מלחמתו של דוד אדרי בעמק הבכא

תיק הרצת האג"ח בבית ההשקעות פסגות, שבו הוגש כתב אישום נגד המעורבים בחודש אפריל, יגיע מחר לשלב הדיונים המקדמיים אצל השופט חאלד כבוב מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לקראת הדיונים חושף "כלכליסט" את אחת הראיות המרכזית בתיק: חוות דעת מומחה על הרצת האג"ח לכאורה שחיברה הכלכלנית הראשית של רשות ניירות ערך, ד"ר גיתית גור גרשגורן.

חוות הדעת נדרשת כדי לבחון אם הפעילות של המעורבים מתיישבת עם החשד כי היתה להם כוונה להשפיע על השערים של אג"ח. גרשגורן בחנה התאמה בין מה שנאמר בחדרי המסחר והפקודות בפועל שהוזרמו לבורסה על ידי הנאשמים בפרשה: סמנכ"ל הברוקראז' בפסגות לשעבר דוד אדרי; מנהל חדר המסחר בפסגות לשעבר שי בן דוד; מנהל חדר המסחר של דויטשה בנק לשעבר אהרון נבון; וסוחר בחדר המסחר של דויטשה בנק לשעבר סער וינטראוב. הארבעה מואשמים בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והשפעה בדרכי תרמית על שער ניירות ערך.

מסקנתה של גרשגורן לגבי אדרי ובן דוד חד־משמעית: פעילותם בשוק התיישבה עם כוונתם להשפיע על שערי האג"ח שהשתתפו במרכז החלף של משרד האוצר. לגבי נבון ווינטראוב קובעת חוות הדעת שפעילותם יכולה להתיישב עם כוונתם להשפיע של שערי האג"ח. מי שיכריע לבסוף אם מסקנות גרשגורן נכונות ואם השיחות מגבשות תשתית ראיות לכך שהיתה כוונה פלילית להריץ אג"ח, יהיה בית המשפט. אלא שלקורא הסביר, שאינו משפטן ואינו נדרש כלל לעניין, מספקת חוות הדעת הצצה נדירה לדרך שבה התנהל חדר המסחר של פסגות באותם ימים - אוגוסט־ספטמבר 2007. היא גם מעוררת שאלות על רמת הפיקוח והביקורת הפנימית בבית ההשקעות, שמנהל עשרות מיליארדי שקלים מכספי הציבור. תיק החקירה נגד פסגות, אגב, נסגר לאחר ששילם קנס של 150 מיליון שקל לרשות ני"ע.

בספטמבר 2007 ביצע האוצר מכרז החלף: מכרז שבו המדינה מנפיקה סדרת אג"ח חדשה בתמורה לאיסוף של אג"ח מסדרה שעומדת בפני פירעון. במכרז זה לא עובר כסף. מטרת הסוחרים היא לקבל איגרות חוב חדשות רבות ככל האפשר תמורת מספר נמוך ככל האפשר של איגרות חוב ישנות שהם מוסרים. לכן האינטרס הכלכלי שלהם הוא שהשער של איגרת החוב שהם מוסרים יהיה גבוה ככל שניתן, בעוד שער האג"ח שהם מקבלים מהמדינה יהיה נמוך ככל האפשר.

ככל שהפער בין שער האג"ח שחוזר למדינה לשער האג"ח שמקבל בית ההשקעות גדול יותר, הרווח שלו במכרז גדול יותר. על פי החשד, סוחרי פסגות פעלו בטרם המכרז להעלאת השער של האג"ח שנאספו על ידי האוצר (אג"ח 5501), במקביל להורדת השער של האג"ח שהתקבלו (אג"ח 610, 217 ו־1026). לאדרי ובן דוד, כך כתב האישום, היה אינטרס אישי בכך שהנוסטרו של פסגות ירוויח במכרז. זאת משום שנוסחת הבונוסים שלהם נגזרת מהשווי המשוערך של תיק הנוסטרו בסוף שנה: תיק עמוס בכל טוב ובשווי גבוה מגדיל אוטומטית את הבונוס שלהם. כדי להסביר כיצד פעלו הסוחרים להורדת השער, נותנת חוות הדעת כדוגמה את אג"ח 217 ואג"ח 1026. מהאזנות בחדרי המסחר עולה כי אדרי פועל כך שבכל פעם ששער האג"ח יעלה, אדרי יזרים פקודות מכירה בהיקפים גדולים ובשער נמוך יותר ממנו כדי למשוך את שער הנייר למטה. ב־30 באוגוסט 2007 מזרים אדרי 11 פקודות מכירה בהיקף של מיליוני ניירות. כל פקודה נמוכה מקודמתה ב־0.01 אגורות. על פי גרף המסחר התוכנית לכאורה עובדת, והשער יורד.

במקביל אדרי פועל באג"ח נוספת - 217. על פי חוות הדעת, בשיחה שהוא מקיים עם הסוחר מאקסלנס ב־11:39 באותו יום, הוא מצהיר על כוונתו להזרים פקודות מכירה למילוני ניירות ערך בשער נמוך משער השוק. לפי חוות הדעת אדרי לא רק מדבר. פסגות הזרים במשך כשעה כשמונה פקודות מכירה שנעו בין 5 מיליון ניירות ערך ל־20 מיליון ניירות ערך, והשער ירד למטה.

ביום שלפני המכרז של האוצר מתבצעת הנפקה של אג"ח 217. סוחרים בשוק רוכשים את האג"ח לקראת מכרז החלף שייערך יום למחרת. מיד לאחר ההנפקה, כך חוות הדעת, ישנו רצף של שיחות של אדרי עם גורמים שונים לגבי פקודות מכירה בשערים נמוכים שהוא מזרים. בתוך כשעה הוא מזרים תשע פקודות מכירה בהיקפים גדולים ובשערים נמוכים כדי להשפיע על השער לרדת. כך הצטלבו הפקודות עם השיחות.

את אדרי מייצגות עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב־סבאג; את שי בן דוד מייצג עו"ד ירון קוסטליץ; את אהרון נבון מייצגים עוה"ד נבות תל־צור וירון ליפשס; את סער וינטראוב מייצג עו"ד איתן מעוז; את מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב מייצגים עוה"ד יהודית תירוש, עמית בכר ואבי ארוניס.