אנדורן: "חברה שלא תעמוד בתשלום חובות, בעל השליטה שלה יאבד את יכולת הניהול"

"ההמלצות יביאו לשינוי ממשי בשוק האשראי", כך פתחה היום את דבריה יעל אנדורן, מנכ"לית משרד האוצר ויו"ר הוועדה לבחינת הליך הסדרי החוב בשוק ההון הישראלי שהציגה היום את מסקנותיה. אנדורן המשיכה: "חברה שלא תעמוד בתשלום חובות, בעל השליטה שלה יאבד את יכולת הניהול".   

לצפייה בדו"ח המלא של ועדת אנדורן לחצו כאן

אנדורן. שינוי ממשי צילום: עמית שעל

שלב 1: מינוי נציג הסדר חוב לפני שמצב החברה מתדרדר

לפי ההמלצות הליך הסדר החוב יחולק לשלושה חלקים: השלב הראשון שיאפשר גיבוש של הסדר חוב מוקדם עם בעלי החוב. מדובר בשלב בו בעלי החברה חוששים מהתפתחות של בעיה פיננסית עתידית. בשלב זה תוכל החברה לפנות מיוזמתה ולבקש למנות נציג הסדר. הנציג יפעל להבראת החברה שעדיין איננה נמצאת בקשיים פיננסים משמעותיים. בשלב הוולנטרי החברה תוכל לפנות לכונס הנכסים הרשמי בבקשה שימנה "נציג הסדר". נציג ההסדר יבחר על ידי כונס הנכסים הרשמי מתוך רשימה קיימת של נציגי הסדר שייגבש בתיאום עם הגופים הפיננסים. הרשימה תעודכן מידי שנתיים. החברה רשאית להתנגד לזהות נציג ההסדר שבחר הכונס פעם אחת בלבד. אלמנט חשוב בשלב זה הוא ששכר הנציג יקבע על ידי הכונס אך ישולם על ידי החברה. נציג ההסדר יקבל מן החברה כל מידע שדרוש לבחינה מקיפה של מצבה. נציג ההסדר יגבש עקרונות למתווה הסדר, ויציג אותן בפני החברה תוך פרק זמן שלא יעלה על 60 ימים. ברגע שהחברה תאשר את העקרונות מול נציג ההסדר יתחיל לנהל משא ומתן בין החברה והנושים לגיבוש הסדר מפורט.

שלב 2: להטיל על החברה מגבלות בטרם אי עמידה בתשלום החוב

בשלב השני החברה כבר נמצאת בקשיים פיננסים אולם עדיין עומדת בתשלומים לבעלי החוב.המועד שבו תוגדר החברה כחברה בקשיים יוגדר כבר בעת רכישת האג"ח על גבי שטר הנאמנות ויכלול אי עמידה באמת מידה פיננסית שתוגדר מראש. בשלב זה כבר ימונה נציג מיוחד מטעם בעלי החוב שישב כמשקיף בדירקטוריון החברה ובוועדותיה. החברה תידרש להוריד בהיקף הוצאותיה, ויחולו מגבלות על האפשרות לחלק דיבידנדים ולבצע עסקאות מהותיות ועסקאות בעלי עניין. ההוראות של שלב זה נועדו למנוע מהחברה הנמצאת ערב אי תשלום לבעלי החוב לפעול בניגוד אינטרסים מול בעלי החוב. רשות ני"ע הסתייגה משלב זה. הרשות סבורה כי אין להחיל על החברה כל מגבלות בטרם אי העמידה בתשלום החוב.

שלב 3: כפיית הליך משפטי על חברה שאינה עומדת בתשלום לבעלי האג"חים

השלב השלישי הוא השלב בו החברה כבר אינה עומדת בתשלום לבעלי החוב הציבורי שלה וממונה לה מנהל מיוחד על ידי הכנ"ר או לחלופין ייכפה על החברה הליך משפטי. מטרת שלב זה הוא לייצר ודאות מלאה עבור החברה ועבור בעלי החוב. ניתן יהיה להימנע משלב זה במידה ומושג רוב של 75% מהנושים שיסברו כי שלב זה לא משרת את טובת החברה ואת נושיה.

כונס הנכסים ימנה בשלב זה מנהל מיוחד מתוך רשימה קיימת בדומה למנגנון שתואר בשלב הוולנטרי. תקופת המינוי של המנהל המיוחד תהיה תחומה בזמן – 75 יום לצורך ניהול הסדר החוב. המנהל המיוחד יצטרך להחליט אם הוא בוחר בהסדר או בפירוק. ברגע שהמנהל המיוחד יחליט הוא צריך לפנות לבית המשפט ויבקש לפתוח בהליך הבראה או בהליך פירוק. אם הוא לא יקבל החלטה תוך 75 יום, יגיש המנהל המיוחד לבית המשפט בקשה לפירוק. כאמור קיימת גם חלופה שניה – פנייה לבית המשפט לפתיחה בהליך חדלות פירעון. חלופה זו תתרחש אם החברה לא תשלם חוב במשך 45 יום ואז על נאמן אגרות החוב תחול חובה לפנות לבית המשפט בבקשה לפירוק או הקפאת הליכים. אם רוב הנושים מתנגדים לכך (רוב של 75%) לא יהיה חיוב בפניה לבית המשפט. במצב של פניה לבית המשפט, על בית המשפט למנות בעל תפקיד לניהול החברה, אלא אם הוכח לבית המשפט כי קיימות נסיבות מיוחדות בשלן הותרת נושאי המשרה על כנם תורמת להבראת החברה.

ההמלצות ביחס לשלב הראשון והשלישי יחולו כבר על אג"ח קיימות והלוואות קיימות והן על הלוואות ואגרות חוב חדשות. ההמלצות ביחס לשלב השני יחולו רק על הנפקות של אג"ח ועל הלוואות חדשות.

אנדורן: "לחברות יהיה תמריץ להכנס לתהליך הבראה בשלבים מוקדמים"

אנדורן הסבירה בוועדה את היתרון במנגנון החדש: "יהיו שלושה שלבים: שלב ראשון, שלא קיים היום שבו החברה יכולה לגבש הסדר וולונטרי - בשלב זה יש רק אינדיקציה שעלולה להיות בעיה פיננסית בחברה. החברה תוכל לפנות לכונס הנכסים ולבקש ממנו למנות נציג הסדר מרשימה מוגדרת מראש. אותו נציג יגבש תכנית שתביא לפריסה אחרת של תשלומים עם כלל נושי החברה. בשלב זה אין חובת גילוי על החברה על כך שהנציג מגבש הסדר. רק ברגע שהחברה רוצה להתקדם, מעביר הנציג את ההסדר לנושים ואז הוא הופך לגלוי. זה יוצר תמריץ חיובי לחברה להיכנס לשלב הבראה. זה מנגנון וולנטרי – כך חברות שמבינות שהן במצוקה פיננסית יכנסו להסדר בשלב מוקדם".

לדברי אנדורן "השלב השני הוא כאשר החברה כבר נמצאת בקשיים פיננסים. נכון שבעלי החוב והחברה יגדירו מראש תניות פיננסיות של מועד הכניסה לאירוע בו החברה בקשיים. בשלב זה ימונה נציג מטעם הנושים שישמש משקיף בדירקטוריון. המטרה היא להטיל מגבלות על החברה עוד לפני שהחברה לא עומדת בתשלום החוב. היתרונות של שלב זה הם קודם כל שמצמצמות את יכולת החברה לנקוט פעולות שיפגעו בנושים. היתרון השני – מקבלים הגברת פיקוח ובקרה יותר גדולה על החברה בשלב רגיש. רשות ני"ע מסתייגת מהשלב הזה".

אנדורן הוסיפה "השלב השלישי הוא המרכזי - חברה לא שילמה לנושים שלה. בשלב זה שתי חלופות – בתום חלוף 45 יום מתום תשלום החוב תעבור החברה לניהול מנהל מיוחד שימונה על ידי כונס הנכסים הרשמי. יש גם חלופה שניה – חלופה זו תחייב את הנושים והנאמן לפנות לבית המשפט כשאין תשלום של חוב ומחזקת העילה של אי תשלום חוב כעילה שבית המשפט יוכל לקבוע כעילה לחדלות פירעון". אנדורן מסבירה "זה ייצור תמריץ מובנה להגיע להסדר בשלב מוקדם יותר. זה יביא להתנהלות נכונה יותר לפני שנגיע ליום של אי תשלום חוב. ממונה כאן גורם שאינו מטעם החברה וזה מביא לצמצום ניגודי עניינים בין החברה לנושיה".

שמואל האוזר הסביר הסתייגותו מהשלב השני – "ההמלצה השנייה נוגעת לחובה למנות נציג מיוחד כשמתקיימת תניה פיננסית שנקבעת על ידי החברה או בדרך אחרת – רוצים לשמור על עניינם של ציבור המשקיעים. אנחנו חושבים שמנקודת מבט זו קביעת חובה למינוי נציג דווקא תפגע בנושים – הפומביות – בהנפקת אג"ח לציבור זה יגרום לכך שזה יכניס את החברה לסחרור שיכניס את החברה ללא צורך לחדלות פירעון. חובת הגילוי, השקיפות, החשיפה גורמים להעצמת התהליך ואולי לגרום לכך שהחברה תיכנס לחדלות פירעון טרם זמנה. איך יתנהל הדירקטוריון מול משקיף כזה? נניח שיגדירו חובות זהירות לאותם משקיף – זה יגרום לחברות להעדיף מתן אשראי פרטי בגלל שהוא לא שקוף ולא סחיר – אני לא בטוח שזה טוב למשקיעים. לדעתי זה יגרום להעדפת הלוואות פרטיות על פני הלוואות סחירות בדמות אג"ח. זה חוב לא שקוף. זה בעייתי ומבחינתו המודל העדיף הוא המודל העצמאי הוולנטרי".