מכונת המזומנים: פסגות גבתה 312 מיליון שקל מעמיתי הגמל
דמי הניהול הממוצעים ירדו ל־0.84% ב־2013 לעומת 1.08% אשתקד. הפיצוי על השחיקה בהכנסות הגיע מגביית דמי הניהול על הפקדות בקופות גמל לחוסכים שטרם יצאו לגימלאות והתייעלות שהתבטאה גם בירידה של 9% בהוצאת לשכר העובדים
חברת הגמל של בית ההשקעות פסגות המנוהלת בחודשים האחרונים על ידי אריק יוגב מסכמת את 2013 עם ירידה קלה של 3% בלבד בהכנסות מתחום הגמל והפנסיה שהסתכמו ב־474.5 מיליון שקל. הירידה נובעת מהרפורמה בדמי הניהול שחתכה את תקרת דמי הניהול בקופות הגמל בכמעט 50% החל מ־2013, שקוזזה מצד שני בהכנסות מדמי ניהול מקרן הפנסיה הותיקה הע"ל שמוזגה לפסגות גמל ופנסיה בסוף 2012.
בנטרול הכנסות קרנות הפנסיה, נרשמה ירידה של 10.4% בהכנסות קופות הגמל כתוצאה מהרפורמה ואלו הסתכמו ב־2013 ב־435 מיליון שקלים. ואמנם הדו"ח חושף כי קופת הגמל גדיש של פסגות, הגדולה בישראל, גבתה בממוצע דמי ניהול של 0.84% מעמיתיה לעומת 1.08% ב־2012.
הדו"ח חושף עוד שפסגות גם החל ב־2013 לגבות דמי ניהול מההפקדות בקופות הגמל לחוסכים שטרם יצאו לגמלאות. החל מ־2013 התיר הפיקוח לגבות דמי ניהול של עד 4% מההפקדות בד בבד עם הפחתת תקרת דמי הניהול מהצבירה ל־1.05%. גובה דמי הניהול הממוצעים שגבתה פסגות מההפקדות עמד על 1.93%. בסך הכל גבה פסגות כ־300 מיליון שקל מדמי ניהול מצבירה בקופות הגמל ועוד 11.8 מיליון שקל דמי ניהול מההפקדות השוטפות.
מספר העמיתים הפעילים בקרן הפנסיה של פסגות (לא כולל קרן הע"ל) עמד על 17,774, עלייה חדה של 34% לעומת 2012. אך בד בבד חל זינוק של כמעט 80% לעומת השנה הקודמת במספר העמיתים הלא פעילים ל־14,266, זאת בין היתר בגלל שינוי הגדרות פנימי שבוצע בפסגות. עמיתים לא פעילים הם כאלה שטרם יצאו לפנסיה אך גם לא מבצעים הפקדות חדשות. לאחר נטרול שינוי בהגדרות שבוצע עומדת על כ17%.
פנסיה לבעלי שכר נמוך
פסגות מציע דמי ניהול נמוכים יחסית בקרן הפנסיה שלו כדי למשוך לקוחות להעדיף אותו על פני קרנות הפנסיה הגדולות, ומהווה מקום נוח לעובדים בעלי שכר נמוך שחלקם לא מחזיק זמן רב במקום העבודה. לשם ההשוואה, בקרן הפנסיה מקפת של מגדל, השניה בגודלה בישראל, מספר העמיתים הלא פעילים ב־2013 היה 349 אלף, עלייה של 11.7% לעומת 2012.
מדובר בעליה גבוהה יותר על רקע העובדה שקרנות פנסיה גדולות עובדות יותר עם מעסיקים גדולים בעוד קרנות קטנות דוגמת פסגות המציעות דמי ניהול זולים יותר מתאימות לקהל יעד שכולל גם עובדי קבלן שבמסגרת פנסיה חובה שנכנסה לתוקף בשנים האחרונות מחוייבים להפריש לפנסיה אף על פי שהם מועסקים לתקופות קצרות.
בתחום הגמל מספר העמיתים ממשיך ומצטמצם על רקע הגעת יותר ויותר חוסכים לגיל פרישה. מספר העמיתים שעמד על 1.65 מיליון ב־2012 ירד ל־1.5 מיליון ב־2013. מנגד דווקא עלה היקף הנכסים בזכות התשואות היפות בשווקי ההון כך שעמד על 52.3 מיליארד שקל נכון לסוף 2013 לעומת 49.5 מיליארד שקל ב־2012. בתחום ההשקעות מדווח פסגות כי במהלך 2013 הגדיל את החשיפה המנייתית בקרנות הפנסיה מ־27% ל־34% והמשיך להסיט חלק מהחשיפה המנייתית לחו"ל מ־53% ל־70%.
ירידה בשכר העובדים
חברת הגמל שמתמודדת עם ירידה בההכנסות ביצעה התייעלות בתחום הוצאות ההנהלה והכלליות שהסתכמו ב־95.7 מיליון שקל ב־2013, ירידה של 11.6% לעומת 2012. בהוצאות לשכר עובדים נרשמה ירידה של 9.2% לעומת התקופה המקבילה, ל־37.5 מיליון שקל ואילו בהוצאות התפעול נרשמה ירידה של 8.4% והם הסתכמו ב־27.2 מיליון שקל. מדובר בתשלומים של פסגות גמל לבנקים המבצעים את שירותי התפעול לקופות הגמל שלה, לאחר שפסגות הצליח להוריד את גובה עמלות התפעול.
הפרידה מבנק לאומי
הדו"ח חושף כי עד סוף 2013 היתה פסגות גמל קשורה בהסכמי תפעול עם בנק הפועלים ובנק לאומי, כאשר החל מינואר 2014 סיימה פסגות את הסכם התפעול בינה לבין בנק לאומי ועדכנה את הסכם התפעול בינה לבין בנק הפועלים כך שהוא המתפעל היחיד של קופות הגמל שלה. לחתימה על הסכמי תפעול עם הבנקים ישנה רגישות גבוהה מכיוון שהבנקים משווקים את המוצרים הפיננסים של בתי ההשקעות והבחירה של פסגות בבנק הפועלים אינה טריויאלית.
הסכם פשרה עם מרקסטון
הדו"ח חושף גם התפתחות בקשר של פסגות גמל עם קרן מרקסטון המחזיקה בכ־23% מבית ההשקעות. במרץ 2011 קבע משרד האוצר כי קיימת חובת פיצוי על ידי חברות גמל לעמיתים שביקשו למשוך כספים מהקופות, ובקשתם טופלה באיחור. פסגות גמל נאלצה לפצות עמיתים בהיקף של 11 מיליון שקל, כשחלק מסכום הפיצוי נבע מקופות גמל שהועברו לפסגות מבית ההשקעות פריזמה שהיה בבעלות מרקסטון ומכר את קופות הגמל שלו לפסגות.
פסגות דרש ממרקסטון את חלקה הנדרש בסכום הפיצוי, ובסוף 2013 נחתם הסכם פשרה בין פסגות גמל למרקסטון על פיצוי בגובה של 5.2 מיליון שקל. מרקסטון נמצאת בימים אלו במגעים להסדר חוב עם בעלי האג"ח שלה.
מצנח זהב למנכ"ל
חגי בדש, מנכ"ל בית ההשקעות פסגות קיבל במסגרת תפקידו כיו"ר פסגות גמל שכר בעלות 1.4 מיליון שקל (לא כולל שכרו כמנכ"ל בית ההשקעות). שלומי ברכה, מנכ"ל פסגות גמל ופנסיה, שעזב את תפקידו בסוף 2013 והקים קרן גידור עם מנכ"ל פסגות לשעבר רועי ורמוס, נהנה משכר בעלת של 1.6 מיליון שקל ואילו אמיר גיל, סמנכ"ל ההשקעות נהנה מעלות שכר של 921 אלף שקל.
בהסכם העסקתו של המנכ"ל החדש אריק יוגב נקבע על הודעה מוקדמת של שישה חודשים ביחס להפסקת עבודתו, אך ביחס לשלוש השנים הראשונות נקבעה תקופת הודעה מוקדמת ארוכה יותר שלא נחשפה — כלומר מצנח זהב גדול יותר במקרה של סיום העסקה בשלוש השנים הראשונות.
הסוכנים נהנים מהתחרות
בשל התחרות בענף פסגות נאלץ ב־2013 להגדיל את מכירות מוצרי הגמל והפנסיה, שמאופיינים ברווחיות נמוכה, דרך סוכני ביטוח שלהם נדרש לשלם עמלות. בד בבד חל גם גידול בהיקף המכירות הישירות ללא תיווך סוכנים. הדו"ח חושף גם טפח משיטת התשלום של פסגות לסוכנים.
בסוף 2013 חתם פסגות על הסכם עם סוכנות הביטוח אומגה שבבעלותו, שלפיו היא תקבל 30% מדמי הניהול מהצבירה שמשלם כל לקוח שתגייס לקופות הגמל ועוד 30% מדמי הניהול בגין הפקדות חדשות. ההסכם הקודם קבע כי הסוכנות תקבל 50% מדמי הניהול שמשלם הלקוח מהצבירה בלבד. הדבר מעודד את הסוכנות לגייס לקוחות שישלמו גם דמי ניהול מההפקדות.
ביחס לקרנות הפנסיה, שם מאמצי השימור יותר אגרסיביים, נשמר ההסכם המקורי בו תשלם פסגות לאומגה 66% מדמי הניהול מההפקדות של לקוח שתגייס הסוכנות, עוד 25% מדמי הניהול שהוא משלם מהצבירה וכן תשלום חד־פעמי של 50% מהיתרה הצבורה של הלקוח שעברה לפסגות. מדובר בתשלום נדיב שמעביר את רוב ההכנסות לסוכנות במטרה לעודד גיוס לקוחות חדשים לפנסיה של פסגות.