרבה עסקאות של הנפקת אג"ח בחו"ל, אבל אי אפשר לדבר על שמות. על טבע אנחנו יכולים לדבר כי פורסם שהיא גייסה חוב בחו"ל. היינו מעורבים בכמה עסקאות שלהם — הם מאוד מקצועיים, והם מתנהלים כמו כל ארגון גדול אחר בעולם. הם מקבלים תמחור טוב בהנפקות ומקבלים תמיכה גבוהה בשוק".
מה לגבי טבע שאחרי הקופקסון?
"אני חושב שלטבע יש שם חזק. אני עדיין מצפה שהם יוכלו ללוות כסף בזול, אלא אם נראה שינוי משמעותי בעסק שלהם. הסיפור אמנם השתנה קצת, בעקבות הקופקסון, אבל אני לא רואה ירידה משמעותית בביטחון בחברה. במקרה הכי גרוע הם יצטרכו לשלם קצת יותר על ההלוואות, אבל השוק גם ככה תזזיתי, אז קשה להגיד היום לפי איזו ריבית תגייס בעוד שלושה חודשים".
אילו עוד חברות יכולות ללוות בחו"ל?
"הבנקים. דיברנו איתם לאורך שנים, אבל זה מעולם לא קרה. זה תמיד עניין של תמחור. חברת החשמל גם עשויה לגייס כסף בחו"ל. אני מעריך ש־5–10 חברות ישראליות ירצו לגייס כסף בחו"ל. אלה חברות שפעילות בתעשיות שהן מוכרות יותר בעולם, ואז קל להן יותר לבוא למשקיעים, שגם אם הם לא מכירים את השם של החברה — הם מכירים את המתחרים".
למה אתה חושב שיש כיום יתרון — לשוק המניות או לשוק האג"ח?
"זה תלוי בעלות החוב, אבל חברות ישראליות הן מוטות יותר להנפקת מניות מלגיוסי אג"ח. כרגע, למשל, אג"ח להמרה מתומחרות בצורה אטרקטיבית, ואנחנו רואים חברות שנכנסות לתחום הזה. עם זאת, אנשים מסתכלים פחות על הבסיס האמיתי של החברות אלא על המחיר, וכרגע התמחור של אג"ח להמרה בשווקים העולמיים הוא פשוט לא נכון".
יש בועה בשוק ההון או האג"ח?
"אני לא יודע אם זו בועה, אבל מגייסים כיום כסף מאוד בזול ולחברות מומלץ כרגע לגייס. יש הרבה דברים בשוק שנראים מתומחרים גבוה, אבל אנשים צריכים להשקיע איפשהו את הכסף".
 | |||
| בורסת תל אביב ובורסת ניו יורק | צילום: בועז אופנהיים, אי פי איי | ||
"קצב הגיוסים יואט"
איך אתה חושב שהפסקת תוכנית התמריצים תשפיע על שוק ההון?
"לא נראה את הנזילות שרואים כיום. אני מאמין שהריבית תעלה וזה יאט את קצב הגיוסים. ראינו את זה בין מאי לאוגוסט, כשבתקופה הזו בכלל לא היו עסקאות של גיוס חוב בשווקים המתעוררים. כל מה שהכנו לחודש יוני נדחה. אין ספק שתהיה לזה השפעה, אבל צריך לזכור שהרגולציה תהפוך את שוק האג"ח ליותר אטרקטיבי. בארצות הברית 60%–65% מהגיוסים הם באג"ח. במזרח התיכון ובאירופה אנחנו מדברים על 25%–30% בלבד מהגיוסים באג"ח, אז יש פוטנציאל אדיר להתרחבות, לכן גם אם נראה עלייה בריבית, אני עדיין חושב שנראה הנפקות אג"ח גדולות".
אתה חושב שיש הבדל בין חברות ישראליות שרוצות לגייס חוב לחברות במדינות אחרות?
"אם נביט על מדינות מתפתחות באירופה, מרבית ההנפקות מגיעות מרוסיה, בגלל שיש שם חברות גדולות, שאולי השוק המקומי לא מסוגל לעמוד בכמויות המזומן שהן דורשות. ראינו כמה עסקאות בפולין וכמה עסקאות ביוון, והיו עוד עסקאות באירופה הפריפריאלית, אז אנחנו רואים עלייה בהיקף גיוס החוב באירופה, אבל זה עדיין מעט מדי, בוודאי בהשוואה לאסיה ולארה"ב".
כשחברות מיוון מנסות לגייס כסף, זה קשה להן ממדינות אחרות?
"השנה היתה השנה הראשונה שראינו חברות יווניות מגייסות כסף, אז ברור שזה קשה להן. הן לא יכלו לגייס כסף בשוקי ההון העולמיים, ואנחנו מדברים על החברות הטובות והחזקות ביוון".
שוק נזיל ואטרקטיבי
"שוק הנפקות האג"ח בחו"ל מהווה אלטרנטיבה מצוינת עבור חברות לגיוון מקורות האשראי", אומרת קרול שקד, מנהלת החטיבה העסקית ב־HSBC ישראל. "מדובר בשוק גדול, נזיל ואטרקטיבי מבחינת המחיר, ונגישות החברות הישראליות לשוק זה כמעט אינה קיימת", מוסיפה שקד.
קרול שקד צילום: תמר מוצפי
"הסיבה המרכזית לכך היא חיוב ניכוי מס במקור על תשלומי הריבית החל על חברות ישראליות, מה שמעלה את עלות האשראי ופוגע בכדאיות העסקה. רשות המסים ומשרד האוצר צריכים לטפל בנקודה זו כדי לאפשר לחברות ישראליות לבזר את מקורות המימון שלהן, ולפתוח בפניהן את האפשרות לקיים תחרות הוגנת יותר מול חברות מתחרות מחו"ל".
באשר לשאלה האם בכלל המדינה צריכה לעודד הנפקות אג"ח בחו"ל — אל מול האינטרס לתמוך בשוק ההון המקומי — אומרת שקד כי "צריך לשכלל את השוק. גם תעשיית הטקסטיל לא קיימת יותר בישראל כיוון שהשוק נפתח לתחרות — אם אפשר להשיג דברים יותר בזול במקומות אחרים צריך לאפשר את זה. אם לקוחות ישראלים לא מצליחים לפעמים לגייס חוב בשוק המקומי ולקוחות זרים כן מצליחים לגייס פה כסף — זו בעיה".
השורה התחתונה: דני גולדבלום מאמין שעלייה בריבית תאט את קצב גיוסי האג"ח הקונצרניות, אבל שלשוק יש עדיין לאן להתרחב.
