מנכ"ל LCC מבטיח: "אין לנו כוונה לפטר עובדים בלידקום"

ארבע שנים אחרי שלידקום, שעוסקת בניהול ובהקמה של תשתיות תקשורת סלולרית, קרסה תחת נטל חובות והגיעה לכינוס נכסים ב־2009, נמצא לה סוף סוף רוכש בדמות המתחרה האמריקאית LCC. החברה מפתח תקווה שנותרה חייבת 38 מיליון דולר לבנקים לאומי, דיסקונט, הפועלים והבינלאומי, ו־28 מיליון דולר לבעלי האג"ח עברה הבראה, ולפני שלושה חודשים פתח הכונס, עו"ד עופר שפירא, הליך של התמחרות שבו עקפה LCC את קרן פורטיסימו ואת איתוראן ולוי קושניר שהגישו הצעה משותפת.

אתמול, עם סגירת הסכם המכירה החברה, נפגשו מנכ"ל לידקום, עופר אחירז ומנכ"ל LCC, קני יאנג, עם "כלכליסט" לראיון משותף. יאנג התייחס בדבריו לתהליך פיטורים של עובדי חברות נרכשות שמתלווה לרוב לקונסולידציה בין שתי חברות באותו הענף. "אין לנו שום כוונה לפטר עובדים בלידקום. הסינרגיות שאנחנו בוחנים הן בחלק המסחרי והשיווקי. העובדים של לידקום דחפו אותה קדימה בשנתיים האחרונות, ואנחנו חושבים להמשיך ולתמוך במאמצים של עופר אחירז ולאפשר ללידקום לצמוח, תוך אספקת מזומנים ומשאבים לחברה".

גם אחירז נשמע אופטימי: "אנחנו מקווים ש־LCC יתמכו בעסקים שלנו ויעזרו לנו לפתח אותם. רצינו שמה שיקרה יהיה הכי טוב שאפשר עבור לידקום ועבור הבנקים והנושים, וזה קרה. אנחנו מקווים שנוכל לעזור לעובדים שלנו לצמוח עכשיו בארגון גלובלי ולקבל גישה למשאבים ההנדסיים של LCC".

תג המחיר הראשוני שהוצמד ללידקום בכינוס עמד על 23 מיליון דולר, אך לידקום נמכרה ל־LCC בתמורה ל־32.3 מיליון דולר, ו־300 אלף דולר נוספים במקרה של הנפקת החברה המשותפת שתוקם. איתוראן ולוי קושניר הציעו לרכוש את לידקום תמורת 32.2 מיליון דולר ו־3% ממניות החברה לנושים, ששוויין לפי ההצעה הוא כמיליון דולר נוספים, אולם בית המשפט לא התחשב במניות כחלק משמעותי בהצעת המחיר. קרן פורטיסימו פרשה כשההתמחרות הגיעה לשווי של 31 מיליון דולר.

אחירז, שהיה עד 2007 מנהל הפעילות של לידקום באירופה, המזרח התיכון ואפריקה, מונה על ידי הכונס ב־2010 למנכ"ל לידקום ושיקם אותה. ב־2013 רשמה לידקום, שמעסיקה 800 עובדים, הכנסות של 80.7 מיליון דולר לעומת 71.2 מיליון דולר ב־2012 ורווח נקי של 5.5 מיליון דולר לעומת 6.8 מיליון דולר ב־2012. שיעור ה־EBITDA של לידקום ב־2013 הסתכם בכ־10 מיליון דולר.

מימין עופר אחירז מנכ"ל לידקום ועופר שפירא כונס הנכסים צילום: אוראל כהן

"אנחנו מכירים את לידקום כבר הרבה שנים", סיפר יאנג, "וכשההזדמנות הגיעה החלטנו לנצל אותה. אנחנו פועלים ב־30 מדינות ולידקום משלימה אותנו מבחינת הלקוחות באפריקה ובדרום אמריקה. בנוסף, יש ללידקום שירותי מגדלי תקשורת, זה מספק לנו שירותי הנדסה שלנו יש פחות. אני לא יכול להגיד שלידקום זו הרכישה האחרונה שלנו בישראל. יש הרבה הזדמנויות בסקטור שלנו ובחברות היי־טק בתל אביב והפוקוס שלנו הוא להמשיך להתרחב עסקית".

באשר להנפקה אפשרית של החברה המשותפת אמר יאנג: "התעשייה שלנו דורשת הון עצמי גבוה, לכן אנחנו בוחנים באופן תדיר אפשרויות של גיוס הון, בין אם בשוק הפרטי או בשוק הציבורי. כעת אין לנו תוכנית להפוך לציבוריים אבל זה משהו שאנחנו שוקלים מדי פעם".

יאנג גם התייחס לשינויים שעוברת תעשיית התקשורת בשנים האחרונות. "המחירים יורדים וספקי התקשורת סובלים, אבל הם מסתכלים על דרכים לנהל את הרשתות בדרך יותר יעילה וכתוצאה מכך הם עוברים יותר ויותר לחברות צד שלישי שיספקו להם את השירותים. הטכנולוגיה הופכת להיות יותר מורכבת, והם מחפשים חברות כמונו שיספקו להם שירותים מקצה לקצה. אנחנו יכולים לבנות את הרשת עבור ספקי הטלקום ולספק להם מערכות שלמות שתוכננו על ידינו וזה חוסך להם משאבים. מקורות ההכנסה שלנו מגוונים מבחינה גיאוגרפית, אז הסיכון מפוזר יותר. הכלכלה העולמית משתנה, אבל הגיוון עוזר לנו להתמודד עם משברים מקומיים".

על כך מוסיף אחירז: "לאחרונה התחלנו פרויקט גדול במיינמאר ואנחנו מהחלוצים בשוק הזה, שהוא בתולי לחלוטין. זה נותן לנו שם הזדמנויות אדירות בפורטפוליו המשותף. זה אתגר גדול לבנות מהבסיס רשתות ל־60 מיליון איש שגרים שם".