הכישלון של מורי ארקין חוזר לחיים: היל־עור נמכרה לעדי דגן

בסוף 2013 הגיעה חברת היל־עור, שעסקה בפיתוח טיפולים לפצעים כרוניים, לסוף דרכה. החברה נכנסה לפירוק לאחר שהושקעו בה יותר מ־46 מיליון דולר בעקבות כישלון בניסוי מכריע, כאשר ברשימת המשקיעים המפוארת שלה נמנו קרן פיטנגו ומורי ארקין. ל"כלכליסט" נודע כי הקניין הרוחני של החברה נמכר להרדוף, הנמצאת בשליטתו של עדי דגן, בתמורה ל־2 מיליון שקל.

מטפלת גם במחלת הסכרת

דגן, שינסה להחיות את מוצרי היל־עור, הוא אחד היזמים המוכרים בתעשיית הביוטק הישראלית והיה מיזמי מדיקל קומפרישין — חברה שהקים ב־1997 בשיתוף עם ד"ר יעקב ברק וניסן תעשיות רפואיות. החברה פיתחה מכשור לא פולשני למניעת קרישי דם, שהשימוש בו נעשה בזמן ניתוחים. כיום מדיקל קומפרישין נסחרת לפי שווי של 165 מיליון שקל, ודגן מכהן כנשיא החברה.

היל־עור נוסדה ב־2002 על ידי ד"ר תמר טננבוים, חוקרת מאוניברסיטת בר־אילן. מוצר הדגל של החברה מיועד לריפוי פצעים כרוניים, כולל טיפול בפצעים של חולי סכרת, פצעי לחץ ופצעים ורידיים. הטיפול של היל־עור התבסס על שינוי מודרך של אנזימים, המשפיעים על תהליכים החיוניים לריפוי פצעים.

מורי ארקין צילום: בועז אופנהיים

ארקין כבר ניסה להשתלט

בניסויים שנערכו בשלב הראשון, הוכח שהמוצר שהחברה פיתחה מקצר בצורה משמעותית את זמן ההחלמה של הפצע, ומשפר את המראה האסתטי של פצעים כרוניים שמהם סובלים החולים, בשונה מהטיפולים הקיימים.

במקביל למוצר הדגל, היל־עור גם פיתחה מוצרים לטיפול בפצעי אקנה, עור יבש ופסוריאזיס, וייתכן שדגן יפעל לשימוש בפטנטים של החברה דווקא בתחום זה ולא לטיפול בפצעים כרוניים.

טננבוים כיהנה כמנכ"לית היל־עור אך פוטרה ממנה בשנת 2011. היא תבעה את החברה בבית הדין לעבודה, אך תביעתה לא התקבלה.

לטענת טננבוים, הפיטורים שלה היו במסגרת הניסיון של ארקין להשתלט על היל־עור. זאת כאשר אחת מטענותיה היתה שארקין ינצל את המצב בכדי לרכוש את הפטנטים של החברה לאחר פירוקה – אולם בסופו של דבר, הפטנטים נמכרו כעת לדגן.