דלויט קובעת שווי של 116-84 מיליון שקל לזאפ; הזרמת סקיי ופימי - מתחת לרף התחתון

הערכת שווי שבוצעה לקבוצת זאפ על ידי חברת טריגר פורסייט מקבוצת דלויט ניפקה לזאפ (לשעבר דפי זהב) שווי שנע בין 116-84 מיליון שקל. ל"כלכליסט" נודע כי ההערכה, שהוזמנה על ידי הגופים המוסדיים המחזיקים בחברה המפעילה חיפוש מקוון למידע צרכני, נעשתה לפי דו"חות 2012 ועל בסיס מכפיל של 5.6-4.8 על ה־EBITDA. לפי הערכת שווי זו, הצעתן של קרנות סקיי ופימי לרכישת 50% ממניות זאפ לפי שווי של 80 מיליון שקל לפני הכסף והזרמה של בין 100-80 מיליון שקל לקבוצה, נמצאת ברף הנמוך של הערכת השווי, ולכאורה הגופים מוסדיים יכולים לדרוש מהקרנות השקעה לפי שווי גבוה יותר.

עוד נודע ל"כלכליסט" כי הרווח של זאפ ב־2012 עמד על 2.8 מיליון שקל. מדובר בשיפור משמעותי לעומת 2011 שבה רשמה זאפ הפסד של 6 מיליון שקל, ולעומת הפסד של 37 מיליון שקל ב־2010. ההכנסות של זאפ ב־2012 עמדו על 220 מיליון שקל, זאת לעומת הכנסות של 232 מיליון שקל ושל 233 מיליון שקל ב־2011 וב־2010, בהתאמה. מכך עולה שהשיפור ברווח הושג בעיקר בעזרת קיצוץ בהוצאות. אם מגמת השיפור שמראה זאפ תורגש גם בדו"חות 2013, שווייה המעודכן של זאפ צריך לכאורה לעלות, אך לא ברור אם בכוונת המוסדיים להמתין לקבלת הערכת שווי מעודכנת לפני שיחתמו על עסקה עם הקרנות. 

לפי המתווה המסתמן, לאחר השלמת העסקה עם סקיי ופימי, יתרת הבעלות בזאפ תישאר בידיהם של הגופים המוסדיים הכוללים את מנורה מבטחים (20%), פסגות (11%), כלל ביטוח (10%), מיטב־דש (7%), אקסלנס ואלטשולר שחם (כל אחד 6%). בנוסף מחזיקים בזאפ בנק הפועלים (10%), בנק לאומי (6%) ועוד בעלי מניות קטנים (24%).

עדיין לא ברור כיצד תתחלק ההשקעה בזאפ בין שתי הקרנות כאשר ככל הנראה בסקיי מעוניינים לרכוש נתח גדול יותר מהקבוצה. שתי הקרנות מציעות לבעלי המניות שירצו בכך למכור להם את מלוא אחזקתם בקבוצה, אם כי רוב המוסדיים מעדיפים ככל הנראה להישאר עם האחזקה תוך שהם דורשים לקבוע תנאי Tag along כחלק מהעסקה, ולפיו, במקרה שבו הקרנות יקבלו הצעה לרכוש את זאפ, למוסדיים תהיה זכות הצטרפות לעסקה באותם תנאים.

על פי הערכות, המוסדיים לא ממהרים להיפטר ממלוא האחזקה בזאפ על רקע העובדה שאתר הלקוחות המתחרה – יד2 – נמכר לאחרונה לחברת אקסל שפרינגר לפי שווי של 806 מיליון שקל. לכאורה, ביחס לעסקה זו, פימי וסקיי זוכות ב־50% מזאפ במחיר מציאה, אלא שלדברי הגופים המוסדיים, הם נשארים עדיין עם מחצית מהאחזקה וכך יכולים ליהנות מעליית ערך והשבחה שיבצעו שתי הקרנות המתמחות בכך.

המוסדיים מצאו עצמם כבעלי דפי זהב אחרי שזו נקלעה לקשיים ב־2009 בשל מבנה הון בעייתי, וכשלה לעמוד בתשלום חוב של 353 מיליון שקל לבעלי האג"ח וחוב נוסף של 160 מיליון שקל לבנק הפועלים. מי שהצליח לברוח בזמן מההשקעה הייתה קרן מרקסטון שנרכשה את השליטה בדפי זהב ב־2004 תמורת 110 מיליון דולר, בעזרת מימון (50%) של בנק לאומי. מרקסטון מכרה את דפי זהב תמורת 123 מיליון דולר לקרן האוסטרלית בבקוק אנד בראון ב־2007, אלא שהקרן הרוכשת עצמה קרסה ב־2008 לאחר המשבר הגלובלי וכך נותרה דפי זהב ללא בעלי שליטה שייאותו להזרים הון לפעילות שלה. מנכ"ל דפי זהב דאז, ניר למפרט, הוביל אותה להסדר חוב עם הנושים באוקטובר 2010.

ישי דוידי מנהל קרן פימי צילום: יונתן בלום