בלעדי לכלכליסט
הרוכשת של יד2 הציעה לקנות את זאפ ב־140 מיליון שקל
תאגיד המדיה הגרמני אקסל שפרינגר פנה לגופים המוסדיים המחזיקים בזאפ והציע לרכוש את החברה לפי שווי כמעט כפול מזה שהציעו באחרונה הקרנות פימי וסקיי. המוסדיים מעוניינים לשמור על 50% מהחברה, התאגיד הגרמני צפוי להתנגד
תאגיד המדיה הגרמני אקסל שפרינגר הציע לגופים המוסדיים המחזיקים בחברת זאפ (לשעבר דפי זהב) לרכוש את השליטה בה לפי שווי של 130–140 מיליון שקל. כך נודע ל"כלכליסט". מדובר בשווי כמעט כפול מזה שהציעו לפני שבועיים הקרנות סקיי ופימי - כ־80 מיליון שקל בלבד - עבור מחצית מהחברה.
- אקסל שפרינגר: "יד2 מוביל ובעל פוטנציאל לא ממומש"
- בזק מוכרת את יד2 לאקסל שפרינגר ב-806 מיליון שקל
- ענקיות תקשורת גרמניות וקרן אייפקס מעוניינות ברכישת יד 2
התאגיד הגרמני ביצע באחרונה עסקת ענק בישראל כשחתם על הסכם לרכישת אתר הלוחות יד2 מידי חברת התקשורת בזק בתמורה ל־806 מיליון שקל. רכישת קבוצת זאפ סינרגטית לרכישת יד2, כיוון שזאפ עוסקת בהפעלת אתרים לחיפוש מקוון של מידע צרכני.
כבר לפני שבועיים, כאשר הקרנות סקיי ופימי הציעו לרכוש את השליטה בזאפ לפי שווי של 80 מיליון שקל בהזרמה של כ־80 מיליון שקל לחברה בתמורה ל־50% מהון מניותיה, הורמו כמה גבות על רקע השווי הנמוך.
מתיאס דופנר. בדרך לרכישה נוספת? צילום: בלומברג
"כלכליסט" חשף אז כי הערכת שווי שבוצעה עבור קבוצת זאפ עוד ב־2012 (בטרם המשך הליך השבחה שביצעה הנהלת קבוצת זאפ) על ידי חברת טריגר פורסייט מקבוצת דלויט ניפקה לזאפ שווי של 116–84 מיליון שקל.
"כלכליסט" חשף אז שהערכת השווי שהזמינו הגופים המוסדיים המחזיקים בחברה נעשתה לפי הדו"חות של שנת 2012 ועל בסיס מכפיל של 5.6–4.8 על ה־EBITDA.
במסגרת המגעים לעסקה שנרקמה מול פימי וסקיי דרשו המוסדיים, שכוללים את מנורה, פסגות, כלל ביטוח, מיטב דש, אקסלנס ואלטשולר שחם (לצד בנק הפועלים ובנק לאומי, שגם להם אחזקות בחברה לצד בעלי מניות קטנים נוספים), להותיר בידיהם כ־50% מזאפ כדי ליהנות מפוטנציאל השבחה עתידי שיצרו שתי הקרנות.
הרצון של המוסדיים להשאיר בידיהם מחצית מאחזקות החברה נבע מעסקת אקסל־יד 2 שהציגה את שווי ההצעה של פימי וסקיי כמגוחכת. הם מאמינים ששווי החברה יעלה.
אלא שעל פי הערכות, באקסל מעדיפים לרכוש את מלוא האחזקות בזאפ ולא להשאיר אחזקות מיעוט של הגופים המוסדיים. עדיין מדובר בהצעה ראשונית מאוד, ולא ברור אם המוסדיים, אם ייענו לה, יסכימו לוותר לחלוטין על אחזקותיהם בחברה. בשלב זה לא ברור אם קרן פימי וקרן סקיי ישפרו את הצעתן לנוכח ההצעה של אקסל.
המוסדיים מצאו עצמם כבעלי דפי זהב אחרי שזו נקלעה לקשיים ב־2009 בשל מבנה הון בעייתי וכשלה לעמוד בתשלום חוב של 353 מיליון שקל לבעלי האג"ח וחוב נוסף של 160 מיליון שקל לבנק הפועלים.
מי שהצליחה לברוח בזמן מההשקעה היא קרן מרקסטון, שרכשה את השליטה בדפי זהב ב־2004 תמורת 110 מיליון דולר בעזרת מימון (50%) של בנק לאומי. מרקסטון מכרה את דפי זהב תמורת 123 מיליון דולר לקרן האוסטרלית בבקוק אנד בראון ב־2007, אלא שהקרן הרוכשת עצמה קרסה ב־2008 לאחר המשבר הגלובלי וכך נותרה דפי זהב ללא בעלי שליטה שיאותו להזרים הון לפעילות שלה.
מנכ"ל דפי זהב דאז, ניר למפרט, הוביל אותה להסדר חוב עם הנושים באוקטובר 2010.
ההצעה של אקסל מותנית בביצוע הליך בדיקת נאותות של קבוצת זאפ, שמנהל ניר למפרט. הפנייה לגופים המוסדיים נעשתה דרך משרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן, המייצג אותם.
