מקום ראשון: גילעד אלטשולר, אלטושלר שחם

בחדרו של גילעד אלטשולר מונח ספר המונדיאל הגדול - הכנה לקראת הטורניר שהחל לפני כמעט שבוע. כשהוא נשאל מי ינצח, הוא עונה את התשובה המתבקשת "הימור בלבד - ברזיל".

לדירוג המלא לחצו כאן

אתה דווקא ידוע כמנהל שלא הולך עם הזרם, יש לך אולי איזה אנדרדוג שאתה מהמר עליו?

"ישראל, בעוד 20 שנה".

בוא נחזור לישראל של היום. באחרונה אנחנו רואים שגם מנהלי הקרנות מהמרים. הם משתתפים בהנפקות מוזרות, כמו הנפקת אקסטל, שהקשר בין הסיכון לתשואה בהן לא ברור. איך אתה מסביר את זה?

"המרווחים היום בשוק לא סבירים, ולא משקפים את הסיכון בחלק מהמקרים. אבל הרבה בתעשייה רצים היום בכוח אחרי תשואות. התחרות דוחפת מנהלי קרנות למקומות שהם לא צריכים להיות בהם. מאחורי הריצה הזו עומדת המחשבה שאם זה יצליח, נהיה ראשונים בדירוג במחיר של לקיחת הסיכון הכי גבוה. מצד שני, אם המגמה תתהפך ותהיה קטסטרופה, במילא הכסף ייצא. אני מבין את המתודולוגיה, אבל אני לא יכול להיות שותף לה".

צילום: עמית שעל

בהנפקה של אקסטל השתתפתם?

"לא השתתפנו באקסטל ולא באף אחת מההנפקות האחרונות. התמחורים לא מוצדקים במובני סיכון־סיכוי. השוק חופשי, לא מכריחים אף אחד לקנות וכל אחד עושה את השיקולים שלו. הוא מגייס פה ב־4%, ובחו"ל הוא יגייס בריבית כפולה ואף יותר, וזה נראה כמו ארביטראז' - פער טכני. גם ב־2011 היו הרבה אג"ח כאלה, כמו אלביט הדמיה ואי.די.בי, שלא הבינו מה הסיכון בהם. את התוצאות של ההנפקות האלה נראה בעוד 3–5 שנים".

כל מי שהשתתף טען שההנפקה מניבה 4%, ואין היום אלטרנטיבה בשוק שנותנת את התשואה הזו.

"יש אלטרנטיבות בחו"ל, למשל אג"ח דומות עם תשואות גבוהות יותר ונטרול חשיפת המטבע. אפשר גם להחליט לא לקחת סיכון בתקופות האלה - אם יהיו ירידות אני אפסיד פחות".

כמו שאמרת, ממילא יהיו פדיונות, אז מה זה משנה כמה תפסיד בירידות?

"הלקוח לא ייצא לפני הירידות, הוא ימכור בשיא השפל. הטיימינג שלו לא יהיה נכון, כמו שהוא נכנס בטיימינג לא נכון, ויש לי אחריות כלפיו גם בירידות".

לקוח שקונה היום קרן אג"ח קונצרנית, יש לו סיכוי להרוויח שמפצה על הסיכון בקרן?

"הלקוח נכנס פה לנקודה בעייתית. לא תהיה מחר בבוקר מפולת, אבל בקרן אג"ח קונצרניות שמתמקדת באיגרות באזור דירוג של +A ומעלה, שיצפה לתשואה של 0.5%–0.75% מעל אג"ח ממשלתיות. בשביל תשואה כזו לא שווה לקחת סיכון להפסד משמעותי".

אז איך אתה, שיש לך נאמנות ללקוחות האלה, מוכר להם כאלה מוצרים?

"ראשית, אני לא מוכר. היועצים מוכרים. אני לא רואה את הלקוח. אבל זה לא אפס ואחד, אלא שאלה של פרופורציות. אם הוא יושב היום רק במזומן, נכון שיהיה לו מרכיב קונצרני בתיק, שיפחת ככל שהמרווחים יורדים".

ב־2015 הריבית תעלה, ואז הכל יתהפך.

"מי אמר שהריבית תעלה? תרחיש יפן, כלומר ריבית נמוכה ומיתון לאורך עשרות שנים, הוא תרחיש שיכול להתממש. זה לא מעט. על אילו הערכות חכמות מתבססים אלו שאומרים שהריבית תעלה ב־2015? ריבית עולה כשיש נתונים טובים לצמיחה. בינתיים הנתונים האלו לא נראים באופק, וכך גם העלאת הריבית".

יש קצת הרגשה בשוק של "קח כמה שיותר לפני שהמסיבה תיגמר".

"התחרות עזה. חלק מהגיוסים אפילו במחירי הפסד".

למה זה עדיין קורה?

"אותם מנהלים שמגייסים במחירי הפסד חושבים שהציבור מטומטם, היועצים מטומטמים ואחר כך, כשהם יעלו את דמי הניהול, לא יזכרו להם את זה. זו שיטה לא ראויה. לצערי, התעשייה עדיין לא עברה שינוי רגולטורי מתאים, ומרוב עצים קשה היום לראות את היער: בכל שני וחמישי צץ גימיק חדש, יש יותר מנהלי שיווק ממנהלי השקעות ומנסים להאכיל את היועצים בגימיקים.

"הבעיה היא שהשיטה בחלק ממערכות ייעוץ הבנקים היא פגומה. בנקים שמסתכלים על תשואות של שנה בלבד, מפספסים, כי תקופה כזו לא נותנת אינדיקציה על איכות מנהל הקרן. זה גורם לחלק ממנהלי הקרנות לפתוח קרנות חדשות כל הזמן בתקווה שאחת תהיה כוכבת, ואז עושים לה פרסום והייפ, והבנקים דוחפים אותה ללקוחות אף שהמנהל שלה לא טוב במיוחד".

מה הפתרון?

"רשות ניירות ערך צריכה לעשות סדר בעניין, בדיוק כמו שהאוצר עשה סדר בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות, והחליט שתהיה קופה אחת בכל קטגוריה. כאן יש מנהלים עם 4, 5 ו־10 קרנות באותה קטגוריה, עם שמות שונים אבל מהות זהה, לכן ברור שהם מחפשים גימיקים".