"מה שישראל מצאה הוא גיים צ'יינג'ר אמיתי"

"מאגרי הגז שמצאו בישראל יכולים לשרת אותה 100-50 שנה מהיום. מה שישראל מצאה הוא גיים צ'יינג'ר (Game Changer) אמיתי, וההשפעה על כלכלת ישראל תהיה גדולה יותר מזו של פצלי הגז על כלכלת ארה"ב" - כך מעריך עדי קרב, שותף ומנהל מחלקת המחקר הבינלאומית של פירמת רואי החשבון דלויט. קרב (56) יציג בשבוע הבא את השינויים העוברים על עולם האנרגיה, בוועידה הלאומית לאנרגיה שתיערך בתל־אביב.

קרב אומר כי בשנים האחרונות נרשמו 3 שינויים דרמטיים בעולם האנרגיה. השינוי הראשון הוא ההתעוררות של סין כבעלת הביקושים הגבוהים ביותר, שהחליף את הביקוש מאירופה וארה"ב. השינוי השני הוא מהפכת פצלי הגז ונפט. "חלק מהמדינות הופכות ליצואניות, כי הטכנולוגיה הנוכחית מאפשרת להפיק גז בצורה שלא יכולנו לדעת לפני כמה שנים". המפץ השלישי הוא הטמעת הטכנולוגיה של הפקת גז מפצלים דווקא בארה"ב. "ארה"ב הצליחה למצוא רזרבות מסחריות לרמה שהם מסתכלים בצורה מאוד חיובית על זה שהם יהיו עצמאים", דברי קרב.

עדי קרב

ולכן ארה"ב מאבדת עניין במזרח התיכון?

"ארה"ב הפכה להיות שוק האנרגיה הכי חשוב, וזה לאחר שנים של תלות במזה"ת, בקנדה ובוונצואלה. התלות הזאת הפריעה לאמריקאים לפתח את הכלכלה שלהם, ופצלי הגז יאפשרו להם לבצע את זה ב־10 שנים הקרובות", אומר קרב.

המסקנה של קרב מפתיעה: "היית מצפה שהצפת המשק במקורות גז תוריד את מחיר הגז והנפט. זה לא קרה, ואין לנו הסבר למה".

הגז בדרך להפוך למוצר בינלאומי עם תמחור קבוע?

"כדי שגז יהפוך למוצר בעל מחיר בינלאומי אתה חייב לשנע אותו כמו נפט. זה לא קורה וגז מגיע באמצעות צנרת בטווח קצר, או מתקן ייצוא שממיר אותו לנוזל המועמס על אוניות' תהליך המייקר את מחירו פי 4. כדי שגז יהפך למוצר נסחר יש לשריין חוזים ל־20 שנה קדימה, פעולה המדכאת יכולת סחר כי היא מקבעת מכירה מול גורם בודד".

קרב יתייחס בוועידה לתעשיית הגז הנמצאת במצוקת מזומנים, כאשר המשבר הפיננסי העולמי "תורם את חלקו". בישראל המצב דומה והמשק שרוי בקפאון. מספר הקידוחים ב־2013 היה נמוך ביותר, ואלו שבוצעו נכשלו. "מה שישכנע את השחקנים הגדולים לבוא לישראל הוא הסתכלות השקעה אחרת. הן מנהלות פורטפוליו עם נכסים בסיכון גבוה ונמוך. ישראל יותר גבוהה ממקומות אחרים כי יש לה עולם אנרגיה חדש, ורגולציה שונה וחדשה בהתהוות. אחרי גילויי תמר ולוויתן אני לא רואה סיבה שלא יבואו לכאן", טוען קרב.

חוזי הייצוא של ישראל חייבים להיות ארוכי טווח, ולטענת קרב זה ייצור מציאות שתביא לפה מימון במיליארדי דולרים, שצפוי להרים את קידוחי הגז ואת הקמת בתי הזיקוק הנלווים לייצוא הגז לארצות שונות. עלות הפיתוח של מאגר לוויתן עשויה להגיע ל־10 מיליארד דולר. "השאלה הגדולה היא מה הממשלה תעשה עם הכסף, כי זה ישפיע על השוק ל־100 שנים".

היצוא לטורקיה אפשרי במציאות הגיאופוליטית הנוכחית?

"היום, כשאפשר למכור רחוק, חייבים להשקיע בגז נוזלי. זה מסוכן פיננסית, אבל יש להסתכל על המדינות כלקוחות עם סיכון שונה".

רוסיה מאוימת מישראל?

"המונופול של רוסיה נחלש, לא רק בגלל ישראל אלא גם בגלל פצלי הגז בעולם. הפוליטיקה משחקת פה תפקיד שווה לכסף"

אז אולי האוסטרלים שנכנסים כשותפים בלווייתן הם המטריה הפוליטית שלנו?

"עקרונית זה נכון. וודסייד לא באה עם מטען ובלי פוליטיקה. הם פותחים חלון לפעילות שאחרת היה יותר קשה לעשות. מה שברור שהנכסים מספיק גדולים כדי לעורר התעניינות ואלו רוצים משהו יותר קרוב - וכך יורד הסיכון והעלות לייצא את זה למדינות אחרות".